ידיעות בינה מלאכותית בנושא RESEARCH PAPER
חוקרים מ-Northeastern University פיתחו מודל AI בשם RHYTHM, המנבא תנועה אנושית באמצעות ניתוח דפוסי התנהגות. המודל מדויק ב-2.4% יותר ממתחריו, עם שיפור של 5% בסופי שבוע. יש לו יישומים פוטנציאליים בתכנון תחבורה ובניהול מצבי חירום. נכון לעכשיו, התחזיות אמינות למשך עד שבוע.
חוקרים מסטנפורד פיתחו את SleepFM – מודל AI שמנתח נתוני שינה מפוליסומנוגרפים כדי לחזות סיכון ל-130 מחלות, כולל פרקינסון, סרטן ומחלות לב. המודל, שאומן על 650,000 שעות נתונים, מציג דיוק גבוה (C-Index עד 0.89) ומקדים את האבחון הקליני בשנים.
דוחות עדכניים חושפים כי בעוד ש-86% מהמשווקים משתמשים ב-AI, רק 19% בונים מודלים עצמאיים. בצד הצרכני, 25% כבר משתמשים בכלי קנייה מבוססי AI, אך 71% חוששים לפרטיותם. אתגרי מפתח כוללים הטמעת Agentic AI, אובדן תעבורת חיפוש עקב AI Search, ודרישה לשקיפות והגבלות רגולטוריות.
מחקרים עדכניים חושפים כיצד AI משנה את ניהול סרטן השד: משיפור דיוק האבחון בממוגרפיה (עד 91.5% רגישות), דרך חיזוי תגובה לטיפולים וזיהוי שילובי תרופות מיטביים, ועד כלים למניעה. האתגרים כוללים הטיות ומחסומי אימוץ קליני.
חוקרים מאימפריאל קולג' לונדון פיתחו מודל AI בשם CardioKG, המנתח סריקות לב ומאגרי מידע רפואיים כדי לנבא סיכונים למחלות לב ולזהות תרופות קיימות לשימוש חדש. המודל זיהה תרופות לדלקת מפרקים וסוכרת כמועילות פוטנציאלית, ומציע כיוונים לרפואה מותאמת אישית.
חוקרים מ-MIT ואוניברסיטת ווטרלו פיתחו כלי AI המתרגם שפה טבעית לעיצוב מעגלים פוטוניים. במקביל, שבבים פוטוניים סיניים מדגימים ביצועים מהירים עד פי 100 מ-NVIDIA A100 במשימות AI ייעודיות, דוגמת עיבוד תמונה. הטכנולוגיות הללו מבשרות עידן חדש ביעילות אנרגטית ובעיצוב חומרה, אך השימוש בהן נותר ממוקד בתחומים ספציפיים.
DeepSeek פרסמה מאמר על ארכיטקטורת mHC לאימון מודלי AI גדולים תוך חיסכון במשאבים. השיטה משדרגת רשתות ResNet קלאסיות ומציגה יציבות ומדרגיות גבוהות יותר, עם ניסויים מוצלחים על מודלים בני עד 27 מיליארד פרמטרים. החיסכון החישובי יסייע לחברה להתחרות מול ענקיות AI אמריקאיות.
DeepSeek חושפת מתודולוגיית אימון חדשנית (mHC) המשפרת יציבות ויעילות של מודלים בסביבות חומרה מוגבלות. הגישה, שהוצגה עם מודל ה-R1, מאפשרת למודלים להתחרות בדגמי על בעלויות נמוכות ונחשבת לפריצת דרך אסטרטגית שתעצב את הדור הבא של מערכות AI.
תערוכת CES 2026 מציגה את הפיכת ה-AI מטכנולוגיית מעבדה לפתרונות מעשיים במוצרי צריכה: יצרני שבבים מציגים מעבדי NPU חדשים, Samsung ו-LG משלבות AI במכשיריהן, וטכנולוגיות תצוגה מתקדמות כמו Micro RGB משנות את השוק. הדגש עובר מפיצ'רים טכנולוגיים לפתרונות יומיומיים, עם השלכות על פרטיות ואסדרה.
מודל AI חדשני מנצל סריקות MRI מוחיות ולמידה עמוקה כדי לחזות בדיוק של 92% את התפתחות השפה הדבורה אצל ילדים עם שתל שבלולי. הטכנולוגיה מאפשרת התאמת תוכניות שיקום אישיות עוד לפני הניתוח, עם יכולת עיבוד נתונים ממגוון מקורות משלוש יבשות ובשפות שונות.
מחקר ORCA בחן 5 מודלי AI מובילים ב-500 שאלות מתמטיות. ג'מיני של גוגל ו-Grok-4 (xAI) מובילים עם כ-63% דיוק, אך שיעור הטעויות הממוצע עומד על 40%. רוב הכשלים נובעים מ'חישובים מרושלים' וכשלי לוגיקה. מומלץ לאמת תוצאות קריטיות בכלים מקצועיים.
NVIDIA השקיעה 20 מיליארד דולר ב-Groq וקיבלה רישיון לטכנולוגיית שבבי היסק ייעודיים, במטרה לחזק את שליטתה בשוק ה-AI. מהלך זה חושף אסטרטגיה לאמץ ארכיטקטורות חומרה מגוונות מעבר ל-GPU, תוך התמקדות בכלכלת ההיסק – שלב הפעלת המודלים שמהווה כיום 40% מההכנסות ועתיד לצמוח בקצב אקספוננציאלי.
מחקר שנתי חושף ש-ChatGPT, Gemini ו-Claude מצטיינים בתחומים ספציפיים אך סובלים מבעיות דיוק ופרטיות. עד 2026 צפויה אינטגרציה שקופה של AI ביישומים קיימים לצד סיכונים קוגניטיביים. הפתרון: שימוש מושכל לפי משימה ושמירה על אימון מוחי יזום.
מונחי AI משנת 2025 שיקפו מתחים בין התקדמות טכנולוגית לדאגות חברתיות. מושגים כמו 'סופר-אינטליגנציה', 'Hyperscalers' ו'Slop' עיצבו דיונים משפטיים, כלכליים ותרבותיים סביב השפעת ה-AI על החברה. המגזר המשפטי התרכז בשאלות אחריות ושקיפות של מערכות AI.
בשנת 2025, פינלנד, ספרד ואסטוניה הטמיעו בינה מלאכותית לאימון צוותים רפואיים, אבחון מהיר, חיזוי מחלות וייעול אדמיניסטרטיבי. טכנולוגיות מבית Microsoft ו-Tandem Health קיצרו זמני תגובה ושיפרו מעקב רפואי, אך מומחים מזהירים מפני סיכונים ביולוגיים והיבטים אתיים, הדורשים רגולציה קפדנית.
מחקר חדש מגלה שמודלי AI יוצרים פנים היפר-ריאליסטיות שהמוח האנושי מתקשה לזהות. אפילו 'מזהים-על' (Super Recognizers) זיהו נכונה רק 41% מהדמויות, והציבור הרחב - 30% בלבד. הדרכה בת 5 דקות שיפרה את הזיהוי ל-64% ו-51% בהתאמה. הממצאים מעלים חששות משמעותיים לגבי זיוף זהויות ודיסאינפורמציה.
מודל AI חדשני מדויק ב-94% בחיזוי דימום בניתוחי שאיבת שומן בנפח גבוה. הכלי, המבוסס על נתונים מ-721 מטופלים, צפוי לשפר את בטיחות המטופלים ותוצאות הניתוחים באמצעות תכנון עירויי דם וניהול נוזלים מדויק יותר. הפרסום בכתב עת מוביל מצביע על פריצת דרך משמעותית.
חוקרים במעבדה הביולוגית הימית משתמשים בטכנולוגיות NVIDIA RTX, HP Z Workstations ו-VR כדי לפענח את המנגנונים המולקולריים של הזיכרון האנושי. המחקר מתמקד בזיהוי חלבונים ספציפיים בהיפוקמפוס, עם פוטנציאל לטיפול במחלות נוירולוגיות. הכלים הטכנולוגיים משמשים גם להכשרת תלמידי תיכון באמצעות ממשקי מציאות מדומה.
ניתוח AI של 460,000 תקצירי מחקרים מ-1925 עד 2023 חשף מעבר מחקרי ממנגנונים תאיים למחלות גיל כמו אלצהיימר, לצד פער בין מחקר בסיסי לקליני. הניתוח מזהה תחומים צומחים שטרם מוצו, כמו אוטופגיה וביולוגיית RNA, ומספק כלי לאינטגרציה בין-תחומית בעידן הזדקנות האוכלוסייה.
חוקרים מ-Icahn School of Medicine פיתחו מודל AI בשם NutriSighT המנבא סיכון לתת-תזונה במטופלים מונשמים ב-ICU. הכלי, שפורסם ב-Nature Communications, מאפשר התערבות תזונתית מוקדמת תוך שימוש בנתונים קליניים שגרתיים. נמצא כי 41%-53% מהמטופלים סובלים מתת-תזונה כבר ביום השלישי להנשמה.
מחקר של CodeRabbit, שבחן 470 Pull Requests ב־GitHub, חושף כי קוד שנוצר בעזרת AI מכיל בממוצע 1.7 בעיות יותר מקוד אנושי, וכי קיימים בו סיכונים גבוהים יותר בתחומי אבטחה, לוגיקה ותחזוקה. לעומת זאת, קוד אנושי הצטיין בתיעוד מקיף יותר, אם כי סבל מטעויות איות תכופות. המחקר ממליץ לצוותי פיתוח לאמץ כללי בדיקה מחמירים וסקירה יסודית יותר לתוצרי AI.
מחקר של NYU ו-Emory חושף שפרסומות שנוצרו במלואן על ידי AI משיגות ביצועים טובים ב-19% ממודעות אנושיות. עם זאת, צירוף התווית "נוצר באמצעות AI" מוריד את שיעור ההקלקות ב-31.5% עקב חששות מאובדן אותנטיות. החוקרים מסבירים זאת בפער שבין המשיכה הוויזואלית של פרסומות AI לבין ירידה באמינות הנתפסת.
סקרי Eurostat ו-Google חושפים כי 33% מהאירופאים משתמשים ב-AI יצירתי, עם פערים גדולים בין מדינות. בני נוער משלבים AI בלמידה תוך מודעות לאתגרים אתיים, דורשים שקיפות והדרכה חינוכית.
מודלי AI סיניים מבית Alibaba ו-DeepSeek מובילים במדד ערכים נוצריים, ומציגים שוויון טכנולוגי מול מקביליהם המערביים. יתרון הנגישות שלהם, המבוסס על קוד פתוח, עשוי לשנות את דפוסי האימוץ הגלובליים, עם השלכות על שליטה טכנולוגית ובטיחות. יצוין, כי המודלים הסיניים פגיעים יותר לפריצות מאשר מקביליהם המערביים.
מודל בינה מלאכותית של Meta פתר בעיית יציבות מתמטית בת 100 שנים בהצלחה של 10.1%, אך הוא עדיין נזקק לסיוע אנושי. מודלים של גוגל מציגים ביצועים מרשימים בתחרויות מתמטיות ובפתרון משוואות נאוויר-סטוקס. מומחים צופים כי AI תשנה את פני המתמטיקה בתוך שנים, אך מדגישים את הצורך בשילוב בין יכולות חישוב לבין תובנה אנושית.
מחקר חדש בכתב העת Patterns מגלה כי בשנת 2025 פעילות AI גרמה לפליטות פחמן השקולות לאלה של ניו יורק כולה, וצרכה יותר מים מתעשיית המים המינרליים בעולם. החוקר אלכס דה וריז-גאו קורא לשקיפות סביבתית רבה יותר מחברות הטכנולוגיה.
סקירת 2025 חושפת פריצות דרך של AI בכימיה עם למעלה מ-300 תגליות בחומרים וברפואה, לצד אתגרים בפרסום מדעי, זיוף תמונות וקיצוצי תקציב. בנוסף, נבחנת השפעת הפוליטיקה על המחקר הגלובלי.
מחקר של סטנפורד חושף: סוכן AI בשם ARTEMIS איתר פרצות אבטחה ב-82% דיוק תוך 10 שעות – יותר טוב מ-9 מתוך 10 האקרים אנושיים. עלות הפעלה: 18$ לשעה בלבד. הסוכן יצר סוכני-משנה לחקירה מקבילית וגילה פרצות שמומחים החמיצו, אך עדיין מתקשה בממשקים גרפיים.
חוקרים ישראלים פיתחו מערכת AI שיודעת לזהות תמונות וסרטוני AI בדיוק של 90%. המערכת תוצג בכנס ICCV 2025 ומשתמשת במודל רב-מצבי כדי להילחם בתוכן פוגעני ברשתות. ניתוח מראה ש-14% מסרטוני ה-AI מפרים את כללי הקהילה, בעיקר בהקשר של אלימות וטרור.
מודל AI חדש משיג דיוק של 98.3% בחיזוי סיכון לטרום-סוכרת על ידי שילוב מדד נוגדי חמצון עם מדדים קליניים מסורתיים. המחקר, שבוצע על 199 מבוגרים מהודו, מצביע על פוטנציאל לפיתוח כלי סקר קליניים פשוטים לאבחון מוקדם ומניעת סוכרת.