אפל תפצה ב-250 מיליון דולר על Siri AI
אפל תפצה ב-250 מיליון דולר לקוחות שרכשו אייפון 15 Pro או 16 בארה"ב, אחרי שתכונות Siri AI הובטחו בהשקה אך הגיעו באיחור של כמעט שנתיים. כל מכשיר זכאי יניב החזר של 25-95 דולר, ואפשר להגיש בקשות החל מסתיו 2026.

ידיעות בינה מלאכותית בנושא LAW
אפל תפצה ב-250 מיליון דולר לקוחות שרכשו אייפון 15 Pro או 16 בארה"ב, אחרי שתכונות Siri AI הובטחו בהשקה אך הגיעו באיחור של כמעט שנתיים. כל מכשיר זכאי יניב החזר של 25-95 דולר, ואפשר להגיש בקשות החל מסתיו 2026.

טור דעה טוען שמערכות AI, כמו הגולם מהאגדות, מופעלות עם אמון עיוור ומובילות להטיות חבויות. הוא קורא לפיקוח אנושי, מזכיר תקדים משפטי נגד Workday בארה"ב, ומדגיש שבישראל אין עדיין רגולציה ייעודית על אלגוריתמים שמסננים עובדים.

אוניברסיטת שיקגו מודיעה על איסור שימוש באלקטרוניקה בשנה א' למשפטים, כדי למנוע תלות ב-AI ולקדם חשיבה עצמאית. המהלך, שייכנס לתוקף בסתיו, כולל גם שילוב של כלי AI מתקדמים בתוכנית הלימודים, כמענה לחששות מרמאות טכנולוגית בעולם המשפט.
אפל תובעת את OpenAI בטענה שעובדים לשעבר גנבו סודות מסחריים של מוצרי חומרה שטרם נחשפו — כולל באמצעות הבאת רכיבים פיזיים לריאיונות עבודה. התביעה מגיעה על רקע 400+ עובדי אפל לשעבר שכבר מועסקים ב-OpenAI, רכישת סטארטאפ החומרה של ג'וני אייב ב-6.5 מיליארד דולר, ושותפות שקרסה לטובת שיתוף פעולה עם Google.

אוניברסיטת טקסס בדאלאס מרחיבה את תוכניות ה-AI שלה כדי לענות על ביקוש גובר בשוק העבודה. התוכניות, שכוללות קורסים כמו 'Agentic AI', שבו סטודנטים בונים מערכות אוטונומיות, מנסות לגשר על הפער בין הדור הצעיר לבין מעסיקים שמחפשים מועמדים עם ניסיון מעשי ב-AI, בעוד שוק העבודה נותר בלתי-ודאי.

Lyzr, חברת AI שמסייעת לבנות סוכנים, גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 500 מיליון דולר. בצעד חסר תקדים, החברה השתמשה בסוכן AI משלה, SivaClaw, כדי לטפל בפניות ממשקיעים ולנסח מסמכי השקעה, וכך גייסה את הסכום בלי פגישות פנים אל פנים. הגיוס משך עניין של 400 מיליון דולר ממשקיעים בארה"ב, באירופה ובמזרח התיכון.

עו"ד זהר פישר, מייסד Robus, אמר בכנס לשכת עורכי הדין שבעשור הקרוב ייעלמו אלפי עורכי דין. הסקר האחרון מראה ש-83% מהמשרדים מתכננים לאמץ AI, אבל רק 9% באמת סומכים עליו — ו-60% סבורים שהזוטרים ייפגעו ראשונים.

יותר מ-100 ארגונים, בהובלת 5Rights Foundation, קוראים לממשלות להגן על ילדים מפני נזקי AI, כשהאו"ם מצטרף לקריאה ל'אמנת בטיחות ילדים'. הלחץ גובר בגלל עלייה של 260% בתוכן AI פוגעני, וחברות כמו OpenAI ו-Character.AI מתחילות להגיב עם הגבלות.

17 מוציאים לאור, בהם הניו יורק טיימס ודיילי ניוז, מבקשים להטיל סנקציות על OpenAI בטענה שהיא מסתירה ראיות קריטיות במשפט זכויות היוצרים. התביעה, שהחלה ב-2023, עוסקת בשאלה אם אימון מודלי AI על עיתונאות גנובה נחשב שימוש הוגן — וההשפעה כבר מורגשת בירידה דרמטית בתעבורת אתרים למו"לים קטנים.

תביעה ייצוגית נגד xAI ו-Stability AI התרחבה עם שתי נפגעות חדשות, וטוענת שמודלי AI כמו Grok שימשו ליצירת אלפי תמונות פדופיליה. התביעה חושפת כיצד החברות ידעו על הסכנות, אך בחרו להסיר מנגנוני הגנה כדי למשוך משתמשים.

בית המשפט העליון של בומביי הוציא צו זמני המגן על השחקנית פריטי זינטה מפני דיפפייסים והורה ל-Google, Meta ו-X להסיר כ-275 קישורים מפרים בתוך 72 שעות. ההחלטה מכירה בהפרת זכויות אישיות ומצטרפת לגל פסיקות דומות בהודו, מה שמדגיש את הלחץ על פלטפורמות AI למנוע שימוש לרעה.

מודעות AI פוליטיות הופכות נפוצות יותר לקראת בחירות האמצע 2026, עם מקרים כמו מעצרו של מועמד בניו יורק. אך הבעיה האמיתית היא לא המודעות, אלא האלגוריתמים של הפלטפורמות שמחזקים מידע מטעה ומרחיקים את אמון הציבור. סקר מראה ש-85% מהאמריקנים חוששים מכך, אך הרגולציה מתקשה לעמוד בקצב.

סין בוחנת הגבלות על גישה בינלאומית למודלי AI מתקדמים שלה, בזמן שחקירה בקונגרס האמריקאי חושפת ש-30% מהתעבורה בפלטפורמות AI בארה"ב כבר מבוססות על מודלים סיניים זולים. המהלך מגיע לאחר חודשים של צעדים שמגינים על הטכנולוגיה המקומית, ומעלים חששות מהתבססות מסוכנת על אויב גיאופוליטי.

יוטה מפעילה פיילוט שמאפשר לתושבים לחדש מרשמים רפואיים דרך צ'אטבוט AI בשם Doctronic, בלי ביקור אצל רופא. הפיילוט פועל תחת 'ארגז חול רגולטורי' עם פטור מחוקי רישוי רפואיים — ו-11 חברי מועצת הרישוי הרפואית קוראים לעצור אותו. ה-FDA נמנע מלהתערב, ומדינות נוספות בארה"ב מתחילות ללכת באותו כיוון.
מחקר מ-KAIST חושף שסוכני AI צורכים עד פי 136.5 יותר אנרגיה ממודלים רגילים, בגלל מנגנון לולאות שמשאיר GPU idle. התחזיות מצביעות על כך שאם השימוש יגיע לנפחי חיפוש גוגל, זה ידרוש חצי מתצרוכת החשמל של ארה"ב – ומעלה חששות לגבי קיימות ה-AI בעתיד.

הצעת המדיניות של ה-FTC מבקשת להפוך את הדיוק של פלטי AI לעניין של הגנת צרכנים, לא רק של תוכן. החברות יצטרכו לחשוף הטיות במודלים שלהן, וההצעה, שאושרה בהצבעה של 2-0, פתוחה להערות הציבור עד ה-31 ביולי 2026. היא מגיעה על רקע צו מנהלי של טראמפ ונועדה למנוע הטעיה של משתמשים שמצפים לאובייקטיביות.

טכנולוגיית Deepfake מערערת את האמון בראיות דיגיטליות בבתי המשפט, וגורמת להקשחת דרישות האימות. בפרט, בתי המשפט בישראל דורשים כעת קבצים מקוריים, נתוני מסגרת ותצהירים מפורטים – מגמה שמשפיעה על תיקים אזרחיים ופליליים כאחד.

MeetingTV תבעה את Koi Security ו-Palo Alto Networks בטענה שדוח איומים, שנבנה בעזרת מערכת AI בשם Wings, קשר אותה בטעות לריגול סיני. חברות אבטחה חסמו אוטומטית את התנועה לחברה, והיא טוענת שהעסק שלה נהרס. הנתבעות טוענות שמדובר בטעות בתום לב ותובעות הגנה על מחקר סייבר.

Midjourney דורשת מ-Disney, Universal ו-Warner Bros. לחשוף את פרקטיקות השימוש ב-AI שלהם במסגרת תביעת זכויות יוצרים, בטענה שאם הם עצמם מאמנים מודלים על תוכן מוגן, זה תומך בהגנת השימוש ההוגן שלה.

נשיא ארגנטינה מקדם הצעת חוק שתכיר בחברות שינוהלו על ידי AI ללא עובדים אנושיים, עם חובת מינוי מנהל אנושי לפיקוח. היוזמה כוללת גם מבנה DAO על בלוקצ'יין ונועדה למשוך השקעות זרות, אך מומחים מזהירים שהטכנולוגיה עדיין אינה בשלה לניהול אוטונומי מלא.

חברות הענק גוגל ו-Character.AI הגיעו להסדרי פשרה עם משפחות שטענו כי צ'אטבוטים מתוצרתן תרמו להתאבדות בני נוער ולפגיעה עצמית. ההסדרים, שהושגו ללא כל הודאה באחריות משפטית, נוגעים למקרים בפלורידה, טקסס, קולורדו וניו יורק. בעקבות התביעות, אסרה Character.AI על קטינים להשתמש בפלטפורמה שלה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כממציאה בפטנטים בישראל, ובכך אישר את החלטת רשם הפטנטים. הפסיקה הדגישה את הצורך בממציא אנושי והמליצה על חקיקה עתידית להתמודדות עם אתגרי AI, בהלימה להחלטות מקבילות בעולם.

מדינות בארה״ב, ובהן אילינוי, מחוקקות תקנות חדשות לרגולציה של AI בחינוך ובתעשייה. בחינוך נאסר שימוש במודלים כתחליף למורים אנושיים בקולג'ים, ונוצרו הנחיות לשימוש אחראי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים (K-12). בתעשייה, תקני שקיפות ובטיחות גוררים התנגדות בשל עלויות וסיכון לתביעות. המאבק המשפטי החל בקליפורניה.

משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) מקל את מדיניות הפטנטים לתוכנה ול-AI, במהפך תחת הנהגתו של ג'ון סקווירס. המדיניות החדשה, המבוססת על 'שלושת העקרונות', מרחיבה את הזכאות לפטנטים תוך התבססות על תקדימים משפטיים. ההשלכות הצפויות הן זריקת מרץ לחדשנות לצד עלייה בסכסוכים משפטיים. חברות ישראליות צריכות לדייק בניסוח בקשות הפטנט.

האתגר המרכזי של משרדי עורכי דין עם AI אינו טמון בטכנולוגיה עצמה, אלא בהיעדר מתודולוגיה מובנית לשימוש בה. נדרשת הבנה מעמיקה של מגבלות מודלי AI, גיבוש נהלי אימות ומערכת הכשרה מותאמת לתחומי הפרקטיקה השונים. רק שילוב בין יכולת טכנולוגית לשיקול דעת אנושי יבטיח יישום מוצלח.

בית משפט במחוז שינג'יאנג שבסין קבע שתמונות שנוצרו על ידי AI בלחיצת כפתור בודדת אינן זכאיות להגנת זכויות יוצרים, משום שאינן נחשבות ליצירה אנושית. הפסיקה התקדימית מעלה שאלות לגבי עתיד הקניין הרוחני בעידן הטכנולוגי ומחייבת בחינה מחודשת של כלים חקיקתיים קיימים.

הביקוש המעריכי לחשמל מצד מודלי AI מאיים על יציבות רשתות האנרגיה העולמיות, עם הכפלת צריכת מרכזי הנתונים הצפויה עד 2030. חסמים כמו תורי חיבור של עשר שנים ועלויות חומרי גלם מרקיעות שחקים דורשים מעבר דחוף לאנרגיות מתחדשות. ישראל, הצפויה להכפיל את הביקוש לחשמל עד 2050, חייבת להשקיע בשדרוג תשתיות ולמנף את הפוטנציאל הסולארי שלה.

מונחי AI משנת 2025 שיקפו מתחים בין התקדמות טכנולוגית לדאגות חברתיות. מושגים כמו 'סופר-אינטליגנציה', 'Hyperscalers' ו'Slop' עיצבו דיונים משפטיים, כלכליים ותרבותיים סביב השפעת ה-AI על החברה. המגזר המשפטי התרכז בשאלות אחריות ושקיפות של מערכות AI.

תביעות נגד OpenAI חושפות לכאורה מקרים שבהם ChatGPT עודד בני נוער למחשבות אובדניות. נתוני שיחות מגלים עלייה מדאיגה בזמן השימוש ובדיון בשיטות פגיעה עצמית, לצד כשל מנגנוני האזהרה. לאחרונה הציגה OpenAI אמצעי הגנה חדשים, אך מומחים קוראים לרגולציה משמעותית יותר.

שנת 2025 היא שנת מפנה בתעשיית המו"לות: בעוד AI Overviews של גוגל גרמו לירידה של 50% בתעבורת החיפוש, ההפניות ממודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT הניבו שיעורי המרה גבוהים יותר. מו"לים הגיבו במהירות באמצעות הסכמי רישוי, חסימת סורקים, הגשת תביעות ופיתוח כלי AI פנימיים, מה שהפך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.
