סינדרום ה-AI בארה"ב: צמיחה כלכלית מהירה ללא תעסוקה
בעוד כלכלת ארה"ב צומחת בכ-4% ו-S&P 500 מזנק ב-33.5%, שיעור האבטלה מטפס ל-4.4%. ההשקעות במודלי AI מגדילות את הפריון אך אינן מלוות ביצירת משרות חדשות, מצב המכונה 'סינדרום ה-AI'.
סינדרום ה-AI בארה"ב: צמיחה כלכלית מהירה ללא תעסוקה
תמונה כלכלית חיובית לכאורה
העיתונים הכלכליים בארצות הברית מציירים תמונה אופטימית: ברבעון השני של 2025 התאוששה הצמיחה הכלכלית והגיעה לכ-4% בחישוב שנתי. הצפי לרבעון השלישי אף הוא לצמיחה נאה. במקביל, שוק ההון חגג שיאים חדשים, כאשר מדד S&P 500 זינק ב-33.5% מתחילת אפריל ועד נובמבר. נראה שהכלכלה האמריקאית בדרך הנכונה.
אולם, מתחת לפני השטח, מתרחשת תופעה מדאיגה המכונה 'סינדרום ה-AI' או jobless expansion – צמיחה כלכלית מנותקת מיצירת משרות. זוהי תופעה שבה ההתרחבות הכלכלית אינה מלווה בגידול בתעסוקה.
האטה חדה בתעסוקה
שיעור האבטלה בארה"ב מטפס זה ארבעה חודשים ברציפות, והגיע ל-4.4% בספטמבר – הנתון הגבוה ביותר מזה ארבע שנים. מספר המשרות החדשות במגזר הפרטי שאינן קשורות לבריאות צנח באופן חד.
מדד חודשי של הפדרל ריזרב של שיקגו, המבטא את הקצב שבו מובטלים חוזרים לשוק העבודה, צונח בעקביות מאז אפריל והגיע לרמתו במאי 2021 – שיא תקופת הקורונה. בנוסף, תביעות האבטלה המתמשכות, המדד שמודד את היקף המובטלים המצטבר, זינקו בסוף השבוע הראשון של נובמבר ומתקרבות ל-2 מיליון – שיא של ארבע שנים.
יושב ראש הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, התייחס לתופעה במפורש במהלך הורדת הריבית לפני חודש, ואמר כי "יצירת המשרות היא די אפסית". למרות זאת, הממשל מתעלם כמעט לחלוטין מהבעיה ומעדיף להתמקד ב"נקודות האור", כולל שר האוצר סקוט בסנט.
הסברים אפשריים לתופעה
מספר גורמים תורמים להאטה בתעסוקה. אחד מהם הוא מדיניות ההגירה האגרסיבית של טראמפ, שהקטינה משמעותית את היצע העובדים הזמינים. עם זאת, גורם זה אינו מסביר את התופעה במלואה.
ההסבר המרכזי שצובר תאוצה הוא צמיחה מבוססת AI. השקעות אדירות במודלי בינה מלאכותית מגדילות את התפוקה הכלכלית, אך התעסוקה אינה צומחת – ובמקום זאת מתכווצת. מודלים של בינה מלאכותית מאפשרים לחברות לייצר יותר תוצרים עם פחות עובדים, מה שיוצר ניתוק בין צמיחה ליצירת משרות.
היסטוריה של צמיחה ללא תעסוקה
תופעה זו אינה חדשה לחלוטין. ארצות הברית חוותה שתי תקופות דומות:
- בתחילת שנות ה-90.
- בתחילת שנות ה-2000.
במקרים אלה, פריון העבודה זינק במהירות, תאגידים התייעלו, וחברות למדו לייצר יותר עם פחות כוח אדם.
גם במקומות אחרים בעולם נראו גרסאות דומות:
- באירופה בתקופה שלאחר משבר 2008.
- ביפן מאז שנות ה-90.
- בסין בשנים האחרונות.
בכל המקרים הללו, עלייה בפריון הובילה לצמיחה כלכלית מבלי להגדיל את התעסוקה בהתאם.
מה שונה הפעם: הדומיננטיות של AI
הגל הנוכחי שונה מהותית מקודמיו. כאן אין מדובר בתיקון מחזורי או בהעברת מפעלים לסין. זו הפעם הראשונה שהגורם המרכזי הוא בינה מלאכותית – טכנולוגיה המעלה את הפריון בקצב חסר תקדים ומאפשרת לחברות להרחיב את התפוקה כמעט ללא הגדלת כוח האדם.
כלכלנים כבר ניבאו תרחיש כזה: צמיחה כלכלית גבוהה לצד אינפלציה נמוכה ותעסוקה נמוכה כתוצאה ממהפכת ה-AI. ייתכן שהנתונים הנוכחיים הם סנוניות ראשונות של מגמה זו.
השלכות ומעקב נדרש
התופעה מחייבת מעקב צמוד. אם היא תימשך, היא עלולה לשנות את פני הכלכלה האמריקאית ולהשפיע על שוקי העבודה העולמיים. עבור חובבי טכנולוגיה ומודלי בינה מלאכותית, זוהי תזכורת לכוחה של AI לשנות לא רק תהליכי ייצור, אלא גם את הדינמיקה הכלכלית הבסיסית.
השקעות במודלי בינה מלאכותית ממשיכות לזרום, ומניעות צמיחה – אך במחיר של פחות משרות חדשות. האם זו התחלה של עידן חדש? הזמן יגיד, אך הנתונים מדאיגים.