תיאטרון בארה״ב מוותר על AI: ״לא נפגע באמנים כדי לקדם אמנות״

כשתיאטרון קטן באיווה מוותר על AI וחוזר לשלם לאמנים אנושיים, זה לא רק עניין רומנטי. זו בחירה עסקית שמשקפת מגמה הולכת וגוברת בעולם התרבות האמריקני.

Rich Heritage of Cedar Rapids Theatre (RHCR), תיאטרון קהילתי באיווה, הודיע שהוא מפסיק לחלוטין להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת עבור כל החומרים היצירתיים הקשורים להפקות שלו. זה כולל כרזות פרסום, תסריטים, מוזיקה, עיצובי תלבושות ותפאורה — הכול.

מנכ״ל התיאטרון, Matt Ford, הודה שהתיאטרון אכן השתמש בעבר ב-AI ליצירת גרפיקה, כרזות וחומרי דפוס. הסיבה הייתה כלכלית: ״לתיאטרון שלנו יש תקציב מאוד קטן — אין לנו כסף גדול להפקות, קידום או פרסום. אז חיפשנו איפה אפשר לחסוך.״

״למה תיאטרון יפגע באמנים כדי לקדם אמנות?״

פורד התחיל לשאול את עצמו: האם החיסכון שווה את המחיר? הוא שוחח עם המעצב הגרפי של התיאטרון, Jay Diers, על חזרה לעבודה ידנית — וסיכם שישלם לו ככל שהתקציב יאפשר.

״הרגשתי שחשוב לשלם לאנשים את מה שהם שווים,״ אמר דיירס. ״ה-AI כל כך חדש וזול שכולם משתמשים בו.״

פורד ניסח את זה ככה: ״למה תיאטרון שיוצר אמנות ומקדם אמנות — למה הוא יפגע באמנים אחרים כדי לקדם את האמנות הזו?״

מה ההצהרה אומרת בעצם?

בהצהרה פומבית, RHCR תיאר את התיאטרון כחגיגה של יצירתיות אנושית, שיתוף פעולה וניסיון חיים. התיאטרון התחייב לתמוך במחזאים, שחקנים, במאים, מעצבים, צלמים, מוזיקאים, טכנאים ואמנים חזותיים.

פורד הודה ש-AI דורש קלט אנושי — פרומפטים שמתארים מה ליצור — אבל לדבריו הוא רוצה קשר ישיר בין האמנים לבין העבודה. ״כשזה מגיע לאמנות, עדיין לא ראיתי שימוש מעשי ב-AI שלוקח בדרך כלשהי את היצירתיות של אמן.״

לא רק RHCR

אולם נוסף באותו אזור, CSPS, אימץ מדיניות דומה: איסור מוחלט על שימוש בבינה מלאכותית יוצרת ביצירת תוכן אמנותי, בקשה מלקוחות ושותפים קהילתיים לא להשתמש ב-AI בקידום מופעים, ואיסור על שכפול סגנון או ביטוי יצירתי של אמנים שניתן לזהות ללא הסכמה כתובה.

עבור מי שעוקב אחרי השיח על AI ועבודה, מדובר בסימן מעניין: גם גופים עם תקציבים מוגבלים מוצאים שהעלות של שימוש ב-AI — לא הכספית, אלא היצירתית — גבוהה מדי.