OpenAI מדווחת על פריצת דרך בחקר ההצפנה

כשאתם נכנסים לחשבון הבנק או משלמים באינטרנט, המערכות צריכות להסכים על מפתח סודי שמגן על המידע. חלק מהמנגנונים שעושים זאת נשענים על בעיות מתמטיות שקשה מאוד לפתור. אז מה קרה כאן? השבוע OpenAI ו-Anthropic דיווחו על פריצת דרך שמשנה את כל מה שידענו בנושא.

מה בדיוק מצאו

OpenAI דיווחה שמערכת בינה מלאכותית שלה מצאה הפרכה של השערה ותיקה מאוד במתמטיקה, בנוגע לזמן הנדרש לפתור בעיות חישוביות שבהן מספר הצירופים האפשריים גדל במהירות. לפי ההשערה, גם אלגוריתם מתוחכם לא יוכל להימנע מגידול עצום בזמן החישוב במקרים הקשים. OpenAI טוענת שנמצאה שיטה שחוצה את המחסום הזה, ואפילו מאפשרת לספור את הפתרונות.

חשוב לעצור כאן: אין דרך מעשית לפרוץ הצפנה, ואין הוכחה שנחלשו השיטות הפוסט־קוונטיות הקיימות. החברה דיווחה על בדיקה ממוחשבת של ההוכחה, אך מומחים עצמאיים עוד בוחנים את משמעותה.

גם Anthropic לא ישבה בחיבוק ידיים

ביולי הציגה Anthropic מחקר שבו בינה מלאכותית סייעה לשפר שיטת תקיפה נגד HAWK, שיטה שהייתה מועמדת לשמש כתקן לחתימות דיגיטליות (המאפשרות לאמת מקור מידע ולזהות שינוי בו). התקיפה הודגמה רק בגרסה קטנה של השיטה, ולא פרצה את התקנים שאושרו לשימוש. החוקרים שיפרו גם שיטת תקיפה נגד גרסה מוחלשת של AES, ולא נגד מנגנון ההצפנה המלא.

למה זה נוגע לכם

עד היום דיברנו על מחשב קוונטי חזק יותר שישבור הצפנה. כעת צריך להביא בחשבון גם מודל AI חזק יותר, שעשוי לגלות דרכי תקיפה חדשות ולהאיץ את קצב הגילוי שלהן. עם זאת, אותם כלים יכולים לשמש גם את מי שמפתח הגנות.

מה הדבר החשוב באמת

לצד הצפנה פוסט־קוונטית קיימת גישה משלימה בשם חלוקת מפתחות קוונטית, QKD, שיוצרת מפתחות באמצעות תכונות של אור. הבעיה: היא דורשת ציוד מיוחד ואימות זהויות נפרד, אינה מחליפה הצפנת מידע ואינה מתאימה לכל תקשורת באינטרנט.

ההחלטה הקריטית בארגון היא לא לרכוש מיד טכנולוגיה חדשה, אלא לדעת באילו מנגנונים הוא משתמש, כיצד ניתן להחליפם, והאם השירותים החיוניים ימשיכו לפעול בזמן השדרוג. כשמדובר בהגנת מידע לטווח ארוך, מוכנות נמדדת בבדיקות ובהוכחות, לא בהבטחות.