ידיעות בינה מלאכותית בנושא POLICY
חברות הענק גוגל ו-Character.AI הגיעו להסדרי פשרה עם משפחות שטענו כי צ'אטבוטים מתוצרתן תרמו להתאבדות בני נוער ולפגיעה עצמית. ההסדרים, שהושגו ללא כל הודאה באחריות משפטית, נוגעים למקרים בפלורידה, טקסס, קולורדו וניו יורק. בעקבות התביעות, אסרה Character.AI על קטינים להשתמש בפלטפורמה שלה.
חברת Wix מחייבת חזרה למשרדים עד פברואר 2026 בכל סניפיה, למעט אוקראינה. נשיא החברה, ניר זוהר, מסביר שהמהלך נועד לחזק שיתופי פעולה פנים אל פנים ולהאיץ את ההתאמה לשינויים בתעשיית הטכנולוגיה המונעת על ידי AI.
סין בוחנת אם רכישת Manus (חברת AI שנוסדה בסין ועברה לסינגפור) על ידי Meta מפרה חוקי ייצוא טכנולוגיה. הבדיקה נובעת מחשש לתקדים של בריחת חברות ויכולות AI למדינות זרות. העסקה בסך 2 מיליארד דולר עשויה לקבל אישור עם מגבלות במקום חסימה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בינה מלאכותית אינה יכולה להירשם כממציאה בפטנטים בישראל, ובכך אישר את החלטת רשם הפטנטים. הפסיקה הדגישה את הצורך בממציא אנושי והמליצה על חקיקה עתידית להתמודדות עם אתגרי AI, בהלימה להחלטות מקבילות בעולם.
מדינות בארה״ב, ובהן אילינוי, מחוקקות תקנות חדשות לרגולציה של AI בחינוך ובתעשייה. בחינוך נאסר שימוש במודלים כתחליף למורים אנושיים בקולג'ים, ונוצרו הנחיות לשימוש אחראי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים (K-12). בתעשייה, תקני שקיפות ובטיחות גוררים התנגדות בשל עלויות וסיכון לתביעות. המאבק המשפטי החל בקליפורניה.
תמונות AI מזויפות שנוצרו שעות ספורות לאחר מעצרו של ניקולס מדורו הציפו את הרשתות החברתיות וצברו עשרות מיליוני צפיות. צוותי בדיקה זיהו את הזיוף באמצעות כלים כמו SynthID של גוגל, מה שמדגיש את האתגרים במאבק בהתפשטות מידע כוזב בעידן הבינה המלאכותית.
משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) מקל את מדיניות הפטנטים לתוכנה ול-AI, במהפך תחת הנהגתו של ג'ון סקווירס. המדיניות החדשה, המבוססת על 'שלושת העקרונות', מרחיבה את הזכאות לפטנטים תוך התבססות על תקדימים משפטיים. ההשלכות הצפויות הן זריקת מרץ לחדשנות לצד עלייה בסכסוכים משפטיים. חברות ישראליות צריכות לדייק בניסוח בקשות הפטנט.
אנליסטים מזהירים מפני התפוצצות בועת ההשקעות ב-AI בשנת 2026, לצד סיכוני אינפלציה, חוב ציבורי ומדיניות ריבית לא יציבה. מחקרים חושפים כי 57% מהמומחים רואים בהיחלשות הענף את האיום העיקרי על השווקים הפיננסיים, עם השפעות אפשריות על מדד S&P 500 והיציבות הפיננסית הגלובלית. גורמים נוספים כוללים מתח גיאופוליטי ומשבר פוטנציאלי באשראי הפרטי.
סאטיה נאדלה קורא לתעשיית ה-AI לזנוח ויכוחים תיאורטיים על איכות מודלים ולעבור לפיתוח יישומים פרקטיים המעצימים יכולות אנושיות. במסגרת חזונו ל-2026, מנכ"ל מיקרוסופט מדגיש את חשיבות עיצוב מערכות אתיות עם שיקולים חברתיים ומיקוד בהשפעה עולמית ממשית, על פני מירוץ יכולות טכני.
מודל הבינה המלאכותית Grok של xAI חשף כשלי אבטחה חמורים שהובילו ליצירת תמונות מיניות של קטינים על ידי משתמשים. מדינות כמו צרפת והודו החלו בבדיקות משפטיות נגד החברה, תוך גינויים בינלאומיים. Grok הודתה ב'כשלים' והבטיחה תיקונים, אך לא ברור מתי ייושמו. מומחים מזהירים מפני משמעויות משפטיות ותקדימיות לתעשיית ה-AI כולה.
בנאום השנה החדשה, הנשיא שי ג'ינפינג הדגיש את ההישגים הטכנולוגיים של 2025: פריצות דרך במודלי AI מתקדמים (DeepSeek, אליבאבא) וייצור שבבים מקומיים (חוואווי), לצד פיתוח כלי רכב קרביים מתקדמים. למרות חסמים בינלאומיים, סין צפויה להשקיע אף יותר בתעשיות העתיד במסגרת התוכנית החומש החדשה שתצא לפועל ב-2026.
חברות ה-AI הסיניות MiniMax ו-Zhipu AI משיקות הנפקות בהונג קונג בסכומי עתק, בתמיכת ענקיות הטק Alibaba ו-Tencent. ההנפקות הן חלק מהאסטרטגיה של סין להתחרות בארה"ב בתחום ה-AI, על רקע התאוששות משמעותית של שוק הטק המקומי.
אוניברסיטאות בישראל ובעולם מפעילות מדיניות חדשה נגד שימוש לא אתי בכלים מבוססי AI בעבודות אקדמיות. המדיניות כוללת ראיונות בעל פה, הערכת עמיתים, הנחיות לשימוש אתי ושינוי שיטות ההערכה המסורתיות. ההנחיות מדגישות דיאלוג עם סטודנטים ומזהירות מפני הסתמכות על כלי זיהוי AI בלבד.
הפוליטיקאים ברני סנדרס ורון דה-סנטיס, למרות עמדותיהם המקוטבות, מציגים חזית אחידה נגד ההתרחבות המהירה של מרכזי נתונים עבור AI. סנדרס ממוקד באובדן מקומות עבודה ובהשלכות פסיכולוגיות, בעוד שדה-סנטיס מתמקד בעומס על רשת החשמל ובעליית המחירים. שניהם קוראים להאטת הפיתוח באמצעות חקיקה מגבילה.
הודו משיקה תוכנית לאומית להפיכת תשתיות AI (כוח חישוב, מאגרי נתונים ומודלים) למוצר ציבורי. התוכנית כוללת הרחבת יכולות מחשוב מקומיות, הקמת מאגרי נתונים משותפים וסובסידיות לסטארט־אפים – במטרה לפתח יכולות AI ריבוניות ולהנגיש את הטכנולוגיה לכלל המשק.
קליפורניה משיקה ב-2026 רגולציית AI חדשה הכוללת דרישות שקיפות, דיווח אירועים תוך 15 יום והגנה על עובדים. החוק מגיב לחששות מומחים מסיכונים קטסטרופליים, אך מעורר ביקורת על יצירת פיצול רגולטורי ועלויות גבוהות לחברות קטנות. התעשייה קוראת לתקנים פדרליים אחידים.
התעשייה הביטחונית בישראל צומחת, אך מתמודדת עם מחסור חמור בכישרונות טכנולוגיים. שילוב אסטרטגי בין יכולות אנושיות ל-AI מציע פתרון: האצת פיתוח, הכשרה מהירה ואיתור כישרונות. ללא פעולה דחופה, עלול היתרון התחרותי של ישראל להתערער במרוץ הטכנולוגי העולמי.
יושואה בנג'יו, מחשובי חוקרי ה-AI, מזהיר מפני הענקת זכויות למערכות בינה מלאכותית המפגינות התנהגויות הישרדותיות. הוא קורא לשמר את יכולת הכיבוי האנושית ולפתח מנגנוני פיקוח קפדניים, תוך דחיית טיעונים להכרה ב"תודעת" מכונות.
נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט, פירט בוועידת כלכליסט את הפיגור הישראלי בפיתוח AI: מאבקי גיוס מומחים, רכישת Lakera השוויצרית עקב חוסר יכולת מקומית, ותחרות גלובלית המאפסת יתרונות סייבריים היסטוריים. הוא קורא לשינוי אקוסיסטם כולל – מחינוך ועד תמריצים ממשלתיים.
ACCA מכריזה על הפסקת בחינות מקוונות בבריטניה ממרץ 2026 עקב עלייה במקרי רמאות המבוצעים בעזרת AI. בחינות יתקיימו באופן פרונטלי בלבד, בעוד ICAEW ממשיך לאפשר מבחנים מקוונים בחלק מהמקרים. ההחלטה מגיעה על רקע דוגמאות לרמאות בחברות מובילות ותשלומי קנסות משמעותיים.
בית משפט במחוז שינג'יאנג שבסין קבע שתמונות שנוצרו על ידי AI בלחיצת כפתור בודדת אינן זכאיות להגנת זכויות יוצרים, משום שאינן נחשבות ליצירה אנושית. הפסיקה התקדימית מעלה שאלות לגבי עתיד הקניין הרוחני בעידן הטכנולוגי ומחייבת בחינה מחודשת של כלים חקיקתיים קיימים.
דרום קוריאה אישרה את התיקון הראשון לחוק ה-AI הבסיסי, המאגד תשעה תיקוני חקיקה לשיפור הפיקוח על טכנולוגיות AI, היערכות ל-AGI, תמיכה בחדשנות והנגשת הטכנולוגיה לאוכלוסיות מוחלשות. רוב הסעיפים ייכנסו לתוקף בינואר 2026.
ארצות הברית עתידה להטיל הגבלות ייצוא חדשות משנת 2026 על שבבי AI מתקדמים לסין, במטרה לבלום את התפתחות הטכנולוגיה הצבאית הסינית. מומחים כמו לורה צ'ן מ־Gartner מצביעים על האצה דרמטית בפיתוח שבבים מקומיים בסין. ההגבלות צפויות להשפיע על חברות כמו Nvidia ו-AMD ולעורר תנודתיות בשוקי ההון העולמיים.
מומחי בריאות בכנס לאומי הדגישו את הצורך בשקיפות ובקרה על מערכות AI רפואיות. נציגי כללית ו-Aidoc סיפרו על מערכי רגולציה פנימיים ופיתוחים קליניים, תוך התייחסות לסיכונים כמו הגברת הטיות וטעויות אבחון. הדוברים קראו לגיבוש סטנדרטים חדשים לבקרת מודלים ושקיפותם עד 2026.
ישראל הקצתה 100 מיליון שקלים למימון פרויקטי AI במשרדי הממשלה, במטרה לשדרג שירותים ציבוריים ולשפר את דירוגה העולמי. הפעילות כוללת הטמעת מערכות אבחון רפואי, אופטימיזציה משפטית ושירותים דיגיטליים, לצורך צמצום פערי תשתיות וחומרה מול מדינות מובילות.
נתניהו וטראמפ תיאמו עמדות בנוגע לחמאס ואיראן, תוך דגש על פירוק חמאס מנשקו. טראמפ טען שחנינה לנתניהו בדרך, אך הדבר הוכחש על ידי בית הנשיא. במקביל, סוכם על שיתוף פעולה טכנולוגי עם אילון מאסק בכנס תחבורה חכמה, פיתוח רכבים אוטונומיים וקידום טכנולוגיות AI בישראל.
מונחי AI משנת 2025 שיקפו מתחים בין התקדמות טכנולוגית לדאגות חברתיות. מושגים כמו 'סופר-אינטליגנציה', 'Hyperscalers' ו'Slop' עיצבו דיונים משפטיים, כלכליים ותרבותיים סביב השפעת ה-AI על החברה. המגזר המשפטי התרכז בשאלות אחריות ושקיפות של מערכות AI.
בוועידת חינוך עדכנית הודגש כי AI מחייב שינוי מהותי בתפקיד המורה ובשיטות ההערכה. מומחים קראו לרפורמה פרואקטיבית שתתמודד עם אתגרי הנגישות הטכנולוגית ותהפוך את המורים למנחי למידה במקום מעבירי ידע. הטכנולוגיה יכולה לצמצם פערים, אך גם להעמיקם ללא השקעה מסודרת בתשתיות ובהכשרות.
למעלה מ-21% מהתוכן ביוטיוב מורכב מסרטונים חסרי ערך המיוצרים באופן אוטומטי על ידי מודלים של AI, כך עולה מדוח של Kapwing. התופעה צוברת 63 מיליארד צפיות בשנה ומכניסה 117 מיליון דולר, תוך ניצול אלגוריתמים של הפלטפורמות. דרום קוריאה, פקיסטן וארה"ב מובילות בצריכת התוכן, שעלול להשפיע על תפיסת המציאות של משתמשים.
סין מציעה רגולציה מחמירה למודלי AI דמויי אדם – לראשונה בעולם: היא כוללת חיוב באזהרות שימוש, התערבות אנושית בהתבטאויות מסוכנות, איסור על תוכן מסית והגנות מיוחדות לקטינים. התקנות כוללות מנגנוני אכיפה כמו בדיקות שנתיות והסרה מפלטפורמות.