Big Tech כובשת את הרגשות: ביקורת על השפעת AI על החברה והמדיניות
מבקרים מזהירים מפני Big Tech המשתמשת ב-AI לכיבוש רגשות ומחלישה קשרים אנושיים. ממשלות בארה"ב, בריטניה ובאיחוד האירופי מקלות ברגולציה ומשקיעות תשתיות לטובתה, במקום לתמוך בעסקים קטנים. קריאה לתנועת התנגדות והגנה על החברה.
Big Tech כובשת את הרגשות: ביקורת על השפעת AI על החברה והמדיניות
בכל בית קפה היום אפשר לראות תמונה מוכרת: ראשים מורכנים, עיניים מזוגגות, אצבעות גולשות ללא הרף על מסכים. מבט היסטורי מהיר מגלה ששינוי כה מהיר באופן שבו אנו מתקשרים זה עם זה הוא מדהים. מנכ"לי חברות הטק הגדולות טוענים שעליית ה-AI גדולה אף יותר, וחלקם אף קובעים שהיא עשויה להיות ההמצאה האחרונה של האנושות. הם נמצאים במרוץ ליצירת 'מוחות זרים': מערכות שאיננו מבינים, ושבספק אם נוכל לשלוט בהן. השאלה המרכזית היא: מה תעשה עליית ה-AI לאנושות שלנו?
ההשפעה החברתית: מתשומת לב לאהבה מלאכותית
הסימנים אינם מעודדים. הגל הראשון של הטכנולוגיה הגדולה כבר פגע בנו קשות. ציוני אוריינות ומספרים צונחים. דיכאון, חרדה וניסיונות התאבדות בקרב מתבגרים עולים. אינטראקציות חברתיות פנים אל פנים קורסות כשאנו נסוגים פנימה, עיניים דבוקות למסכים. בדידות הופכת לסימן ההיכר של תקופתנו. הנתון הקשה ביותר: מתבגרים אמריקאים מבלים כיום 70% פחות זמן במסיבות או באירוח מסיבות מאשר בשנת 2003.
שלב שלם בחיים – החוויה החברתית המבולגנת והמעצבת של גיל ההתבגרות – נתון תחת מתקפה מסיליקון וואלי. צחוק משותף, שתייה יחד, פלירטוט, ריקודים, אפילו קטטות ופיוסים: כל הטקסים הללו, שמלמדים אותנו להיות אנושיים, נעלמים.
זה לא רק הצעירים. מדיה חברתית הבטיחה חיבור וקהילה, אך סיפקה בידוד וזעם. באינסטגרם, משתמשים מבלים יותר מ-90% מהזמן בצפייה בסרטונים של אנשים זרים. הפלטפורמות מתגמלות את הקולניים, הזועמים והקיצוניים ביותר. מחקר עדכני ב-Nature קבע: "אלה עם פסיכופתיה גבוהה ויכולת קוגניטיבית נמוכה הם המעורבים ביותר בפעילות פוליטית מקוונת."
אם הגל הראשון כבש את תשומת הלב שלנו, הגל הבא – מונע על ידי AI – מבקש לכבוש את חיבתנו. דמיינו בני לוויה של AI שממלמלים בדיוק את מה שאנו רוצים לשמוע. פורנו AI מותאם אישית, זמין מיידית ומתקיים יותר ויותר. AI יכול להיות ליחסים אנושיים כמו מזון מהיר לתזונה תקינה. המערכות הללו לא רק ינצלו את רצונותינו, אלא יעצבו אותם מחדש. בתהליך זה, החלקים האינטימיים ביותר באנושותנו – יכולתנו לאהבה, סקרנות, אמפתיה – ינוצלו לרווח.
הסיכון אינו רק אובדן שליטה במכונות, אלא אובדן שליטה בעצמנו.
המקבילה ההיסטורית: תנועת המתינות נגד 'אלכוהול דיגיטלי'
מה ניתן לעשות נגד המצור הזה? כהיסטוריון, התשובה נמצאת בעברנו. במאה ה-19 היו שתי מהפכות מוסריות גדולות: המאבק בעבדות ולמען זכויות הנשים. אך מעטים זוכרים את השלישית: תנועת המתינות. רבים מפעילי זכויות האדם והנשים היו גם פעילי מתינות.
תנועה זו נשכחה כיום, אך היא מציעה לקחים חיוניים. באותה תקופה, באירופה וצפון אמריקה, אלכוהול לא היה תענוג מזדמן אלא אסון חברתי. לא היו תוויות אזהרה, הגבלות גיל או פרסומות. פאבים כיסו כל פינה, משכורות נעלמו בבקבוקים, ומשפחות נקרעו מאלימות והזנחה. תעשיית האלכוהול התעשרה מחולשת האדם והרסה קהילות שלמות.
לכן קמו נגדה אנשים. תנועת המתינות הייתה אחת התנועות הדמוקרטיות והביפרטיזניות הגדולות בהיסטוריה, בהובלת נשים ועובדים, מורים ורופאים. הם האמינו שחירות אמיתית פירושה להיות נוכחים באופן מלא. לבחור בחיבור על פני כפייה. הם ראו בהתמכרות את הרגע שבו כוח הבחירה נעלם. לכן דרשו צעדים רדיקליים: מסים גבוהים יותר, רישוי מחמיר ואפילו איסור מוחלט.
היום אנו מתמודדים עם תעשיית התמכרות חדשה – לא מיין וויסקי, אלא אפליקציות ואלגוריתמים. Big Tech צריכה להיחשב כמו תעשיית הטבק והאלכוהול. מיטב המוחות שלנו בונים מפלצת אחת גדולה שחוטפת תשומת לב, גונבת זמן ומשאירה אותנו ריקים יותר משעה לשעה. AI מאיים להאיץ את הכול.
אזהרה לסיליקון וואלי: אתם מעירים דרקון. כעס ציבורי מתעורר, והוא עלול לצמוח לתנועה עזה כמו מסע המתינות לפני מאה שנים. איסור טלפונים בבתי ספר הוא רק ההתחלה. סקרים רבים מראים שאנשים במערב חושבים ש-AI יחמיר כמעט כל דבר שחשוב להם – מבריאות ויחסים ועד עבודות ודמוקרטיות. ביחס של שלושה לאחד, הציבור רוצה רגולציה רבה יותר.
ההיסטוריה מלמדת כיצד קבוצה קטנה של אזרחים יכולה להצית תנועה כזו וכמה עוצמתית היא יכולה להיות. כמו מחאות המוניות נגד מרוץ החימוש הגרעיני, אנו עלולים לראות התנגדות המונית למרוץ ה-AI. לפני מאה שנים, פעילי מתינות דחפו תיקון חוקתי בארה"ב לאיסור אלכוהול.
המדיניות: ממשלות מוכרות את ה-AI ל-Big Tech
ממשלות בארה"ב, בריטניה ובאיחוד האירופי פתחו את הדלתות ל-Big Tech – והענקיות צועדות פנימה בעוד השאר שוחים בים. הן מנטרות ומבטלות רגולציה במיוחד עבורן, מארגנות מחדש תשתיות אנרגיה לאומיות עבורן ומשקיעות מיליארדי דולרים מכספי משלמי המיסים בפרויקטים ענקיים שהן דורשות.
תחת טראמפ לבדו, מדינות בארה"ב נתונות לאיסור של 10 שנים על הצגת רגולציה של AI, ועשרות אתרים פדרליים הוקצו לפיתוח מרכזי נתונים. שווי Big Tech מזנק לשמיים, בעוד רוב העסקים נכשלים באימוץ AI או בהחזר השקעות.
נראה בבירור שממשלותינו מכרו אותנו ואת ה-AI ל-Big Tech. הגיע הזמן לשנות את הסיפור ולבנות אסטרטגיות AI סביב תמיכה בעסקים יומיומיים, סטארט-אפים וחברות קטנות ובינוניות.
המנהיגים נמשכים לחזון המבריק של Big Tech. זה מגניב, עושה כותרות. אך זה לא רק יח"צ. מנהיגים שאינם מבינים את היסודות הטכנולוגיים, הכלכליים והחברתיים של AI, פונים ל'מומחים' – בכירי Big Tech. אלה מוכרים חזון פשוט: לבנות את מודלי ה-AI הגדולים והחזקים ביותר ואת מרכזי הנתונים, וכל הבעיות ייפתרו. נבטיח ריבונות דיגיטלית ושגשוג, נדוף תחרות מסין ואף נפתור שינויי אקלים – ממש לפני שנאיץ אותם לנקודת אל חזור.
הם מספקים רשימת דרישות, והפוליטיקאים חושבים שהם יכולים להימנע משיעורי בית. הם לא בודקים מה נדרש לאקוסיסטם AI משגשג. לא את סוגי ה-AI השונים שמועילים בתעשיות שונות. לא את האתגרים של עסקים רגילים באימוץ AI.
הם לא מבינים מה נדרש להוביל טרנספורמציה דיגיטלית שתועיל לאקוסיסטם העסקי כולו ולא רק למפלצות מונופוליסטיות.
פתרונות: תמיכה באקוסיסטם רחב
כיצד לשנות? ראשית, פוליטיקאים חייבים להיגמל מחזון Big Tech שהצלחה ב-AI שווה למודלים גדולים ומפעלי ענק. AI צריך להיות גדול ומגוון יותר. מודלי frontier כמו LLM הנוכחיים הם מטוסי ג'מבו – אך שכחו את מכוניות המשפחה, הרכבות והמכליות שחיוניות לכלכלה.
לאחר שיפקחו עיניים, עליהם לזהות מחסומים – כישרונות, גישה לנתונים, מימון, רגולציה – המאתגרים עסקים בבניית AI. יש להעדיף פירוק מחסומים על פני כניעה ל-Big Tech.
שנית, לפתוח נתונים ממשלתיים לעסקים. אין AI בלי נתונים. עסקים זקוקים לנתונים איכותיים ומגוונים על האוכלוסיות שלהם.
שלישית, להניע את Big Tech לפתוח את אוצרות הנתונים שלה – או להשתמש בכלי אנטי-מונופול. זה יישר את הזירה. עסקים לא יתחרו בגודל, אך יוכלו להפיק ערך.
לבסוף, לוותר על אובססיה ל-AI חזיתי ולהתמקד בפנים. לבנות סולם ל-AI שיתפשט החוצה – לטובת כל עסק ולקוח. דרך השקעה בכישרונות, מסגרות שיתוף נתונים בטוחות ורגולציה תחרותית.
זה פחות מבריק, אך חיוני. הגיע הזמן שהמנהיגים יעצבו אסטרטגיות AI ל-99% ולא ל-1%.
הביקורת גוברת: Big Tech מאיימת על חיבורים אנושיים ועל הדמוקרטיה, וממשלות בארה"ב, בריטניה ובאיחוד האירופי מעדיפות אותה. התנועה להתנגדות רק מתחילה.