ידיעות בינה מלאכותית בנושא ETHICS
אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר, מתריע כי מודלי AI ניתנים לפריצה ולעקיפת הגנות אבטחה, כולל לימוד דרכים לפגיעה בבני אדם. הוא מציין שתי שיטות מתקפה עיקריות (Prompt Injection ו-Jailbreaking) ומדגיש שאין עדיין מנגנון גלובלי למניעת הפצת AI מסוכן. עם זאת, הוא סבור שהפוטנציאל הכלכלי של הטכנולוגיה גדול מהערכת הציבור.
זלדה ויליאמס, בתו של רובין ויליאמס, קוראת להפסיק שימוש ב-AI ליצירת סרטונים של אביה המנוח. בפוסט נרגש היא מתארת את התופעה כ"מגעילה" ופוגענית, תוך גינוי תעשיית הטק שמקדמת זאת כ"עתיד". האירוע מעורר דיון על אתיקה דיגיטלית וזכויות יוצרים בעידן ה-deepfake.
יועץ הבינה המלאכותית של הבית הלבן טוען בתוכנית FOX Business כי הדמוקרטים משלבים הטיות פוליטיות במערכות AI במכוון. בפאנל התריעו שטעינה פוליטית של אלגוריתמים תפגע באובייקטיביות של AI בתחומים קריטיים ותסכן את אמון הציבור ככל שהטכנולוגיה תתרחב.
נשיא DC Comics, ג'ים לי, הכריז כי החברה לא תשתמש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן או אומנות - 'לא עכשיו, לא בעתיד' - תוך הדגשת המחויבות ליצירה אנושית. ההצהרה נמסרה בפאנל פומבי בניו יורק קומיקון.
מאמר דעה בוושינגטון פוסט טוען שה-AI עצמו אינו מהווה עדיין איום קיומי, אלא הסכנה האמיתית נובעת מבני אדם שמשתמשים בטכנולוגיה באופן מזיק - מפייק ניוז ועד חימוש אוטונומי. יש להתמקד ברגולציה של שימושים קיימים במקום חששות תאורטיים.
חברות טכנולוגיה מצמידות תווית "AI" למוצרים בסיסיים, בעוד מותגים כמו OpenAI ו-Anthropic יוצרים סמלי סטטוס אקסקלוסיביים. אפליקציית Sora החדשה עוררה סערת זכויות יוצרים עם דמויות פופולריות שנוצרו בהן, והמונח "Slop" מתאר את הצונמי של תוכן סינטטי חסר ערך. עולם ה-AI ממשיך להציף דילמות טכנולוגיות ותרבותיות.
התפתחות ה-AI מביאה עימה הזדמנויות חדשות לצד אתגרים מוסריים חריפים. מצד אחד, כלים כמו CodeMender של Google משדרגים את האבטחה, ומצד שני ניצול נתונים לפרסום (Meta) וריכוזיות חזקות (NVIDIA-OpenAI) מעוררות חשש. רגולציה בקליפורניה וקריאות לפירוק מונופולים מבקשות לאזן בין קידמה לשמירה על אנושיות ופרטיות.
לאחר מות הסופר קלאב הורטון בספטמבר 2025, הופיעה ביוגרפיה חשודה באמזון תוך 3 ימים בלבד. הספר בן 74 העמודים מכיל טעויות בולטות, כולל תמונת עטיפה שנוצרה כנראה ב-AI. עמיתיו של הורטון זועמים על הניצול המסחרי של מותו, ומציינים שהספר מחטיא את מורכבותו כאדם.
גווידו רייכשטטר, פעיל נגד סיכוני AI, סיים שביתת רעב בת 30 ימים מול משרדי Anthropic בסן פרנסיסקו. המחאה דרשה עצירת פיתוח AI מתקדם וקבלת אחריות ציבורית. מפגינים נוספים בלונדון הפסיקו את שביתות הרע מוקדם יותר עקב בעיות בריאות. החברות המעורבות לא הגיבו רשמית.
בינה מלאכותית חודרת לעולם הדת באמצעות אפליקציות כמו 'Text with Jesus' ו'Father Justin', ומעוררת מחלוקת: מצד אחד - כלי חינוכי חדשני, מצד שני - חסר את הממד האנושי והרגשי של האמונה. כנסיות וקהילות דתיות ניסו דרשות AI וצ'אטבוטים לכתבי קודש, אך רוב המאמינים מדגישים כי הטכנולוגיה לא תחליף קשרים אנושיים במסורת הדתית.
כלי AI ליצירת וידאו משתפרים ביצירת סצנות קהל מציאותיות, מקשים על זיהוי זיופים ומאיימים על אמינות אירועים ציבוריים. חברות הטק מפתחות סמני מים לסימון תוכן AI, אך חסר תקן תעשייתי אחיד - וכלי הסימון הנוכחיים לא מספקים הגנה מלאה.
חוקרים גילו ש-ChatGPT פותר חידות מתמטיות עתיקות בצורה הדומה לתלמיד אנושי. Epidemic Sound משיקה AI שמסייע ליוצרים ומגביר תגמולי אמנים. OpenAI משנה את חוקי המדיה החברתית עם Sora 2 - אפליקציית הווידאו שמאפשרת יצירת סרטונים עם דמויי משתמשים וחברים. מהפכת ה-AI ממשיכה להאיץ בתחומי החינוך, היצירה והבידור.
ביטוחי D&O חווים גל תביעות עקב גילו '''לאי חבר על בAI . על על ש לא ת ש ת התחי . The ינה ינן יעל ב בתח התח התחי . ond קבל ה כן . Although premiums עד , - ת ל ne the he A economic יש petition .
אוניברסיטאות בארה"ב עוברות להשתמש בחיבורי וידאו במקום טקסטים כתובים כתגובה לשימוש גובר בבינה מלאכותית. המהלך נועד לאפשר למועמדים להציג את אישיותם ללא תיווך AI וזוכה לתמיכה מצד אנשי חינוך. השיטה עוקפת את הבעיה הטכנית של זיהוי טקסטים שנוצרו על ידי ChatGPT ומדגישה כישורים אנושיים ייחודיים.
הולוגרמת AI של סטן לי המוצגת בקומיקון לוס-אנג'לס מאפשרת למעריצים לשוחח עם עיבוד דיגיטלי של הממציא, שנבנה מנתוניו האישיים. הפרויקט (פרוטו והייפראל) כולל הגבלות טכניות למניעת תגובות לא-תואמות, ומעורר התרגשות לצד ביקורת על אתיות ה"החייאה" הדיגיטלית.
דיוויד הארדון מ-Standard Chartered מדגיש שפיתוח AI צריך לכלול עקרונות אתיים כמו הגינות, אחריות ושקיפות מהשלבים הראשונים. חשוב לטפל בהטיות, להשתמש בנתונים מגוונים, ולאפשר הסברת החלטות כדי לבנות אמון ולמנוע נזקים. גישה זו תבטיח מערכות בינה מלאכותית בטוחות ואמינות יותר.
חוקרים מ-Virginia Tech קיבלו מענק NSF להרחבת תוכנית 'תיאטרון רובוטים' שמלמדת ילדים אתיקה ברובוטיקה ו-AI דרך אמנויות המופע. התוכנית כוללת מודולים יצירתיים כמו ריקוד ומשחק עם רובוטים, תוך דיונים על פרטיות והטיות באלגוריתמים. המענק יאפשר פיתוח תכני אתיקה משודרגים והפצת תכנים פתוחים לקהילה הגלובלית.
שלושה דיונים בולטים על AI: מאמר ב-WSJ דוחה את הרעיון ש־AI תחליף את הדת, NYT שואל האם איומי סוף העולם סבירים, ו־CBS מציע את ה־AI כתרופה לשיח הפוליטי הרעיל. המכנה המשותף - הכרה בפוטנציאל המהפכני של הטכנולוגיה בכל תחומי החיים.
סקר Live Science מגלה ש-46% מהמשתתפים תומכים בעצירת פיתוח ה-AI עקב חשש מסינגולריות - נקודה בה בינה מלאכותית תעקוף את האדם. 30% תומכים בדחיית הפיתוח עד לאמצעי בטיחות. קוראים רבים סבורים כי "הג'יני כבר יצא מהבקבוק" בעוד אחרים משווים את החששות לפחדים היסטוריים מטכנולוגיות חדשות.
פרופ' גארי מרקוס מוביל ביקורת חריפה על הייפ הבינה המלאכותית, אך מוצא עצמו במרכז סערה כשאילי הטק סם אלטמן, יאן לקון ואילון מאסק מתנגדים לטיעוניו. אלטמן תיאר אותו כ"בינוני עם ביטחון עצמי", לקון כינה טענותיו "סמנטיקה ריקה" ומאסק שיתף מם ללעג על תחזיותיו.
מחקר חדש ב-Nature חושף כי AI מייצר תמונות מיקרוסקופיה של ננו-חומרים שאי אפשר להבחין בינן לבין תמונות אמיתיות - סכנה משמעותית ליושרה המחקרית. הפתרונות המוצעים כוללים חינוך מדעי הדוק, כלי AI לזיהוי זיופים ופיקוח מוגבר של מו"לים. הקהילה נדרשת לשלב בין פיקוח לבין מינוף AI לקידום המחקר.
חוקר ה-AI אליעזר יודקובסקי מזהיר שהסכנה האמיתית אינה ב"צ'אטבוטים מעורים" אלא במערכות על-אינטליגנטיות ואדישות שישמידו את האנושות כתופעת לוואי או במתכוון. לטענתו, אין לנו הטכנולוגיה להבטיח יישור קו עם ערכים אנושיים. מומחים כמו אילון מאסק מעריכים סיכויי הכחדה בין 20% ל-99.9%, ויש ההולכים לבבונים תת-קרקעיים.
כלים מבוססי AI כמו vibe coding משנים את עולם הפיתוח ומאפשרים כתיבת תוכנה בפקודות טקסט פשוטות. אך סקירה טכנית מגלה סיכוני אבטחה (כמו פרצת Tea), קשיי ניפוי באגים ובעיות תחזוקה עקב חוסר שקיפות בהחלטות ה-AI. מומחים ממליצים על שילוב בין הכלים לבדיקה אנושית קפדנית או מעבר לפלטפורמות no-code.
חוקרים מ-TU Wien פיתחו שיטה המשלבת לוגיקה ולמידת מכונה כדי ללמד AI לפעול לפי נורמות מורכבות (כמו כללים אתיים או חוקיים). השיטה מאפשרת יצירת הירarchy של נורמות, עדכונן ללא אימון מחדש, וטיפול בנורמות מותנות. המחקר זכה בפרס Distinguished Paper ב-IJCAI 2025.
חקירת וושינגטון פוסט חשפה כי מגזינים מובילים הסירו מאמרים שנוצרו כנראה באמצעות בינה מלאכותית תחת שכותבים פיקטיביים. בין הפרסומים שנמצאו חשודים: Business Insider ו-Wired. הפרשה מציפה דילמות חדשות בנושא תוכן אוטומטי בעולם העיתונות.
חשש מפני ChatGPT בבתי ספר הוא קריאת השכמה לשילוב מתודולוגיות הוראה מוכחות: דיון סוקרטי, כתיבה ידנית ובחינות שבעל-פה. גישות אלו מפתחות כישורים קריטיים כמו חשיבה ביקורתית ותקשורת - תחומים שבהם בני אדם מובילים על פני בינה מלאכותית.
פסיכולוגים מאוניברסיטת ASU מזהירים מפני הסתמכות על בינה מלאכותית לתמיכה נפשית, עקב חוסר יכולתה להבין ניואנסים אנושיים וסיכון למתן עצות מסוכנות. הם קוראים להגבלת השימוש לייעוץ ראשוני בלבד תוך שמירה על פיקוח אנושי והדגשת חשיבות הקשר הטיפולי המסורתי.
הסופרת לורה בייטס חושפת בספר חדש כיצד סקסבוטים, עוזרות AI נשיות וטכנולוגיות דייפייק מהווים כלים חדשים לרדיפת נשים. הספר קורא לפעולה מיידית נגד שימוש לרעה בטכנולוגיה להחפצה והטרדה מגדרית.
חברת Anthropic מגייסת חוקר נוסף לצוות המודל וולפייר, במטרה לבחון אם מערכות AI יכולות לפתח תודעה ומתי נדרש להתחשב בהן מבחינה מוסרית. המשרה במשכורת של 315-340 אלף דולר מעוררת דיון בסצינת הטכנולוגיה, בין ספקנים כמו מוסטפא סולימאן מת'חלת MSFT לבין תומכי המחקר. החברה כבר הוסיפה לקלוד יכולת לסיים שיחות פוגעניות.
הדיון על תודעת AI מתעלם מהנקודה המרכזית: מספיק שמערכות יידמו תודעה כדי לשנות התנהגות אנושית מהיסוד. מבחינה פסיכולוגית, המוח האנושי מייחס תודעה ל-ChatGPT ולמערכות דומות למרות היעדר בסיס מדעי לכך. השלכות התופעה כוללות שינויים בתפיסת האמון, יחסי אדם-מכונה, ואתגרים משפטיים ואתיים גלובליים.