דויטשה בנק: ישראל בין שלוש הכלכלות החשופות לשיבושי AI

כשדויטשה בנק מפרסם דוח שקובע שישראל נמצאת בין שלוש הכלכלות החשופות ביותר בעולם לשיבושי AI, אלה חדשות רעות לכלכלה הישראלית. הדוח הגרמני מזהיר שהשילוב הייחודי של שוק עבודה עם חשיפה גבוהה ל-AI ותלות כבדה ביצוא שירותים יוצר פגיעות חריגה. מה זה אומר בפועל? בואו נבהיר: כ-8% מהתמ״ג הישראלי מגיעים מיצוא נטו של שירותים שהבנק מסווג כ״מושפעים מ-AI״. ישראל מדורגת ראשונה מבין שלושים כלכלות, לפני בריטניה עם 7% מהתמ״ג. פירוש הדבר: ענפי התכנות, שירותי טכנולוגיות המידע, ייעוץ ופיננסים — כל אלה שישראל מובילה בהם — נמצאים על הכוונת של מהפכת ה-AI.

למה ישראל כל כך חשופה? משום שבמשך שני עשורים, הכלכלה הישראלית עברה מיצוא סחורות ליצוא שירותי ידע, תוכנה ומו״פ. כיום, כ-55% מכלל יצוא השירותים מתרכזים בענף התכנות. ההייטק, שמהווה 18.3% מהתוצר, אחראי ל-50% מהצמיחה הישראלית. בתרחיש שבו AI מוזיל דרמטית את עלות שירותי הידע, הערך הכלכלי עלול לעבור למי שמחזיק בטכנולוגיה — חברות טכנולוגיה גלובליות ומרכזי נתונים — ומדינות שמתפרנסות מיצוא ידע, כמו ישראל, עלולות להיפגע קשה.

וה-AI כבר אינו תרחיש עתידי. לפי הדוח, כבר ב-2025 קטן מספר עובדי המו״פ בהייטק הישראלי בכ-3,500 — ירידה ראשונה זה כעשור, המיוחסת לשינויים של מהפכת ה-AI. שירותי ההייטק והתוכנה רשמו ירידה של 3.5% במשרות המו״פ, אף שהתוצר בענף כולו עלה. סקר של רשות החדשנות בקרב 210 חברות המעסיקות כ-130 אלף עובדים מראה ששיעור החברות שאמרו שהטמעת AI הביאה אותן לצמצום גיוסים זינק מ-3% ל-10% בתוך חצי שנה. מחצית מהחברות שמתכננות פיטורים הודו שה-AI השפיע על ההחלטה.

אבל הדוח משרטט גם תרחיש חיובי. אם מהנדס ישראלי יצליח להפיק בעזרת AI תפוקה גדולה פי שלושה או פי חמישה בשעת עבודה; אם חברת תוכנה תפתח מוצר חדש בשלושה חודשים במקום שנה; אם סטארט-אפ יגיע למכירות של מאות מיליוני דולרים עם עובדים בודדים — אז ישראל יכולה להפוך לאחת המרוויחות הגדולות. כבר ב-2025, תוצר ההייטק צמח ריאלית ב-8.2%, אך מספר העובדים גדל רק ב-2.5%, והתוצר לעובד עלה ב-6% ל-827 אלף שקל. זו דוגמה מובהקת לעלייה בפריון.

השאלה האסטרטגית עבור ישראל: כמה מהערך הישראלי מגיע מעבודה שניתן להחליף, וכמה מטכנולוגיה שאפשר להעצים? לפי נתוני Anthropic שמצוטטים בדוח, השימוש ב-AI בישראל נוטה יותר לכיוון האוטומציה, כלומר החלפת עובדים, מאשר להעצמתם. זה מתיישב עם הריכוז הגבוה של יצוא השירותים בתחום התכנות, שבו AI יכול לבצע משימות שגרתיות.

עבור עובדי ההייטק הישראלים, המשמעות ברורה: מי שיתאים את עצמו ירוויח, ומי שלא עלול להישאר מאחור. הממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה, תצטרך לעקוב מקרוב אחרי המשתנה הזה ולהשקיע בהכשרות ובהטמעת AI בצורה שמעצימה עובדים ולא מחליפה אותם. ישראל הימרה בגדול על הון אנושי יקר שהפך ליצוא; עכשיו AI מבטיח להוזיל את ערכו של ההון הזה — או להעצים אותו. הפער בין התרחישים האלה גדול יותר עבור ישראל מאשר עבור רוב הכלכלות.