האינטרנט מוצף ב'זבל AI': איך זה משפיע על איכות התוכן שאנחנו צורכים?

הצונאמי של התוכן המלאכותי: עידן הזבל הדיגיטלי הגיע

אם נתקלתם לאחרונה בתמונות מוזרות בפיד - בין אם זו ישו שרימפנים או ילדה האוחזת גורה בזמן שטפון - כנראה פגשתם בתופעה החדשה שמכונה 'זבל AI' (AI slop). מדובר בתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, לרוב באיכות בינונית-נמוכה, המופץ במטרה לתפוס את תשומת הלב שלנו - ולעתים להטעות.

איפה אנחנו פוגשים את זה?

• ברשתות חברתיות: תמונות סוריאליסטיות או שנראות אמיתיות לחלוטין
• ביוטיוב: 9 מתוך 100 הערוצים הצומחים הכי מהר בפלטפורמה כוללים תוכן מופק AI (כמו "כדורגל זומבים" או "אופרות סבון לחתולים")
• בספוטיפיי: להקות דמיוניות עם ביוגרפיות מומצעות כמו "The Velvet Sundown"
• באתרי תוכן: מגזין המדע הבדיוני Clarkesworld נאלץ להקפיא הגשות ב-2024 עקב שטף טקסטים אוטומטיים
• באנציקלופדיות: ויקיפדיה נאבקת בתוכן AI נמוך-איכות שמעמיס על מערך הבדיקה

הסכנות הסמויות בגלישות:

1. הפצת דיסאינפורמציה - במהלך הוריקן הלן, מתנגדי ביידן השתמשו בתמונות AI של ילדה עם גור להאשמות שווא
2. פגיעה באומנים ואנשי תוכן - התוכן האוטומטי דוחק את רגלי יוצרים אנושיים ופוגע בפרנסתם
3. הצפת האינטרנט בתכנים רדודים - האלגוריתמים מעדיפים כמות על פני איכות

מה אפשר לעשות?

• סימון תוכן בעייתי בפלטפורמות רלוונטיות
• הוספת הערות קהילתיות להבהרת ההקשר
• דיווח על תוכן מזיק
• פיתוח חוש ביקורתי - לבדוק מקורות ולחפש סימני זיוף (ידיים מעוותות, תאורה לא טבעית)

אמנם המונח "זבל AI" נשמע הומוריסטי, אבל ההשפעה שלו על עולם התוכן שלנו ממשית ומדאיגה. ככל שהכלים ליצירת תוכן אוטומטי הופכים נגישים יותר, האתגר לשמור על רשת אמינה ויצירתית רק גובר.