ידיעות בינה מלאכותית בנושא MEDICINE
חוקרים מסטנפורד פיתחו את SleepFM – מודל AI שמנתח נתוני שינה מפוליסומנוגרפים כדי לחזות סיכון ל-130 מחלות, כולל פרקינסון, סרטן ומחלות לב. המודל, שאומן על 650,000 שעות נתונים, מציג דיוק גבוה (C-Index עד 0.89) ומקדים את האבחון הקליני בשנים.
מחקרים עדכניים חושפים כיצד AI משנה את ניהול סרטן השד: משיפור דיוק האבחון בממוגרפיה (עד 91.5% רגישות), דרך חיזוי תגובה לטיפולים וזיהוי שילובי תרופות מיטביים, ועד כלים למניעה. האתגרים כוללים הטיות ומחסומי אימוץ קליני.
קופת חולים כללית משיקה את מערכת AI PRO המנתחת תיקים רפואיים בלילה, מייצרת המלצות מותאמות אישית שנבדקות על ידי רופאים, ונשלחות ישירות למטופלים. המערכת פועלת בתחומים כמו סוכרת ומחלות לב, וצפויה לשלב נתונים גנטיים ובריאות הנפש. המערכת אינה מחליפה רופאים אלא משפרת את דיוק הטיפול וזמינותו.
ה-NHS באנגליה מרחיב את השימוש בכלי AI לחיזוי עומסים בחדרי מיון, בעקבות פיילוט מוצלח. המערכת של Faculty חוזה ביקושים על בסיס נתונים היסטוריים ומזג אוויר, ומאפשרת התארגנות טובה יותר של צוותים ומיטות. כיום היא פעילה ב-50 מרכזים רפואיים ומציגה תוצאות מבטיחות.
חוקרים ב-Microsoft מפתחים מודלי AI לפיענוח מערכות ביולוגיות אישיות לצורך רפואה מותאמת אישית, ומציגים יישומים מעשיים לשיפור תפוקה בעבודה. אווה אמיני מציגה כלים כמו EvoDiff ליצירת חלבונים, ורישאב ג'ולי משתמש ב-AI לניהול פרויקטים וחייו האישיים, מה שמדגיש את הצורך בשילוב בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי.
ניתוח AI של 460,000 תקצירי מחקרים מ-1925 עד 2023 חשף מעבר מחקרי ממנגנונים תאיים למחלות גיל כמו אלצהיימר, לצד פער בין מחקר בסיסי לקליני. הניתוח מזהה תחומים צומחים שטרם מוצו, כמו אוטופגיה וביולוגיית RNA, ומספק כלי לאינטגרציה בין-תחומית בעידן הזדקנות האוכלוסייה.
חוקרים מ-Icahn School of Medicine פיתחו מודל AI בשם NutriSighT המנבא סיכון לתת-תזונה במטופלים מונשמים ב-ICU. הכלי, שפורסם ב-Nature Communications, מאפשר התערבות תזונתית מוקדמת תוך שימוש בנתונים קליניים שגרתיים. נמצא כי 41%-53% מהמטופלים סובלים מתת-תזונה כבר ביום השלישי להנשמה.
סקירת 2025 חושפת פריצות דרך של AI בכימיה עם למעלה מ-300 תגליות בחומרים וברפואה, לצד אתגרים בפרסום מדעי, זיוף תמונות וקיצוצי תקציב. בנוסף, נבחנת השפעת הפוליטיקה על המחקר הגלובלי.
פרופ' אסנת ולפיש מבילינסון: AI יחזה סיכוני דימום לאחר לידה ומחסור בחמצן אצל העובר, יסכם נתוני מטופלות, יציע עצות ויבנה תוכניות טיפול אישיות. היא צופה מהפכה גם בחינוך הרפואי.
חוקרים ב-Johns Hopkins פיתחו מודל AI שמזהה מתח כרוני באמצעות נפח בלוטות יותרת הכליה בסריקות CT חזה שגרתיות. מודל זה, המכונה Adrenal Volume Index (AVI), קשור לרמות קורטיזול, ל-allostatic load ולממצאי לב, והוצג בכנס ה-RSNA.
חוקרי דרקסל פיתחו את DecAide, מערכת AI לטיפול בטראומה אצל ילדים. ניסוי שנערך עם 35 רופאים ב-12 תרחישים הראה שיפור בדיוק שהגיע ל-64.4% בעזרת מידע והמלצות AI. זמן קבלת ההחלטה לא השתנה, אך אמון המשתתפים במערכת מעורב.
סקירת AI לשנת 2025: השקעות בתחום מוסיפות 1% לצמיחה הכלכלית בארה"ב. שוק אבחון מחלות נדירות עתיד להגיע ל-4.6 מיליארד דולר עד 2029, אך בפועל רק 30% מפרויקטי הבריאות הדיגיטלית עוברים לשלב הטמעה מלאה. פריצות דרך כוללות אלגוריתם של סטנפורד שמפחית ב-60% את הדחיות המיותרות בהשתלות כבד.
בעידן שבו מטופלים מסתמכים על TikTok ועל צ'אטבוטים, האתגר המרכזי הוא יצירת בסיס ידע רפואי משותף. השילוב בין AI ייעודי, רפואה מבוססת ראיות ושקיפות מול המטופל יכול לחזק את האמון, לשפר החלטות קליניות ולהפוך את המסע הרפואי לדיגיטלי, עקבי ובטוח יותר.
בינה מלאכותית משנה את הרפואה מהיסוד: גילוי מסלולים מולקולריים באלצהיימר, מערכת MAGIC לחשיפת מקורות סרטן, אנטיביוטיקה ממוקדת חדשה, עוזרי בריאות מבוססי GenAI ובום השקעות. לצד ההבטחה – אתגרים של רגולציה, אמון ושוויון, במיוחד רלוונטליים לישראל עם יתרון הדאטה והחדשנות שלה.
ה-AI כבר לא רק במעבדות: הורים מתכננים יומיום עם ChatGPT, עובדי Meta כותבים איתו הערכות ביצועים, Meta משיקה פיד וידאו גנרטיבי, Apple בונה Health+ אך מותקפת על תלות ב-Gemini, Google מחזקת את NotebookLM ו-Nano Banana 2, ו-Eli Lilly משתמשת ב-AI לפיתוח תרופות. מי שמבין איך לרתום את הכלים – מרוויח.
חוקרי אוניברסיטת קולומביה דיווחו על הריון ראשון באמצעות שיטת AI לאיתור זרע. מערכות AI חדשות מאבחנות שחפת באזורים מרוחקים ומזהות אלכוהוליזם בכבאים ב-80% דיוק. במקביל, שימוש ב'טוקנים חושבים' מגביר עלויות מחשוב במודלים גנרטיביים. פריצות דרך אלו מציגות הזדמנויות ואתגרים חדשים.
ארבעה פיתוחים חדשים בבינה מלאכותית נותנים תקווה לעתיד הרפואה: מערכת Sleep מהאפל ווץ' לניטור שינה, כלי AI לגילוי שחפת בילדים, מחקר לסרטן עם DeepMing וייל, ותכניות NHS לסרטן ערמושת וכבד. במקביל, נחשפים סיכונים סביבתיים משימוש בגזי PFAS במרכזי נתונים.
סקירת התפתחויות AI בשלושה תחומים: זיהוי תרופות להארכת חיים תוך התמודדות עם פערי נתונים מגדריים, כלי אוטומציה עסקית חכמים עם LLMs, וטכנולוגיית RAG לשיפור אמינות התשובות. מומחים מדגישים גישת פילוטים קטנים ולא ציפייה למושלמות.
סטודנט לרפואה מסטנפורד מסביר מדוע AI לא יחליף רופאים: דרך סיפור על הזיות AI בקורס אבחון ועד סכנות כמו הטיות או ייעוץ מסוכן. הוא מציג את המחויבות למטופלים כמוקד העבודה, והתקווה לאימוץ AI ככלי עזר – לא כתחליף אנושי. כתבה זו מראה איך טכנולוגיה מתנגשת עם אנושיות הרפואה.
AI מרחיב את גבולות הרפואה: מפענוח מערכת החיסון ב-scHDeepInsight ואיחוד מודלים רב-מודאליים בקרדיולוגיה, דרך מערכת EU לניבוי מחלות בילדים ופרויקט ניבוי מחלות נפש בדוק. לצד ההבטחה, עולות סכנות חדשות: ירידה בחשיבה ביקורתית בקרב ילדים, ציפיות מוגזמות ממטפלים אנושיים ואתגרי שקיפות.
מחקר חדש מציג פרדיגמה חדשה לפיתוח תרופות למחלות לב באמצעות AI, אומיק וביולוגיה מערכתית. השילוב הטכנולוגי מאפשר תכנון תרופות ממוקדות למנגנונים מולקולריים ספציפיים, כולל טיפולי RNA פורצי דרך לגנים "לא ניתנים לטיפול". החוקרים קוראים להשקעה גלובלית ולנהגה בריאותית שתבטיח נגישות לטיפולים החדשים.
UHealth משיק מרכז רפואי במיאמי עם AI בכל שלבי הטיפול, בעוד מחקר אירופאי חדש חושף כיצד בינה מלאכותית בשילוב גישת One Health יכולה לחזות התפרצויות מגפות. החוקרים מציגים כלי AI לניתוח נתוני אקלים, ריצוף גנטי וזיהוי מוקדי סיכון - תוך הדגשה שהטכנולוגיה משלימה אך לא מחליפה מערכות ניטור קיימות.
Insilico Medicine משנה את פני פיתוח התרופות עם פלטפורמת Pharma.AI: הפחתת זמן פיתוח מ-5 שנים ל-18 חודשים, יצירת תרופות לפרקינסון ופיברוזיס ריאתי, ומעבדות אוטומטיות עם רובוטים אנושיים. החזון: מעבר ל'סופר-אינטליגנציה פארמקולוגית' שבה AI מקבל החלטות ומנהל ניסויים באופן עצמאי.
מחקר חדש חושף שבינה מלאכותית יכולה לחסוך לרופאים עשרות שניות קריטיות במשימות יומיומיות - מצטברות לחסכון משמעותי. סקר AMA 2024 מראה שרופאים מבלים 57.8 שעות שבועיות בעבודה, כששליש מוקדש למשימות לא טיפוליות. All-in-one UpToDate משיק פתרון AI מבוסס עדויות קליניות שנכתבו ע"י 7,600 מומחים, תוך דגש על שקיפות ומהימנות. הזמן שמוחזר לרופאים מאפשר חשיבה ביקורתית והתמקדות בחולה.
מחקר חדש מבית החולים Moorfields Eye Hospital מציג מערכת בינה מלאכותית המסוגלת לחזות אילו חולי קרטוקונוס יזדקקו לטיפול מונע (cross-linking) כבר מהביקור הראשון. האלגוריתם ניתח 36,673 סריקות עיניים והצליח לסווג נכון 90% מהמקרים בבדיקה שנייה. הטכנולוגיה תאפשר טיפול מוקדם למניעת אובדן ראייה וצמצום השתלות קרנית.
יותר חולים משתמשים ב-ChatGPT ו-Claude לפיענוח תוצאות בדיקות, למרות חששות מטעויות ופרטיות. מחקרים מצביעים על יעילות כאשר משתמשים נכון: הגדרת זהות רפואית ל-AI, שאילתת שאלה אחת בכל פעם ומחיקת נתונים אישיים. מומחים ממליצים על אימות התשובות מול מקורות נוספים ותחקור הצוות הרפואי.
מחקר חדש מגלה שבינה מלאכותית מסוגלת לאבחן את רמת התוקפנות של סרטן עור מסוג SCC (תאי קשחשת) ברמת דיוק השווה לזו של דרמטולוגים מנוסים. האלגוריתם, שפותח באוניברסיטת גטבורג, אומן על אלפי תמונות קליניות ומזהה סימנים כמו כיבים ומשטחים שטוחים כמדדי תוקפנות. גישה זו עשויה לייעל את תהליכי הטיפול בעתיד.
מטופלים רבים נעזרים ב-ChatGPT ו-Claude לפענוח תוצאות רפואיות, אך 22% מהמשתמשים קיבלו עצות מוטעות. לצד פריצות דרך כמו SeeMe שמזהה תודעה חבויה בפציעות מוח, מומחים מזהירים מפני הזיות AI וסיכוני פרטיות. הפתרון: שילוב בין טכנולוגיה לשיקול דעת אנושי.
מחקר חדש משתמש ב-AI כדי לחשוף שפיברוזיס ריאתי (IPF) אינו רק הזדקנות מואצת אלא מצב ביולוגי ייחודי. באמצעות ניתוח נתונים מ-55,000 נבדקים ופיתוח מודל ipf-P3GPT, החוקרים זיהו הבדלים מולקולריים משמעותיים שיכולים להוביל לטיפולים ממוקדים. הכלים שפותחו עשויים לסייע גם בחקר מחלות גיל נוספות.
מחקר בריטי חושף קשיים בהטמעת AI ב-NHS: תהליכי רכש ארוכים, אתגרי תאימות עם מערכות IT מיושנות, עומס על צוותים רפואיים וספקנות מקצועית. למרות תמיכה לאומית ומאמץ מקומי, כשליש מבתי החולים טרם החלו להשתמש בכלים שנה וחצי לאחר המועד המתוכנן. החוקרים ממליצים על הכשרות AI לצוותים וניהול פרויקטים ייעודי.