הנכס החדש: דאטה רפואי כמנוע כלכלי וחברתי

תארו לכם עולם שבו כל פעימת לב, מדד חמצן או דפוס נשימה שמישהו בודק – בין אם במיטת טיפול נמרץ ובין אם בשעון החכם שעל פרק היד – הופך למשאב כלכלי ראשון במעלה. זה לא עתיד רחוק, זה ההווה. בעידן ה-AI, דאטה רפואי הוא הנפט החדש, ובית חולים גדול כמו רמב״ם הופך, הלכה למעשה, לחממת הייטק.

למה דווקא לנו יש יתרון? פרופ׳ דני איתן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב״ם וחוקר בטכניון, טוען שיש לישראל קלף מנצח ייחודי. ״מדינת ישראל מיוחדת בגלל מערכת הבריאות הציבורית שלה והעובדה שהיינו מהראשונים בעולם עם תיק רפואי ממוחשב״, הוא מסביר. ״בארצות הברית רופאים עוד כתבו בפנקסים, אצלנו הכול כבר היה אלקטרוני. בנוסף, הרצף הטיפולי בין בתי החולים לקופות החולים מאפשר לראות את המטופל ב-360 מעלות״. זה יוצר כמויות עצומות של דאטה מנותח, רציף ואיכותי.

TERA: מהמידע על השולחן למטופל על המיטה אך דאטה לבדו, מציין פרופ׳ איתן, אינו מספיק. ״כדי לפתח כלים שימושיים צריך גם את ההקשר שבו נוצר המידע ואת המומחים הקליניים שייתנו לו משמעות״. כאן נכנס לתמונה פרויקט TERA, שיתוף פעולה של רמב״ם עם הטכניון. ״המסע משולחן המעבדה למיטת המטופל, ועד לתיאומים דיגיטליים לחולים מורכבים״, הוא מתאר. ״אחד היתרונות של רמב״ם הוא שיתוף הפעולה עם חברות טכנולוגיה מובילות הפועלות באזור חיפה והצפון, שיוצר תשתית לפריצות דרך״.

בטיחות כמו בצבא, אתיקה כמו בקודש חיבור מערכות AI לתהליכים רפואיים מרחיב את האתגר מ-IT לאתיקה. אל״ם (מיל׳) הגר טראו, ראשת חטיבת הדיגיטל ברמב״ם, שמשרתת בתפקיד לאחר קריירה באגף התקשוב, מביאה גישה ביטחונית: ״כמו בעולם הביטחון, אנחנו מתייחסים למידע הרפואי כחסוי ומסווג לכל דבר. השימוש נעשה בסביבות מאושרות ומבוקרות של בית החולים ומשרד הבריאות״.

המנגנונים קפדניים: מחקרים רחבי היקף מתבססים על מידע מזוהה, מודלים פועלים ברשת פנימית, ומחקר התערבותי דורש הסכמה של המטופל. כדי להתמודד עם היעדר רגולציה, הקימו ברמב״ם ועדת AI מיוחדת שמבקרת ולידציה רפואית, בטיחות, סודיות ואתיקה.

השאלה המוסרית: לא להשתמש – זו גם החלטה פרופ׳ איתן מציג פרספקטיבה מאתגרת: ״אם אקח את כל הילדים שעברו טיפול נמרץ בעשרים השנים האחרונות ואשתמש בנתונים לפיתוח כלי שיזהה הידרדרות, ההחלטה לא להשתמש במידע הזה היא החלטה לא ניטרלית. אני מונע מהילד הבא טיפול״. הוא מחדד את הא-סימטריה: כולנו משתפים מידע מסחרי רגיש עם חברות ענק בתמורה מועטה מאוד, אך כאן מדובר בנתונים הרגישים ביותר.

החוזה הכלכלי מבוסס האמון בסופו של דבר, הערך הכלכלי תלוי לחלוטין באמון. ״יש חוזה מבוסס אמון בינינו לבין המטופלים, וזה הנכס הכי יקר שלנו״, אומר פרופ׳ איתן. ״המידע הזה אינו שייך לבית החולים באותה צורה שמכשיר רפואי שייך לו״, מוסיפה מנכ״לית הקריה, ד״ר מיכל מקל. ״הוא הופקד בידי רופאים ומנהלים במסגרת יחסים מבוססי אמון. אם נעשה את זה נכון, בתי החולים יהיו מנועי חדשנות. אם נעשה לא נכון, המחיר הוא לא רק אובדן ערך כלכלי – אלא פגיעה באמון הציבור״. כרגע, טוען פרופ׳ איתן, ״אין למדינה מנגנון מוסכם ולאומי בנושא. יש חוקים ותקנות, אבל יש לאן לחתור״.

וזה, בעצם, הסיפור: הרפואה הישראלית מחזיקה במשאב דאטה עצום, ביכולות AI ובתשוקה לחדשנות. המרוץ הוא לא רק לפתח טכנולוגיה, אלא לבנות את היסודות האתיים והרגולטוריים שיאפשרו לה לפרוח – לפני שנאבד את האמון שמחזיק את הכול ביחד.