OpenAI טוענת שפתרה 3 בעיות מילניום באמצעות AI

OpenAI טוענת שהיא פיצחה את הבעיות הקשות ביותר במתמטיקה – כולל שלוש מתוך שבע בעיות המילניום – באמצעות מודל AI פנימי שלא פורסם. לא מדובר בעוד דוח תדמיתי; זהו פרסום של 722 מאמרים מדעיים, שמציגים פתרונות ל-377 בעיות פתוחות בתחומים כמו אלגברה, תורת המספרים וטופולוגיה.

המאמרים הועלו ל-GitHub, וחלקם כוללים הוכחות פורמליות ב-Lean, שפת תכנות שמאפשרת לאמת הוכחות מתמטיות באופן ממוכן. OpenAI גם פרסמה תיאורים של תהליך החשיבה של המודל ונתונים על החישוב – כל תוצאה דרשה בממוצע משאבים השווים לשלוש שעות חשיבה של ChatGPT Pro. זה הרבה כוח מחשוב, אבל אם אתם מכירים את העלויות של הרצת מודלים גדולים, זה נשמע יחסית סביר.

אז מה בעצם קרה כאן? OpenAI בונה על גל של פריצות דרך קודמות, כמו פתרון משוואות Navier-Stokes בחודש שעבר. הפעם, היא טוענת שפתרה חלק מהשערת רימן, אחת מבעיות המילניום הכי מפורסמות. אבל הטענות האלה באות עם מטען כבד: מצד אחד, התייעצות עם קבוצת AGMAI במכון ללימודים מתקדמים; מצד שני, מכתב מחאה שעליו חתומים יותר מ-24 זוכי מדליית פילדס.

הביקורת מתמקדת בכמה נקודות. ראשית, המודל שיצר את התוצאות הוא פנימי ולא נחשף – אי אפשר לשחזר או לבדוק את העבודה לעומק. שנית, יש שאלות אתיות לגבי מקוריות: האם ה-AI באמת מחדש, או שהוא פשוט משלים את העבודה של מתמטיקאים אנושיים? ד"ר טריסטן באקמאסטר, מתמטיקאי מ-NYU, ציין בתקשורת האמריקאית שסביר להניח שביצירת לפחות חלק מהפתרונות יש משום "לקיחת עבודה של מישהו והבאתה לקו הסיום".

עבורכם, אנשי ההייטק בישראל, זה סיפור שמחבר לעולם שלכם. השימוש ב-GitHub וב-Lean מזכיר איך מתודולוגיות פיתוח תוכנה חודרות למחקר מדעי. ואם אתם חושבים על AI ככלי פרודוקטיבי, שימו לב: OpenAI מדברת על מימון כנסים ותוכניות שיתמקדו בהבנת תוצאות שה-AI יצר. זה רמז לאן התחום הולך – שיתוף פעולה, או תחרות, בין חוקרים אנושיים לבין מודלים.

בסופו של דבר, הפרסום הזה מציב שאלה גדולה: האם אנחנו בפתחה של מהפכה במחקר מתמטי, או שאנחנו רואים עוד שלב במאבק על קרדיט וחדשנות? OpenAI מתחייבת לשפר את איכות המאמרים בעתיד, אבל הקהילה המדעית עדיין ממתינה לאימות עצמאי. בינתיים, המתמטיקאים ממשיכים לשתות קפה ולתהות אם ה-AI באמת חושב או רק מחקה.