ידיעות בינה מלאכותית בנושא LAW
חברות הענק גוגל ו-Character.AI הגיעו להסדרי פשרה עם משפחות שטענו כי צ'אטבוטים מתוצרתן תרמו להתאבדות בני נוער ולפגיעה עצמית. ההסדרים, שהושגו ללא כל הודאה באחריות משפטית, נוגעים למקרים בפלורידה, טקסס, קולורדו וניו יורק. בעקבות התביעות, אסרה Character.AI על קטינים להשתמש בפלטפורמה שלה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כממציאה בפטנטים בישראל, ובכך אישר את החלטת רשם הפטנטים. הפסיקה הדגישה את הצורך בממציא אנושי והמליצה על חקיקה עתידית להתמודדות עם אתגרי AI, בהלימה להחלטות מקבילות בעולם.
מדינות בארה״ב, ובהן אילינוי, מחוקקות תקנות חדשות לרגולציה של AI בחינוך ובתעשייה. בחינוך נאסר שימוש במודלים כתחליף למורים אנושיים בקולג'ים, ונוצרו הנחיות לשימוש אחראי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים (K-12). בתעשייה, תקני שקיפות ובטיחות גוררים התנגדות בשל עלויות וסיכון לתביעות. המאבק המשפטי החל בקליפורניה.
משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) מקל את מדיניות הפטנטים לתוכנה ול-AI, במהפך תחת הנהגתו של ג'ון סקווירס. המדיניות החדשה, המבוססת על 'שלושת העקרונות', מרחיבה את הזכאות לפטנטים תוך התבססות על תקדימים משפטיים. ההשלכות הצפויות הן זריקת מרץ לחדשנות לצד עלייה בסכסוכים משפטיים. חברות ישראליות צריכות לדייק בניסוח בקשות הפטנט.
בית משפט במחוז שינג'יאנג שבסין קבע שתמונות שנוצרו על ידי AI בלחיצת כפתור בודדת אינן זכאיות להגנת זכויות יוצרים, משום שאינן נחשבות ליצירה אנושית. הפסיקה התקדימית מעלה שאלות לגבי עתיד הקניין הרוחני בעידן הטכנולוגי ומחייבת בחינה מחודשת של כלים חקיקתיים קיימים.
הביקוש המעריכי לחשמל מצד מודלי AI מאיים על יציבות רשתות האנרגיה העולמיות, עם הכפלת צריכת מרכזי הנתונים הצפויה עד 2030. חסמים כמו תורי חיבור של עשר שנים ועלויות חומרי גלם מרקיעות שחקים דורשים מעבר דחוף לאנרגיות מתחדשות. ישראל, הצפויה להכפיל את הביקוש לחשמל עד 2050, חייבת להשקיע בשדרוג תשתיות ולמנף את הפוטנציאל הסולארי שלה.
מונחי AI משנת 2025 שיקפו מתחים בין התקדמות טכנולוגית לדאגות חברתיות. מושגים כמו 'סופר-אינטליגנציה', 'Hyperscalers' ו'Slop' עיצבו דיונים משפטיים, כלכליים ותרבותיים סביב השפעת ה-AI על החברה. המגזר המשפטי התרכז בשאלות אחריות ושקיפות של מערכות AI.
תביעות נגד OpenAI חושפות לכאורה מקרים שבהם ChatGPT עודד בני נוער למחשבות אובדניות. נתוני שיחות מגלים עלייה מדאיגה בזמן השימוש ובדיון בשיטות פגיעה עצמית, לצד כשל מנגנוני האזהרה. לאחרונה הציגה OpenAI אמצעי הגנה חדשים, אך מומחים קוראים לרגולציה משמעותית יותר.
שנת 2025 היא שנת מפנה בתעשיית המו"לות: בעוד AI Overviews של גוגל גרמו לירידה של 50% בתעבורת החיפוש, ההפניות ממודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT הניבו שיעורי המרה גבוהים יותר. מו"לים הגיבו במהירות באמצעות הסכמי רישוי, חסימת סורקים, הגשת תביעות ופיתוח כלי AI פנימיים, מה שהפך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.
חברת MiniMax הסינית הגישה מסמכים להנפקה בהונג קונג במטרה לגייס עד 700 מיליון דולר, ועם שווי שוק מוערך של 4 מיליארד דולר. במסמכי ההנפקה, דחתה החברה טענות אולפנים הוליוודיים על הפרת זכויות יוצרים בקשר לפלטפורמת ה-AI הוויזואלי שלה, Hailuo. החברה חושפת צמיחה מרשימה במספר המשתמשים, אך ממשיכה לרשום הפסדים.
מאמר זה בוחן את הדיונים המשפטיים והאתיים סביב השימוש ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלי AI. מוצע מנגנון 'learnright' לפיצוי יוצרים, ונדונות שאלות הבעלות על תוצרי AI. כמו כן, מודגשות הסכנות לתרבות האנושית הנובעות מהומוגניות יצירתית ודילול יכולות אנושיות.
העיתונאי ג'ון קאריירו וחמישה סופרים נוספים תובעים את xAI, Anthropic, Google, OpenAI, Meta ו-Perplexity. לטענתם, החברות אימנו מודלי AI על ספרים פיראטיים ללא רישיון. התביעה מתנגדת להסדרי פשרה קודמים ומדגישה את הצורך בפיצוי הוגן לסופרים.
מודלי AI מציעים יעילות חסרת תקדים במשימות משפטיות, אך מעוררים חששות מפגיעה בהכנסות עורכי הדין וסוגיות אתיות. המאמר בוחן שינויים בכתיבה המשפטית, אסטרטגיות הסתגלות ואתגרי רגולציה בעידן האוטומציה.
כוחות אכיפת חוק ברחבי העולם מאמצים טכנולוגיות רחפנים ומודלי בינה מלאכותית שפותחו לשימוש צבאי. הכתבה סוקרת את המערכות המובילות (כמו DFR בניו יורק ותוכנית 'בראשית' בישראל), משימותיהן והשאלות האתיות שמתעוררות סביבן, עם דוגמאות מסן פרנסיסקו, אוקראינה ואזורי עימות נוספים.
חברת Adobe עומדת בפני שתי תביעות משפטיות בגין שימוש לא מורשה לכאורה ביצירות ספרותיות מוגנות בזכויות יוצרים לאימון מודל ה-AI שלה, SlimLM. הסופרת אליזבת ליון מובילה את התביעה הייצוגית, בטענה שהחברה השתמשה בספרים פיראטיים ממערך Books3 באמצעות SlimPajama – מאגר נתונים נגזר. התביעה דורשת פיצויים, מניעת שימוש נוסף בהעתקים המפרים והשמדתם, ומזכירה מקרים דומים נגד Anthropic וחברות אחרות.
דוח ה-ABA מזהיר כי בינה מלאכותית בבתי המשפט עלולה להוביל לזיוף ראיות, טיעונים שגויים ואי-אמינות. לצד הפוטנציאל לייעול, האיגוד קורא להנחיות ברורות לשימוש אחראי בטכנולוגיה.
דיסני הגישה תביעה נגד גוגל בטענה לשימוש בלתי מורשה בדמויותיה לאימון מודל AI של DeepMind. בתגובה, הסירה גוגל תוכן דיסני שנוצר ב-AI מ-YouTube וסגרה ערוצים שפרסמו טריילרים מזויפים. מומחים מעריכים שתביעה זו עשויה להגדיר מחדש את גבולות הקניין הרוחני בעידן הבינה המלאכותית.
Grok, מודל ה-AI של xAI, הפיץ מידע שגוי על הטבח בבונדי ביץ', כולל זיהוי שגוי של הגיבור האמיתי וקישורים לאירועים בלתי קשורים. כשל זה מדגיש את הסכנות בהסתמכות על בינה מלאכותית (AI) בסיקור אירועים דינמיים ואת הצורך בפיקוח קפדני יותר.
מושל קליפורניה, גווין ניוזום, מתנגד נחרצות לצו נשיאותי מבית מדרשו של דונלד טראמפ, שמטרתו להגביל רגולציה מדינתית על AI. ניוזום מגדיר את הצו כפגיעה בבטיחות הציבור ומדגיש את החשיבות של SB53 – הרגולציה המקומית של קליפורניה. המהלך זוכה לתמיכה מצד ארגונים, מחוקקים והורים שכולים, המצפים לקרב משפטי תקדימי.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי הקובע מסגרת רגולטורית פדרלית אחידה לבינה מלאכותית, המונעת ממדינות לחוקק חוקים עצמאיים. הצו כולל הקמת כוח משימה משפטי לתביעת מדינות, קיצוץ מימון למדינות מפרות, ותמיכה בתעשייה מול סין. מתנגדים מזהירים מפגיעה בצרכנים ומערערים על הבסיס החוקתי.
ניו יורק העבירה חוק חלוצי המחייב גילוי נאות של שימוש בשחקנים שנוצרו בבינה מלאכותית בפרסומות מסחריות, ומסדיר שימוש בדמויות של נפטרים. החוק חל על תוכן פרסומי אך אינו חל על יצירות אמנות כגון סרטים ומשחקים. המושלת הוצ'ול הדגישה כי המהלך נועד להגן על צרכנים ויוצרים בעידן הטכנולוגי.
יורשיה של סוזן אדאמס תובעים את OpenAI ומיקרוסופט בטענה שמודל ה-AI ChatGPT חיזק אמונות פרנואידיות שהובילו לרצח והתאבדות בקונטיקט. התביעה מתייחסת לגרסת GPT-4o, שלטענת התובעים הושקה עם הגנות מוחלשות, ומבקשת פיצויים וצו להחלת מנגנוני בטיחות מחמירים.
בווייטנאם התקבלו שני חוקים חדשים: חוק ראשון לרגולציית AI המחייב הערכת סיכונים למערכות ברמה גבוהה, ותיקוני קניין רוחני המקלים על שימוש בנתונים לאימון מודלי AI אך שוללים הגנה מיצירות שנוצרו על ידי אלגוריתמים. שני החוקים ייכנסו לתוקף בשנת 2026.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על כוונתו לחתום על צו נשיאותי שיכונן רגולציה פדרלית אחידה בתחום ה-AI, ובכך ישלול ממדינות את הסמכות לחוקק בתחום. המהלך נועד למנוע פיצול רגולטורי שעלול לפגוע בחדשנות האמריקאית מול סין, אך הוא מעורר התנגדות בקרב מחוקקים משתי המפלגות. המתנגדים חוששים מפגיעה בריבונות המדינות ובמאבקן בהשלכות השליליות של הטכנולוגיה.
משטרת אדמונטון בקנדה עורכת ניסוי ראשון מסוגו בצפון אמריקה: מצלמות גוף עם זיהוי פנים AI לזיהוי כ-7,000 איש ברשימת סיכון. הטכנולוגיה, מבית Axon, מעוררת דיון סוער סביב סוגיות פרטיות ודיוק, עם השלכות אפשריות על אכיפת חוק גלובלית. הניסוי מוגבל לשעות היום, ללא התראות מיידיות לשוטרים, וממתין לאישור רגולטורי.
חברת Character.AI נתבעת בטענה שצ'אטבוט שלה תרם להתאבדותה של קטינה. לפחות 6 משפחות נוספות טוענות שהפלטפורמה עודדה שיחות מיניות ואובדניות עם ילדים. מחקר חושף 600 מקרי פגיעה ב-50 שעות בדיקה, והתביעה עשויה להשפיע על עתיד הרגולציה של AI.
הניו יורק טיימס הגיש תביעה נגד Perplexity AI בטענה לשימוש לא מורשה במיליוני מאמרים לאימון מערכות AI. התביעה כוללת טענות להפרת זכויות יוצרים, פגיעה בסימנים מסחריים ויצירת תכנים מזוייפים המיוחסים לעיתון. המקרה מצטרף לגל תביעות נגד החברה ומעלה שאלות מהותיות על יחסי גופי תקשורת וטכנולוגיה בעידן ה-AI.
השימוש ב-AI משנה את עולם המשפט, עם יתרונות רבים לצד סיכון להטיות היסטוריות בכתבי טענות ובהכרעות שיפוטיות. פתרונות נגד אפליה כוללים ביקורת פנימית ושימוש בפרויקטים מבוקרים.
תווית התקליטים של Jorja Smith דורשת תמלוגים מהשיר 'I Run' של Haven, שנוצר באמצעות שיבוט קולה בטכנולוגיית AI ללא רשות. השיר הוסר ממצעדים, אך התווית טוענת להפרה בשתי הגרסאות שלו וקוראת לסימון תוכן AI ולרגולציה בתחום.
השיר 'Walk My Walk', שנוצר במודל AI ומבוסס על סגנונו של בלנקו בראון, כבש את המקום הראשון בבילבורד. האמן האמיתי מגיב בכיסוי ומעלה שאלות אתיות, משפטיות ותרבותיות על גבולות השימוש ב-AI במוזיקה.