חוקר ישראלי מפתח AI שמאבחן שלב מוקדם של אלצהיימר
חוקרים מ-Texas A&M מפתחים מודל AI שמסוגל לזהות את שלב מחלת האלצהיימר ע"י ניתוח נתוני חולים מרובים, כולל MRI, בדיקות קוגניטיביות וגנטיקה. הפרויקט, בהובלת חוקר ישראלי, שואף לאפשר אבחון מוקדם יותר – עשורים לפני הופעת תסמינים – כדי לשפר טיפולים ותוכנית טיפול רפואי.
איזה יופי, אפשר לנתח MRI, בדיקות קוגניטיביות ונתונים גנטיים עם מודל AI אחד שמסביר את עצמו – והכול כדי לעצור מחלה שלוקח 10 שנים עד ששמים לב אליה. זה בדיוק מה שעושים החוקרים ב-Texas A&M, עם מודל חדש שמסווג שלב מחלה, ובהובלת פרופסור ישראל ליברזון, חוקר ישראלי.
המודל הזה נבנה כדי לנתח נתונים "מולטי-מודאליים" – כלומר, שילוב של סוגי מידע רפואי מהחולה: תמונות MRI, תוצאות מבחן קוגניטיבי כמו MMSE, בדיקות דם, גנטיקה, גיל ורמת השכלה. החוקרים מאמינים שדרך האינטראקציות בין הפיצ'רים השונים, ה-AI יכול למצוא דפוסים שהעין האנושית מפספסת.
"תסמינים של אלצהיימר מופיעים לעיתים קרובות מאוד מאוחר בתהליך. בן אדם יכול לחיות עם אלצהיימר 10 שנים לפני ששמים לב לתסמין הראשון," מסביר פרופסור טיאנבאו יאנג, מוביל הפרויקט. "בשלבים מוקדמים, אפשר להשתמש בתרופות וטיפולים מסוימים כדי להאט את התהליך. בשלבים מתקדמים, זו כבר תוכנית טיפול אחרת – ולכן חשוב לזהות באיזה שלב מחלה."
אז מה בעצם קרה כאן?
החוקרים אימנו את המודל על מאגר ציבורי של 10,000 מטופלים מה-Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative. זה גודל מרשים, שנותן המון דאטה ללימוד דפוסים. וכאן מגיע הטוויסט: ה-AI לא רק מבצע דיאגנוזה, אלא גם מסביר את הלך הרוח שלה – למשל, הוא מציין אזורים מסוימים במוחות שבהם רמות ה-atrophy (ניוון) גבוהות. לדברי יאנג, זה קריטי לנוירולוגים שחייבים לוודא שהדיוק באמת עומד במשימה.
למה זה חשוב כל כך?
כרגע, אין בדיקה בודדת שמאבחנת אלצהיימר. רופאים מסתמכים על שילוב של בדיקות, מה שלוקח הרבה זמן ומומחיות. "לנוירולוגים, זה עשוי לקחת שנים רבות של אימון כדי לרכוש מומחיות בזיהוי אלצהיימר, במיוחד בשלבים מוקדמים כשהוא דומה להפרעות קלות אחרות," מוסיף יאנג.
ה-AI שואף לזרז את התהליך בדיוק. ואם זה עובד, זה יכול לשמש ככלי עזר משמעותי במערכת הבריאות. יאנג וצוותו חוקרים איך אפשר לגלות דפוסים חדשים בנתונים, מה שעשוי להוביל לאבחון מוקדם ומדויק יותר.
מה עם האתגר?
הפרויקט ממומן ע"י יוזמת DARI (Dementia and Alzheimer’s Research Initiative) של Texas A&M Health – מוסד שמשקיע במחקר דמנציה. בעתיד, החוקרים מתכננים להרחיב את השימוש במודל AI גם להערכת סיכונים למחלות אחרות, כמו שבץ ומחלת לב.
פרופסור ישראל ליברזון, הישראלי בצוות, מטעם המחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות ב-Texas A&M Health, משחק תפקיד חשוב בצד הרפואי של הפרויקט – מה שמחבר את הישראליות לעולם ההיי-טק המקומי. שוב, דוגמה לזה שחוקרים ישראלים בתחום ה-AI הרפואי ממשיכים להשפיע, גם אם ממרחק.
אם אפשר להגיע לאבחון אלצהיימר עשורים לפני שמרגישים את זה, זה יכול לשנות את כללי המשחק. הטיפול המוקדם נועד לשפר את איכות החיים, ומודלים כאלה עשויים להפוך לחלק אינטגרלי מכלי העבודה של רופאים בעתיד. בינתיים, נמתין לתוצאות נוספות.