מחקר: אחד מכל 15 מבוגרים חווה פגיעה מינית מתמונות AI
מחקר שהובילה פרופ׳ Nicola Henry מ-RMIT University ומומן על ידי Google מצא ש-7% מהמבוגרים בארה״ב, בבריטניה ובאוסטרליה חוו פגיעה מינית מתמונות שנוצרו ב-AI — אחד מכל 15. בסקר של יותר מ-7,200 נשאלים, 87% מהנפגעים דיווחו על פגיעה בבריאות, בזוגיות, בעבודה או בכיס, וגברים דיווחו על שיעורים גבוהים יותר מנשים. החוקרים קוראים לאחריות רגולטורית ולמניעה מראש.
אחד מכל 15 מבוגרים בארה״ב, בבריטניה ובאוסטרליה חווה לפחות סוג אחד של פגיעה מינית מבוססת תמונות שנוצרו ב-AI. לא מדובר בנתון על מפורסמים או על מקרי קצה — מדובר ב-7% מהאוכלוסייה הכללית. את המחקר הובילה פרופ׳ Nicola Henry מ-RMIT University באוסטרליה, הוא פורסם ב-International Journal of Human-Computer Interaction ומומן על ידי Google.
הסקר הקיף יותר מ-7,200 מבוגרים בשלוש המדינות, ובדק אם מאז שמלאו לנשאלים 18 הם חוו אחד משלושה סוגים של פגיעה: יצירה או עריכה של תמונה אינטימית שלהם באמצעות AI בלי הסכמה, שיתוף של תמונה כזו בלי הסכמה, או איום בשיתוף כזה.
אז 7% זה הרבה?
כן. אחד מכל 15 אנשים — במשרד של 100 עובדים מדובר בשישה-שבעה אנשים, לא באחוז שולי שמסתתר בשוליים של סקר. Henry אומרת שהמחקר מספק הוכחה עד כמה התופעה נפוצה בקהילה הרחבה, ״לא רק בקרב סלבריטאים ואנשים ציבוריים״, ומוסיפה שההיקף האמיתי עשוי להיות גדול אף יותר — כי חלק מהנפגעים לעולם לא יידעו שנוצרו תמונות כאלה שלהם או ששותפו.
מה קורה לנפגעים
כמעט 87% מהנפגעים דיווחו על לפחות השפעה אחת: על הבריאות והרווחה שלהם, על מערכות היחסים, על העבודה או על המצב הכלכלי. כלומר, הפגיעה כמעט לא נגמרת ברגע שהתמונה נשלחת הלאה — היא מחלחלת לחיים עצמם.
שיעורים גבוהים יותר דווחו בקרב אנשים מתחת לגיל 35, אנשים מרקעים של מיעוטים גזעיים ואתניים, אנשים עם מוגבלות וגברים. כן, גברים: 10.2% לעומת 3.8% בקרב נשים, יותר מפי שניים. אבל יש כאן ניואנס: נשים דיווחו על תגובות והשפעות שליליות חמורות יותר, כולל חשש לביטחונן האישי ופגיעה בבריאות הנפשית והפיזית. החוקרים מייחסים זאת לאי-שוויון מגדרי רחב יותר, לסטיגמה ולסיכוני ביטחון שנשים מתמודדות איתם באופן לא פרופורציונלי. בשורה התחתונה — שיעור גבוה יותר בקרב גברים, נזק כבד יותר בקרב נשים.
זה חלק מפרויקט מחקרי רחב יותר
אלה הממצאים של המחקר השלישי באותו פרויקט, שכולם נשענים על אותו מאגר נתונים בינלאומי. מחקר קודם מצא ש-3.2% מהנשאלים דיווחו שיצרו, שיתפו או איימו לשתף תמונות מיניות שנוצרו ב-AI ללא הסכמה — כשהמניע הנפוץ ביותר בקרב המשתפים היה ״בשביל הכיף או בתור בדיחה״. מחקר נוסף מצא שכמעט אחד מכל חמישה מבוגרים צפה בכוונה בתמונות מיניות של אנשים אמיתיים שנוצרו ב-AI, בלי לספור את מי שעשה זאת רק כדי לדווח על התוכן או להסיר אותו.
מה החוקרים רוצים שיקרה
Henry טוענת שהממצאים מחזקים את המקרה לאחריות גדולה יותר של חברות טכנולוגיה — למנוע את הפגיעה לפני שהיא קורית. לדבריה, הצעת ה-digital duty of care באוסטרליה היא הזדמנות להעביר את הפוקוס מתגובה לפגיעה בדיעבד לדרישה משירותים מקוונים למנוע נזק צפוי מראש. אבל רגולציה לבדה לא מספיקה, היא מדגישה: צריך גם חינוך טוב יותר, תמיכה נגישה לנפגעים ואחריות גדולה יותר של מפתחים לבנות בטיחות לתוך כלי AI כבר מהשלב הראשון.
נקודה אחת ששווה לשים לב אליה: את המחקר מימנה Google, ואחד המחברים הוא Dr Rebecca Umbach, חוקרת UX ב-Google, שאומרת שהבנת מי חווה את הפגיעה ואיך היא קורית חיונית לתכנון אמצעי מניעה ותגובה יעילים יותר. לדבריה, מחקר שמחבר בין מומחיות אקדמית לתעשיית הטכנולוגיה יכול לזהות איפה ההתערבות דרושה ביותר — ואיך הטכנולוגיה עצמה יכולה להיות חלק מהמניעה.
אם 7% נשמע לכם גבוה מדי, ייתכן שזה דווקא הצד השמרני של הסיפור.