פאריס הילטון דורשת הצבעה בבית הנבחרים על חוק ה-Deepfakes
פאריס הילטון, יחד עם חברות קונגרס משתי המפלגות, דורשת להביא להצבעה את ה-DEFIANCE Act — חוק שיעניק לקורבנות של Deepfakes מיניים זכות לתבוע את היוצרים והמפיצים. החוק עבר פה אחד בסנאט כבר בינואר 2026, אך תקוע בבית הנבחרים מזה עשרה חודשים. ההצעה נועדה להשלים חקיקה קיימת על ידי הוספת אפשרות לתבוע פיצויים כספיים.

פאריס הילטון, שידועה כאייקון תרבותי, עומדת היום בחזית הקרב על החקיקה האמריקנית נגד סרטוני Deepfake מיניים. זה לא עניין של אופנה או פרסום — מדובר במאבק משפטי על הזכות לשלוט על הגוף שלך בעידן הבינה המלאכותית.
הסיפור האישי שהפך לנשק פוליטי
בחודשים האחרונים, הילטון חזרה שוב ושוב לגבעת הקפיטול כדי ללחוץ על חברי הקונגרס. ביום שלישי היא עמדה שם יחד עם שתי חברות קונגרס, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז (דמוקרטית מניו יורק) ולורל לי (רפובליקנית מפלורידה), וקראה לבית הנבחרים להביא להצבעה את ה-DEFIANCE Act.
״לפני עשרים שנה, סרטון אינטימי שלי דלף נגד רצוני,״ סיפרה הילטון לעיתונאים. ״היום, עם AI, כל אחד יכול לקחת תמונה תמימה ולהפוך אותה לסרטון פורנוגרפי. זה קורה למיליוני נשים וילדים ברחבי העולם, ואין חוקים שמגנים עליהם.״
מה ה-DEFIANCE Act מציע?
הצעת החוק, שעברה פה אחד בסנאט בינואר 2026, קובעת:
- זכות לתבוע: קורבנות של Deepfakes מיניים יוכלו לתבוע יוצרים ומפיצים של תוכן שנוצר או הופץ ללא הסכמתם.
- פיצוי כספי: התביעה יכולה לכלול דרישה לפיצויים כספיים.
- הסרת תוכן: ניתן יהיה לבקש צווי בית משפט להסרת החומר מהרשת.
- תקופת התיישנות: החוק מציע תקופת התיישנות של 10 שנים, שתימנה מגילוי הפגיעה או מגיל 18 — המאוחר מביניהם.
למה החוק תקוע?
למרות תמיכה דו-מפלגתית רחבה, ההצעה תקועה כבר עשרה חודשים בבית הנבחרים. דוברו של יו״ר הבית, מייק ג׳ונסון, לא הגיב לשאלה מדוע ההצעה לא עלתה להצבעה.
״הצעת החוק הזו עברה פה אחד בסנאט — לא פעם אחת, אלא פעמיים,״ אמרה אוקסיו-קורטז. ״אנחנו חייבות לשאול: למה עדיין לא הביאו אותה להצבעה?״
הקשר לחקיקה קיימת
ה-DEFIANCE Act נועד להשלים את ה-TAKE IT DOWN Act, חוק שהתקבל בשנה שעברה ועוסק בהסרת תוכן מיני מפורש שהופץ ללא הסכמה. ההצעה החדשה מוסיפה את הממד הפיננסי — זכות לתבוע פיצויים — ונועדה ליצור הרתעה משמעותית יותר.
מה המשמעות לעולם הטכנולוגיה?
עבור אנשי התעשייה, הסיפור הזה הוא דוגמה נוספת לאופן שבו החקיקה מפגרת אחרי קצב ההתפתחות של כלי AI. היכולת ליצור Deepfakes משכנעים הפכה זמינה בקלות, בעוד שההגנה המשפטית על הקורבנות עדיין אינה מספקת.
הדיון מזכיר את המאבקים על פרטיות וזכויות יוצרים בעולם ה-AI, אבל כאן מדובר בפגיעה אנושית ישירה — פגיעה בגוף, בפרטיות ובאוטונומיה של אנשים. העובדה שדמות ציבורית כמו הילטון, עם כל המשאבים שלה, מרגישה צורך להילחם כל כך קשה, מדגישה את חומרת הבעיה.
מה הלאה?
לחץ ציבורי ופוליטי עשויים להכריע. אם ההצעה תעבור, היא תקבע תקדים משפטי חשוב בארה״ב ותיתן כלים חדשים לקורבנות. אם לא — הקרב יימשך בקונגרס הבא.
בינתיים, בעולם שבו כל תמונה עשויה להפוך לסרטון מזויף, המאבק הזה רלוונטי מתמיד. ואין סימן שהטכנולוגיה הולכת להאט.