ענקיות הטק כובשות את הרגשות: ביקורת חריפה על השפעת AI על החברה ומדיניות הממשלות

כניסה לבית קפה כלשהו היום חושפת תמונה מוכרת: ראשים מורכנים, עיניים מזוגגות ואצבעות גולשות ללא הרף על מסכים. תופעה זו הפכה לשגרה, אך מנקודת מבט היסטורית, מדובר בשינוי רדיקלי במהירות הבזק באופן שבו בני אדם מתקשרים זה עם זה. ענקיות הטכנולוגיה הגדולות, שכבר כבשו את תשומת הלב שלנו בגל הראשון שלהן, שואפות כעת לכבוש את הרגשות שלנו באמצעות בינה מלאכותית מתקדמת (AI).

ההשפעה החברתית ההרסנית של כלכלת תשומת הלב

מנהיגי ענקיות הטק טוענים כי עליית ה-AI היא ההמצאה הגדולה ביותר, ואולי האחרונה, שתבצע האנושות. הם נוקטים במרוץ ליצירת 'מוחות זרים' – מערכות שאיננו מבינים ואולי לא נוכל לשלוט בהן. הגל הראשון של הטכנולוגיה כבר גרם נזקים מוכחים: ציוני אוריינות ומספרים צונחים, דיכאון, חרדה וניסיונות התאבדות עולים בקרב מתבגרים, ומפגשים חברתיים פנים אל פנים קורסים כשאנו מתבודדים בתוך חדרים מול מסכים. בדידות הפכה לסימן ההיכר של תקופתנו.

נתון מזעזע במיוחד: מתבגרים אמריקאים מבלים כיום 70% פחות זמן במסיבות או באירוח בהשוואה לשנת 2003. שלב שלם בחיים – החוויה החברתית המבולגנת והמעצבת של גיל ההתבגרות – נתון תחת התקפה מסיליקון ואלי. צחוק משותף, שתייה יחד, פלירטוט, ריקוד ואפילו קטטות ופיוסים – כל הטקסים הללו שמלמדים אותנו להיות אנושיים – נעלמים.

לא רק הצעירים מושפעים. רשתות חברתיות הבטיחו חיבור וקהילה, אך סיפקו בידוד וזעם. באינסטגרם, משתמשים מבלים יותר מ-90% מזמנם בצפייה בסרטונים של זרים. הפלטפורמות מקדמות את הרועשים, הזועמים והקיצוניים ביותר. מחקר ב-Nature קבע כי 'אנשים בעלי פסיכופתיה גבוהה ויכולת קוגניטיבית נמוכה הם המעורבים ביותר בפעילות פוליטית מקוונת'. אם הגל הראשון כבש את תשומת הלב, הגל הבא – AI – שואף לכבוש את הערגה. דמיינו בני לוויה AI שממלמלים בדיוק את מה שאנו רוצים לשמוע, פורנו AI מותאם אישית ואינטראקטיבי. AI יהיה ליחסים אנושיים כמו מזון מהיר לתזונה נכונה: ינצל רצונות ויעצב אותם מחדש, וימכור לרווח את החלקים האינטימיים ביותר באנושיותנו – יכולת לאהבה, סקרנות ואמפתיה.

הסיכון אינו רק אובדן שליטה במכונות, אלא אובדן שליטה בעצמנו.

ממשלות נכנעות לענקיות הטק: רגולציה ותשתיות מוטות לטובתן

ממשלות בארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי פתחו דרך לענקיות הטק – ומאפשרות להן להתקדם בעוד השאר נאבקים. הן מוותרות על רגולציה, מסדרות מחדש תשתיות אנרגיה עבורן ומשקיעות מיליארדי דולרים מכספי משלמי המיסים בפרויקטים ענקיים של מרכזי נתונים.

בתקופת טראמפ לבדו, נאסר על מדינות בארה"ב להנהיג רגולציה על AI למשך 10 שנים, ועשרות אתרים פדרליים הוקצו לפיתוח מרכזי נתונים. שווי ענקיות הטק מזנק, בעוד עסקים קטנים ובינוניים מתקשים לאמץ מודל AI או להשיב השקעות. נראה כי הממשלות מכרו את ה-AI לענקיות הטק.

מנהיגים, שאינם מבינים את היסודות הטכנולוגיים, את ההשלכות הכלכליות והחברתיות, פונים לבעלי תפקידים בענקיות הטק לקבלת חזון. אלה מציעים רשימת דרישות: בניית מודלי Frontier הגדולים ביותר ומרכזי נתונים, שיפתרו הכול – ריבונות דיגיטלית, שגשוג, תחרות מול סין ואפילו משבר האקלים. פוליטיקאים מאמצים זאת מבלי לבדוק מה נדרש לאקוסיסטם AI משגשג.

הם מתעלמים מעסקים יומיומיים, סטארט-אפים וחברות קטנות ובינוניות שמתמודדים עם אתגרי אימוץ ה-AI. במקום זאת, הם מקדמים חזון של ענקיות הטק על פני צרכי האקוסיסטם הרחב. בארה"ב, תחת ממשל טראמפ, התוכנית כוללת דה-רגולציה, בניית קיבולת מרכזי נתונים, מניעת פלטים ליברליים והכנת ארה"ב למרוץ AI מול סין.

קריאה לתנועת התנגדות והגברת הרגולציה

מה ניתן לעשות? כהיסטוריון, התשובה נמצאת בעבר: תנועת המתינות במאה ה-19, שהתנגדה לאלכוהול כתעשיית התמכרות שהחריבה קהילות. פעילים – נשים, עובדים, מורים וכמרים – דרשו מיסים גבוהים, רישוי מחמיר ואף איסור מוחלט. כיום, ענקיות הטק הן כמו תעשיית האלכוהול והטבק הגדולה: מכונה שגונבת זמן ומשאירה אותנו ריקים, ו-AI תזרים לה אנרגיה.

זעם ציבורי מתעורר. סקרים מראים שברחבי המערב, אנשים חוששים כי AI יחמיר את הבריאות, היחסים, העבודות והדמוקרטיה. בשיעור של 3:1, הציבור תומך ברגולציה מוגברת. תנועת איסור טלפונים בבתי ספר היא רק ההתחלה. כמו מחאות נגד מרוץ חימוש גרעיני, עשויה לקום התנגדות למרוץ ה-AI. תנועת המתינות הצליחה להעביר תיקון חוקתי בארה"ב.

הצעה: שינוי הסקריפט. פוליטיקאים חייבים להפסיק לראות AI רק דרך עדשת מודלי Frontier כמו LLMs – 'מטוסי ג'מבו' – ולתמוך בכלי הרכב היומיומיים של הכלכלה. לזהות מחסומים לעסקים (כישרונות, נתונים, מימון, רגולציה), לפתוח נתוני מדינה, להפעיל לחץ על ענקיות טק לפתוח מאגרי נתונים באמצעות חוקי אנטי-טרסט, ולהתמקד באקוסיסטם רחב במקום מגדל תלוי-ראש.

חששות ציבוריים בארה"ב ומגמות גלובליות

בארה"ב, 6 מתוך 10 מבוגרים השתמשו בצ'אטבוט AI, ו-85% מצאו אותם שימושיים, אך כמעט מחצית חוששים מהשפעה שלילית על האנושות. 70% חוששים מאובדן מקומות עבודה קבוע, ו-53% סבורים כי סביר ש-AI ישמיד את האנושות. הדמוקרטים חסרי תוכנית מקיפה, בעוד הרפובליקנים מקדמים גישה פרו-עסקית.

האיחוד האירופי נקט צעדים עם חוק ה-AI, שמסווג מערכות לפי סיכון, אוסר שימושים מסוכנים ומחייב תקנים גבוהים למערכות רגישות (High-Risk) כמו חינוך, גיוס, בריאות ומשטרה. אך מבקרים טוענים כי גם שם, הממשלות נוטות לטובת ענקיות הטק.

המסר ברור: ללא התערבות, AI יעצב מחדש את החברה לטובת מעטים. ציבור כועס עשוי להצית תנועה שתשנה את הכללים, כפי שהיה בעבר. ענקיות הטק צריכות להיזהר – הדרקון מתעורר.