רפואה 2.0: האתגרים והקצות של בינה מלאכותית באבחון רפואי

חולים נעזרים בבינה מלאכותית לפענוח בדיקות רפואיות - סיכונים וסיכויים

יותר ויותר מטופלים בארה"ב משתמשים במערכות כמו ChatGPT או Claude כדי לפענח תוצאות מעבדה ולאושש המלצות רפואיות, כפי שתיעדו דיווחים ב-NPR וב-Newsweek. פרופ' אדם רודמן מבית החולים בישראל דקונס במסצ'וסטס מסביר: "מודלי שפה יכולים לתת עצות מצוינות, אך גם לספק תשובות מסוכנות - הכל תלוי בניסוח השאלה".

הנתונים המדאיגים

סקר של Pearl.com חושף:

• 22% מהאמריקאים קיבלו עצות רפואיות לא נכונות מ-AI ופעלו לפיהן
• 23% מהצעירים בוטחים יותר ב-AI מאשר ברופאים אנושיים
• 10% היו סומכים על המלצות AI לטיפול בסרטן מעל העצות הרפואיות המסורתיות

הכלי החדש שמאבחן תודעה חבויה

בחזית הטכנולוגית, צוות מאוניברסיטת סטוני ברוק פיתח את SeeMe - מערכת בינה מלאכותית המזהה סימני תודעה חבויה (Cognitive Motor Dissociation) בחולים עם פגיעות מוחיות. המערכת:

• מנתחת תנועות פנים מיקרוסקופיות בעזרת ראיית מחשב
• מזהה סימני מודעות 4-8 ימים לפני האבחון הקליני המסורתי
• מנבאת סיכויי התאוששות טובים יותר עם זיהוי מוקדם

סיכונים שכדאי להכיר

לצד ההבטחה, מומחים מזהירים מפני:

1. הזיות (Hallucinations): תופעה בה מערכות AI מייצרות תשובות שגובות אך נשמעות משכנעות
2. סיכוני פרטיות: נתונים רפואיים רגישים הנשלחים לחברות טכנולוגיה ללא הגנת HIPAA
3. אבחון חסר: על פי מחקר ב-NEJM, 15-25% מהחולים המאובחנים כ"לא מגיבים" עשויים להיות בהכרה מלאה

"AI הוא כלי עזר, לא תחליף לשיקול דעת אנושי", מסכם ד"ר צ'אק מייקל, מפתח SeeMe. "המטרה היא לשלב בין היתרונות הטכנולוגיים למומחיות הקלינית - לא לבטל את האחד לטובת השני".