6 חברות שעושות מהפכה בעולם המשפטי עם בינה מלאכותית
שוק הטכנולוגיה המשפטית צפוי להגיע ל-47 מיליארד דולר עד 2030. סקירת 6 חברות מובילות: קליו שרכשה את vLex בספרד, הארווי בשווי 5 מיליארד, Workday שחסכה 180,000 שעות עבודה, וסטארטאפים כמו יודיה ולגורה שמשלבים AI עם מומחיות אנושית. כולן משנות את האופן בו מתנהלים הליכים משפטיים.

הטכנולוגיה המשפטית בשיא: איך AI משנה את עולם המשפט
שוק הטכנולוגיה המשפטית צפוי לגדול מ-27 מיליארד דולר ב-2024 ל-47 מיליארד דולר עד 2030, לפי תחזיות Grand View Research. הנה שש חברות מובילות שמובילות את המהפכה:
קליו (Clio)
- רכשה את vLex בספרד תמורת מיליארד דולר, מתוך אסטרטגיה לבסס את העליונות הטכנולוגית על איכות הנתונים
- משרתת מעל 150,000 אנשי מקצוע משפטיים
- CEO ג'ק ניוטון: "איכות הנתונים היא המפתח ל-AI משפטי אמין"
יודיה (Eudia)
- רכשה את Johnson Hana עם 300 משפטנים שפועלים כ"בקרת איכות אנושית" למערכות ה-AI
- משלב בין תוכנה Agentic AI לשירותים אנושיים בתקופת מעבר
- CEO עומר חרון: "AI לבדו לא יכול להשיג 100% דיוק בתחומים קריטיים"
הארווי (Harvey)
- מהסטארטאפים הידועים בתחום עם שווי של 5 מיליארד דולר
- משרת 500 חברות משפטיות ב-50 מדינות
- בין משקיעיה: Sequoia ו-OpenAI
לגאלון (LegalOn)
יצרנית התוכנה היפנית להתאמת חוזים המיישמת למידת מכונה:
- פועלת בכ-7,000 חברות ברחבי העולם
- גייסה 200 מיליון דולר, כולל מגולדמן זקס
- CEO דניאל לואיס: "כלי conversation AI לבדם אינם מספיקים - צריך פתרונות ייעודיים למשפטנים"
לגורה (Legora)
הסטארטאפ השוודי שצומח במהירות:
- השווי: 675 מיליון דולר תוך פחות משנתיים
- מרחיב פעילות לארה"ב עם טכנולוגיית AI לעיבוד חוזים
- CEO מקס ג'ונסטרנד: "עלינו לבנות מערכות שמתאימות גם למשתמש אנושי וגם ל-Agent AI"
Workday (Evisort)
הענקת התוכנה שצירפה את Evisort למערכת האקוסיסטם שלה:
- חוסכת 180,000 שעות עבודה שנתיות בעיבוד אוטומטי של מסמכים
- מהווה חלק ממגמה של דחיסת טכנולוגיה משפטית לתוך פלטפורמות ארגוניות
- SVP איינה ליון: "חברות מחפשות מקור אמת אחד לכל החוזים שלהן"
"השאלה הגדולה היא איך מאזניים בין דאגות לפרטיות לבין היתרונות של AI שלומד מהנתונים שלנו" — גאבה פרירה, מייס שותף ב-Harvey
עתיד התחום
למרות ההתפתחות המואצת של Agentic AI, המומחים מסכימים שעוד שנים ארוכות יהיה צורך בשילוב בין מומחיות אנושית לבין יכולות אוטומציה. המתח בין הכדאיות הכלכלית לבין הצורך בדייקנות קריטית מעצב את כיוון ההתפתחות של הענף.
מקורות
