xAI תובעת את קליפורניה: ״החוק הוא הפקעת קניין״

אז מה בעצם קרה כאן? החברה של אילון מאסק, xAI, מנהלת במקביל שתי חזיתות משפטיות בארה״ב, ששתיהן נוגעות לשאלה יסודית אחת: כמה חברות AI חייבות לחשוף על המודלים שלהן, ומתי הרגולציה נוגסת בחופש הביטוי?

הסיפור המרכזי הוא התביעה נגד קליפורניה, שהוגשה כבר בדצמבר 2025. xAI תוקפת את חוק שקיפות נתוני האימון של מודלי בינה מלאכותית (Assembly Bill 2013), שעבר ב-2024. החוק מחייב חברות AI לפרסם סיכום כללי של נתוני האימון של המודלים הזמינים לציבור שלהן – משהו כמו רשימת רכיבים על מוצר מזון, אבל לאלגוריתמים. xAI טוענת שהחוק הזה מפר זכויות חוקתיות: הוא מהווה הפקעת קניין (״unlawful taking״), כופה דיבור (compelled speech) במסגרת התיקון הראשון לחוקה, והוא מעורפל מדי.

למה זה חשוב לנו? כי אם xAI תנצח, זה עלול לפגוע בכל הבסיס שקבעה קליפורניה לשקיפות AI, כולל חוקים אחרים, כמו SB 53 מ-2025, שמחייב חברות לדווח על בדיקות בטיחות ולפרסם כרטיסי מידע למודלים. ג׳ון בנט, מנכ״ל California Initiative for Technology and Democracy, אמר שבלי היכולת לחייב חברות לחשוף את פרוטוקולי הבטיחות, כל הרעיון של שקיפות ב-AI מתערער. ״לצרכנים מגיע לדעת מה יש במוצרים שהם צורכים״, הוא צוטט.

בינתיים, במינסוטה, xAI נלחמת נגד חוק שאוסר על ״nudification״ – שימוש ב-AI ליצירת תמונות עירום מזויפות של אנשים אמיתיים, לרוב ללא הסכמתם. xAI מבקשת צו מניעה זמני נגד אכיפת החוק, בטענה שלחברה אין זכות עמידה (standing) לתבוע בשם המשתמשים, ושאין לה עניין רלוונטי לפי התיקון הראשון.

השופט דחה את הבקשה הראשונה של xAI למנוע את כניסת החוק לתוקף (ב-1 באוגוסט), בטענה שהחברה חיכתה יותר מדי. הדיון בבקשה לצו זמני נקבע ל-19 באוגוסט. הסנאטורית במדינת מינסוטה, ארין מאיי קווייד, שעזרה לחוקק את החוק, תקפה: ״למה האיש העשיר בעולם רוצה להגן על פיצ׳ר שהופך ילדים לעירומים?״

שתי התביעות האלה עוסקות בדיוק בנקודה שבה הכלכלה של כלי ה-AI שאנחנו מפתחים ומשתמשים בהם מתנגשת עם דרישות הציבור למידע בסיסי על מה ״מפעיל״ אותם, ועם הרצון למנוע שימושים מזיקים. xAI נלחמת על הזכות לפעול בקופסה שחורה, מינסוטה וקליפורניה רוצות לצייר עליה תוויות. מי ינצח? כרגע, בתי המשפט.