60% מבני הנוער מעדיפים להתייעץ עם AI על פני הוריהם

'היא לא שופטת אותי': דור ה-Z מעדיף עצות מ-AI על פני הורים

סקר חדש חושף תמונת מצב מטלטלת בזירה המשפחתית: כ-60% מבני הנוער בישראל מעדיפים להתייעץ עם צ'אטבוטים של בינה מלאכותית במקום עם הוריהם. הנתון המפתיע עולה מדוח האינטרנט השנתי של בזק (2025), שמבוסס על סקר בקרב 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה.

AI כחברה חדשה: 21% פיתחו רגשות כלפי צ'אטבוטים

• אמון מפוצל: 45% מהצעירים סומכים על AI יותר מאשר על חברים ובני משפחה.
• קשר רגשי: 21% מבני הנוער מודים כי פיתחו רגשות כלפי צ'אטבוטים כמו ChatGPT.
• התמכרות דיגיטלית: 30% דיווחו כי חשו שהם 'מכורים' לשיחות עם הבינה המלאכותית.

מערכת החינוך מפספסת את המהפכה

מערכת החינוך הישראלית מפגרת אחרי המציאות הטכנולוגית:

• 35% מהישראלים סבורים כי המערכת אינה מעודדת מספיק שימוש ב-AI.
• 50% מהתלמידים משתמשים ב-AI מדי יום לצורכי לימודים.
• 70% טוענים כי הבינה המלאכותית משפרת את היכולות הלימודיות שלהם.

תרבות השימוש: שעה וחצי ביום ונאמנות מפתיעה

מדדי השימוש חושפים התנהגויות חדשות:

• זמן מסך: שימוש ממוצע של שעה וחצי ביום ב-AI.
• העדפה על פני גוגל: 88% מהנסקרים מעדיפים חיפוש באמצעות AI על פני מנועי חיפוש מסורתיים.
• מה שואלים? 64% משתמשים ב-AI לעזרה בקניות, ו-47% ידחו רכישה לפי המלצתה.

חששות פרטיות: רוב המשתמשים לא משתפים מידע אישי

ממצאי הסקר חושפים גם ספקנות:

• 58% נמנעים מלשתף פרטים אישיים עם ה-AI.
• 78% מבקשים מהמערכת לספק מקורות מידע.
• 63% בודקים את המידע במקור נוסף.

המחיר הנפשי: יעילות מול עצלנות

הבינה המלאכותית משנה תכונות אופי:

השפעות חיוביות (60-70% מהמשיבים):

• הגברת ידע כללי.
• הגברת סקרנות.
• שיפור יעילות אישית.

השפעות שליליות:

• 66% דיווחו על תחושת עצלנות מוגברת.
• 30% דיווחו על תסמיני התמכרות.
• 21% פיתחו תלות רגשית.

הממצאים מציירים תמונה מורכבת של דור שגדל לצד טכנולוגיה אינטימית יותר מאי פעם – טכנולוגיה שמציעה תמיכה מיידית אך עשויה לערער קשרים מסורתיים ולעצב התנהגויות חדשות, לא תמיד בהכרח חיוביות.