ידיעות בינה מלאכותית בנושא NEUROSCIENCE
חוקרים במעבדה הביולוגית הימית משתמשים בטכנולוגיות NVIDIA RTX, HP Z Workstations ו-VR כדי לפענח את המנגנונים המולקולריים של הזיכרון האנושי. המחקר מתמקד בזיהוי חלבונים ספציפיים בהיפוקמפוס, עם פוטנציאל לטיפול במחלות נוירולוגיות. הכלים הטכנולוגיים משמשים גם להכשרת תלמידי תיכון באמצעות ממשקי מציאות מדומה.
TuneMe משיקה טכנולוגיית AI פורצת דרך לניתוח מצב מערכת העצבים דרך הקול, עם תוצאות קליניות מבטיחות להפחתת מתח ושיפור שינה. המערכת, שפותחה בשיתוף רופאים ומומחי אודיו, נמצאת בתהליכי מסחור מתקדמים.
מחקר חדש מאוניברסיטת פרינסטון מראה: המוח משתמש ב'בלוקים קוגניטיביים' משותפים בקורטקס הפרה-פרונטלי כדי להסתגל במהירות למשימות חדשות, בניגוד ל-AI שסובל משכחה קטסטרופלית. ניסויים בקופי rhesus macaques חושפים את המנגנון הגמיש הזה.
חברות כמו נוירלינק ו-Meta מפתחות טכנולוגיות לשליטה במכשירים באמצעות המוח, תוך סיכון חסר תקדים לפרטיות המחשבה. בעוד השתלות BCI מסייעות לחולי ALS, עולות סכנות לפענוח דיבור פנימי ושימוש מסחרי בנתונים מוחיים. מדינות כמו צ'ילה וקליפורניה כבר חוקקו הגנות על 'נוירופרייברסי', בעוד בקונגרס האמריקאי עולה הצעת חוק MIND להגנה פדרלית.
אטלס מוח חדש שמשתמש בבינה מלאכותית מאפשר מיפוי חסר תקדים של מבנה ותפקוד המוח האנושי. הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמי למידת מכונה שמשפרים רזולוציית סריקות MRI ומזהים דפוסים בלתי נראים. הפיתוח המשותף לחוקרים מתחומים שונים עשוי לשפר אבחון מחלות כמו אלצהיימר ואפילפסיה. האטלס זמין חינם לחוקרים, עם תוכניות להרחבה לעידן דימות בזמן אמי.
מחקר ישראלי חושף שבינה מלאכותית מזהה טעויות פנימית אך לא מתקנת אותן, בניגוד לביטחון שהיא מפגינה כלפי חוץ. במקביל, חוקרים בבריטניה מדמים ארגון מוחי לשיפור ביצועים וחסכון באנרגיה. הממצאים עשויים להוביל לדור חדש של מערכות AI אמינות ויעילות יותר.
כתבה ב-'וול סטריט ג'ורנל' מציגה עדויות לכך שהמוח האנושי יעיל יותר מסופר-מחשבים מבחינת צריכת אנרגיה ויכולות עיבוד. החוקרים מדגישים שטכנולוגיה המתבססת על חיקוי מבנה המוח (נוירומורפית) עשויה להיות הפתרון העתידי לקיימות דיגיטלית.
מטופלים רבים נעזרים ב-ChatGPT ו-Claude לפענוח תוצאות רפואיות, אך 22% מהמשתמשים קיבלו עצות מוטעות. לצד פריצות דרך כמו SeeMe שמזהה תודעה חבויה בפציעות מוח, מומחים מזהירים מפני הזיות AI וסיכוני פרטיות. הפתרון: שילוב בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי.
בפריצת דרך מדעית, צוות בין-לאומי של חוקרים הצליח לראשונה למפות את הפעילות העצבית במוח עכבר בזמן קבלת החלטות. השימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות ו-AI מאפשר הבנה חסרת תקדים של התהליכים הנוירולוגיים המעורבים, עם השלכות משמעותיות על חקר המוח, פיתוח בינה מלאכותית ורפואה נוירולוגית.
מחקר חדש חושף שממשק מוח-מחשב פיענח דיבור פנימי בדיוק של 74% באמצעות חיבור ישיר לקליפת המוח המוטורית. הטכנולוגיה מציעה תקווה לאנשים עם שיתוק אך מעלה חששות לפרטיות מחשבתית. המערכת מופעלת ע"י מחשבה על מילת מפתח ונתפסת כאבן דרך בהתפתחות ממשקי מוח-מחשב.