מודלי AI משנים את ענף תרגום הספרים בישראל: חיסכון של 66% בעלויות

האלגוריתם שמשכתב את ענף הספרים הישראלי

הוצאות ספרים בישראל מאמצות מודלי בינה מלאכותית לתרגום מהיר וזול יותר – אך לא מדובר רק בהחלפה ישירה של מתרגמים אנושיים. מהמהפכה עולה תמונת מצב מורכבת של חיסכון דרמטי לצד מאבק לשימור איכות לשונית.

נתוני שוק שמרעידים את הענף

• 66% חיסכון בעלויות תרגום: המעבר למודל AI צמצם עלויות ממוצעות מ-18 אלף שקל ל-5,000 שקל בלבד לספר.
• קיצור לוחות זמנים דרמטי: תהליך של חצי שנה (3 חודשי המתנה + 3 חודשי תרגום) הצטמצם ל-3 ימי עבודה בלבד.
• צפי להתייעלות נוספת: מומחים מעריכים כי בתוך שנה תמחור התרגום יעמוד על כ-2,500 שקל לספר בלבד.

"אנחנו עדים לנקודת מפנה היסטורית", מספר מקור בהוצאה מרכזית. "הקמנו הוצאת ספרים ניסיונית עם צוות טכנולוגי יוצא יחידה 8200, שביצע אימון מודל AI ייעודי. התוצאות הפתיעו אותנו באיכותן, במיוחד עבור ספרי עיון וספרות פופולרית".

תהליך רב-שלבי לשימור האותנטיות התרבותית

האתגר המרכזי בהטמעת הטכנולוגיה אינו בתרגום המילולי, אלא בשמירה על:

• משלבי שפה
• הקשרים תרבותיים
• משחקי מילים וחריזה
• סגנון ייחודי לסופר

"אנו משתמשים בשיטת תרגום רב-שכבתית", מסביר אחד ממפתחי הפרויקטים. "בשלב ראשון המודל מקבל אפיון ספרותי מפורט: ז'אנר, משלב לשוני, אזורי סלנג ודיבור רשמי. לאחר תרגום ראשוני, המערכת מבצעת שלוש התאמות ממוקדות – פעם לאווירה הכללית, פעם לדיאלוגים ופעם להקשרים תרבותיים".

התנגדויות ודילמות מקצועיות

למרות היתרונות הכלכליים, קולות בענף מביעים ספקנות עמוקה:

• ארנית כהן־ברק, עורכת בהוצאת מודן: "בספרות יפה ושירה, התרגום הוא אמנות – פער שמודלי AI עדיין לא מצליחים לגשר עליו".
• חשש מפגיעה ביוצרים: חלק מההוצאות מחויבות בחוזים בינלאומיים האוסרים שימוש ב-AI לתרגום.
• תחרות לא חוקית: "מתמודדים עם אתרי סיכומי ספרים פיראטיים שהופקו באמצעות AI" – מעיד ביני טריוקס, יו"ר התאחדות הוצאות הספרים.

מתרגמים אנושיים לומדים להשתמש בטכנולוגיה

מתרגמים מקצועיים לא נעלמים מהתמונה – תפקידם משתנה:

"הפכתי למעין במאית של תהליך התרגום", מתארת ענבל שגיב נקדימון. "ה-AI מבצע את השחיקה הראשונית של הטקסט, ואני מתמקדת בבידול הסגנוני, תיקוף התאמות תרבותיות וניקוד רבדים לשוניים".

איגוד אנשי הספר החל להציע סדנאות הכשרה למתרגמים:

• שיטות לזיהוי חוסר דיוק בטקסטים המתורגמים באמצעות AI.
• טכניקות לוקליזציה (localization) מתקדמות.
• שימוש בכלים ליצירת גרסאות חלופיות למשחקי מילים.

"המטאפורה המוצלחת ביותר שהוצעה לנו: התייחסו ל-AI כמו לנער מתבגר הנלהב לסייע", מסבירה מור רוזנפלד, מתרגמת וחברת ועד באיגוד. "הוא יכול לשאת בחלק מהעבודה השחורה, אך האחריות לאיכות הסופית נותרת בידיכם".

צפי לעתיד ולאתגרים משפטיים

ההתפתחויות הצפויות בשנה הקרובה:

1. התרחבות לשפות נוספות: כיום התרגום מוגבל לאנגלית-עברית בלבד.
2. פיתוח מודלים ייעודיים לז'אנרים: ספרי ילדים, שירה וספרות יפה ידרשו אלגוריתמים מותאמים.
3. מאבקים בהפרת זכויות יוצרים: איתור והסרה של תכנים פיראטיים המבוססים על יצירות מתורגמות.
4. שקיפות לקורא: דיונים על חובת סימון ספרים שתורגמו באמצעות בינה מלאכותית.

"הכצעקתה?", תוהה אחד המו"לים. "הנה אנו עומדים בפני שינוי בלתי נמנע. השאלה האמיתית היא כיצד נתמודד עם המעבר מהבלעדיות של האדם לשותפות עם האלגוריתם – בלי לאבד את נשמת הספרות בדרך".