ידיעות בינה מלאכותית בנושא NUCLEAR ENERGY
Alphabet, חברת האם של גוגל, קרובה להסכם עם Constellation Energy לרכישת אנרגיה גרעינית למרכזי AI, בשווי של מיליארד דולר ויותר. העסקה כוללת 890 MW חדשים ו-2,700 MW ל-15 שנה, ותאפשר השקעה של 4.3 מיליארד דולר במודרניזציה של תחנות כוח קיימות, על רקע מחסור גובר באנרגיה לתעשיית הבינה המלאכותית.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה שעד 2035, צריכת החשמל של מרכזי AI תגיע ל-1,200 TWh — יותר מצריכת החשמל של יפן כולה. חברות אנרגיה כמו Bloom Energy ו-Constellation Energy כבר נערכות עם פתרונות גרעין ומימן, בעוד סין מזרימה מיליארדים למחקר גרעיני. הגידול מפעיל לחץ על רשתות החשמל ומציב אתגרים טכנולוגיים לקירור ולהתייעלות.
דרום קוריאה צופה תוספת של 25–30 גיגה-ואט לביקוש החשמל כתוצאה מ-AI וייצור שבבים — תוספת ששקולה לצריכת החשמל של מדינה שלמה. קבוצת GS ממהרת להשקיע 11 מיליארד דולר במרכז AI ענק, אך הכול תלוי בחתימת חוזים עם לקוחות גדולים.
ממשל טראמפ מפנה יותר מ-5 מיליארד דולר ל-Genesis Mission — יוזמה שמאחדת 17 מעבדות לאומיות ו-20 סוכנויות ממשלתיות למחקר מדעי מונחה AI. מיקרוסופט מוסיפה 60 מיליון דולר ומשיקה תוכנית לשיתוף פעולה מאובטח בין הגופים. מתוך 5,000 הצעות, 278 פרויקטים נבחרו לשלב הראשון — כולל פיתוח מוליכי-על חדשים ומודלי AI אמינים למדע.
המשקיע אלן ג'ו חוזה שסין תעקוף את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית בתוך עשור, בזכות הובלה בפיתוח תשתיות חשמל ומרכזי נתונים. עם זאת, נותרו אתגרים בפיתוח המערכת האקולוגית, מיתוג וגיוס מומחים בינלאומיים. חברות כמו DeepSeek כבר מדגימות יכולות טכנולוגיות מתקדמות בעלויות נמוכות משמעותית מאשר בארה"ב.
צריכת החשמל של מרכזי נתונים ל-AI צפויה לדרוש 8% מצריכת החשמל האמריקאית עד 2030. כורים גרעיניים מודולריים (SMR) בעלי 93% זמינות ויכולת מיקום בסמוך למתקנים מהווים פתרון מבטיח, אך אתגרי דלק כמו תלות ברוסיה להעשרת אורניום דורשים חדשנות. טכנולוגיית לייזר להעשרה ותמריצים ממשלתיים של 3.4 מיליארד דולר מבשרים שינוי.
