xAI מצטרפת למאבק לשלול מאזרחים את הזכות לתבוע

אתם יודעים מה מפחיד חברות טכנולוגיה ותאגידים גדולים? תביעות אזרחיות. אותן תביעות שארגוני סביבה, אקטיביסטים ואפילו ערים קטנות יכולים להגיש נגדם על הפרת חוקים כמו חוקי איכות הסביבה — ולהטיל עליהם קנסות כבדים. ובזמן האחרון, שחקנית חדשה נכנסת לזירה: חברת ה-AI של אלון מאסק, xAI, שמובילה יחד עם גורמים שמרניים ועם ממשל טראמפ מהלך שיכול למחוק את הכלי הזה מהיסוד.

מה בעצם קורה פה?

מדובר באתגר משפטי רחב היקף נגד מה שנקרא בארה״ב ״citizen suits״ — תביעות אזרחים. זהו כלי משפטי שקיים עשרות שנים ומאפשר לאנשים פרטיים, לקבוצות ולרשויות מקומיות לתבוע חברות וארגונים שמפרים חוקים פדרליים כמו חוק המים הנקיים או חוקי קמפיינים פוליטיים. המטרה? לאכוף את החוק, להטיל קנסות (שעוברים לאוצר המדינה) ולעצור הפרות. לדוגמה, התביעות האלה הוציאו מיליוני דולרים מחברות נפט ומזהמות, וגרמו להחלפת צינורות עופרת במי השתייה של פלינט, מישיגן.

הטיעון המרכזי של xAI ובעלי בריתה הוא שהחוקה האמריקאית שומרת את הכוח לאכוף חוקים בידי הנשיא וסוכנויות פדרליות — לא בידי אזרחים. הם טוענים שהקונגרס מעולם לא היה אמור להעניק את הכוח הזה הלאה. בתמיכתו של ממשל טראמפ, הם מבקשים לבטל את זכות התביעה הזו — מהלך שארגוני סביבה מגדירים כהרסני.

התיק של xAI: בין AI לזיהום אוויר

xAI נמצאת בלב הקרב המשפטי הזה. הארגון NAACP תבע אותה בבית משפט פדרלי במיסיסיפי, בטענה שהיא מפעילה עשרות טורבינות גז ליד ממפיס כדי להזין חוות שרתים של AI — בלי היתרים מתאימים. לטענת ה-NAACP, הזיהום פוגע בתושבים הסמוכים, רבים מהם שחורים, והארגון דורש להפסיק את הפעלת הטורבינות עד שהחברה תעמוד בחוק.

xAI, כאמור, הגיבה לא רק בהגנה על עצמה, אלא גם בתקיפה של העיקרון שמאחורי תביעות האזרחים. הממשל התערב בתיק ותמך ב-xAI, בטענה שביטול האפשרות לתבוע חברות AI התומכות במשרד ההגנה יפגע בביטחון הלאומי. התביעה, לדברי משרד המשפטים, צריכה להידחות משום ש״אכיפה זהירה דורשת איזון אינטרסים״.

מאבק משפטי של 26 שנה

מהלך xAI הוא חלק מתבנית רחבה יותר. ארגונים ימניים כמו ה-Pacific Legal Foundation הצטרפו בשנים האחרונות למאבק נגד תביעות אזרחים, ותיקים משפטיים מתגלגלים בבתי המשפט הפדרליים. מומחים משפטיים אומרים שארבעה תיקים תלויים ועומדים — כולל אחד שהוגש בשבוע שעבר — מקודמים כעת, כשהשופטים השמרנים בבית המשפט העליון האמריקאי מעניקים למתנגדי הכלי הזה סיכוי גבוה יותר מאי פעם.

פרופסור ריצ׳רד לזרוס מאוניברסיטת הרווארד, מומחה למשפט סביבתי, אמר ש״רבים מאיתנו שעבדו בתחום הזה חיכו 26 שנים שהנעל הזו תיפול״. הוא התייחס לפסק דין משנת 2000 שבו שופטים שמרנים הטילו ספק בתביעות אזרחים. ״בית המשפט היום דומה יותר לבית המשפט של סקאליה מאי פעם בימי חייו״, הוסיף, כשהוא מתייחס לשופט שנטה להתנגד לכלי.

מה זה אומר על עולם ה-AI והרגולציה?

עבור אנשי ההייטק בישראל, הסיפור הזה הוא לא רק על המשפט האמריקאי. הוא עוסק בכוח של חברות טכנולוגיה גדולות — במיוחד בתחום ה-AI — להילחם ברגולציה. חוות שרתים, תשתיות ענן, שימוש באנרגיה — כל אלה נושאים סביבתיים שבהם חברות טכנולוגיה עלולות לעמוד מול תביעות אזרחים. אם הכלי הזה יבוטל, הכוח יעבור סופית לידי הממשלה הפדרלית, שתחת ממשל טראמפ נוטה להטות את האיזון לטובת אינטרסים של חברות.

הסיכון הוא שאכיפת חוקים סביבתיים וכלכליים תהפוך לפחות יעילה. ״כשהממשלה מחזיקה בכוח, היא נשארת אחראית כלפי העם״, טוען שון רדומסקי, עורך דין מטעם ה-Pacific Legal Foundation. אבל מתנגדי המהלך אומרים שזו בדיוק הסכנה: העברת הכוח מידי אזרחים לממשלה עלולה להוביל להפקרות.

xAI, שנוסדה רק לפני שנתיים, כבר הפכה לשחקן מפתח בזירה הפוליטית-משפטית. המהלך שלה מצטרף ללחץ של חברות טכנולוגיה אחרות לרסן את הרגולציה — תהליך שעשוי לקבוע את כללי המשחק בתחום ה-AI, האנרגיה והתשתיות בשנים הבאות.

בסופו של דבר, אם התביעות האזרחיות ייעלמו, מי יעצור את המזהמים הבאים?