רק 38% מהישראלים בודקים תשובות AI רפואיות
מחקר חדש מגלה ש-78% מהישראלים משתמשים ב-AI לשאלות בריאותיות, אך רק 38% בודקים את התשובות. הפער בולט במיוחד בקרב מבוגרים וערבים בישראל, שמגלים מודעות נמוכה יותר לטעויות אפשריות. המחקר נערך בידי ארבעה גופים אקדמיים וארגוניים, ו-73% מהמשתתפים דיווחו על השפעה חיובית של AI על הרגלי החיפוש שלהם.
78% מהישראלים פנו אל הבינה המלאכותית עם שאלה רפואית. זה נתון מדהים כמעט כמו העובדה שרק 38% מהם טורחים לבדוק את התשובה מול מקור אמין אחר. בואו נגיד את האמת: אנחנו מפקידים את הבריאות שלנו בידיים של מודל AI, אבל לא מוכנים לעשות שום עבודת בדיקה מעמיקה.
מחקר חדש, שנערך על ידי מכללת שנקר, ויקימדיה ישראל, מוסד שמואל נאמן בטכניון ואיגוד האינטרנט הישראלי, מצייר תמונה ברורה של הציבור הישראלי: אימוץ מהיר וחד-צדדי של טכנולוגיית AI, בלי עלייה מקבילה במודעות לסכנות ולמגבלות.
מה הישראלים שואלים את ה-AI?
הנתונים לא מותירים מקום לספק: ה-AI חדר עמוק לשגרת החיפוש שלנו. 85% מהמשתמשים פונים אליו כדי להשביע את סקרנותם, 71% כדי להבין מושגים, ו-70% מחפשים טיפים ועצות. 55% כבר משתמשים בו כדי להתעדכן בחדשות ובאקטואליה.
אפילו בעולם הפיתוח, העובדה ש-25% משתמשים ב-AI לכתיבת קוד היא נתון משמעותי, שמעיד על אימוץ של כלי Copilot ופתרונות דומים בקרב אנשי מקצוע. אבל אלו הם רק שימושים נלווים. הלב של השימוש הישראלי ב-AI הוא חיפוש מידע יומיומי, פשוט ונוח.
הפער המסוכן: שימוש מול מודעות
המחקר חושף את הסדקים בחיבור שלנו ל-AI. 53% יודעים שהטכנולוגיה יכולה לייצר מידע שגוי, אבל זה אומר ש-47% לא יודעים את זה. 41% סבורים שהמידע שה-AI מספק הוא בדרך כלל עובדתי ומדויק.
וזה לא עוצר שם. כ-50% חושבים שהתשובות מבוססות על מידע עדכני – אמונה שגויה יסודית לגבי מודלי AI, שלמידע שלהם יש "תאריך תפוגה" שנקבע לפי מועד אימון המודל. אז מה בעצם קרה כאן? אנחנו אוהבים את הנוחות, ונותנים לה להאפיל על הספקנות הבריאה.
מי בודק ומי לא?
כאן נכנס הפער הדמוגרפי, והוא קריטי. בקרב בני 18-34, 61% מודעים לכך שה-AI טועה לפעמים. בקרב בני 55 ומעלה, רק 41%. פער דרמטי נוסף קיים בין יהודים (59% מודעים) לערבים בישראל (29% מודעים). הקבוצות שמשתמשות פחות הן גם אלה שהמודעות שלהן נמוכה יותר – מה שיוצר מעגל של פגיעות דיגיטלית.
האינטואיציה שלנו כאנשי מקצוע צודקת: 55% מהאנשים שקוראים ויקיפדיה מדי יום בודקים תשובות AI, והם הופכים למשתמשים ביקורתיים יותר. מי שרגיל למנועי חיפוש שאינם מבוססי AI, גם מטיל ספק יותר. אבל בקרב מי שלא עושה את זה? רק 33% בודקים.
ויקיפדיה מול AI: קרב על האמון
המחקר גם שפך אור על תחרות שקטה. הישראלים די מאוזנים בהעדפות שלהם: 28% מעדיפים מידע מוויקיפדיה, 29% מעדיפים מידע מ-AI. כשמציבים את ויקיפדיה מול אתרים אחרים, היתרון שלה ברור: 31% לעומת 20%.
המסקנה מעניינת: האמון ב-AI נבנה בעיקר מתוך שימוש ישיר. אצל משתמשים יומיומיים, שיעורי האמון כמעט זהים (53% בוויקיפדיה, 49% ב-AI). אבל לוויקיפדיה יש "אשראי" ראשוני גבוה יותר. ה-AI צריך "להרוויח" את האמון הזה, והרבה משתמשים נותנים אותו בקלות רבה מדי.
מה הלאה? החשיבות של חינוך דיגיטלי
73% מהמשיבים תיארו את ההשפעה של AI על הרגלי החיפוש והלמידה שלהם כחיובית. רק 2% כינו אותה שלילית. הישראלים אוהבים את המהירות, הנוחות וההזדמנויות החדשות. אבל האופטימיות הזו מונחת על יסודות רעועים.
המחקר הזה הוא קריאת השכמה. הוא מראה שהציבור הישראלי צמא ל-AI, אבל מתקשה להתמודד איתו בצורה מושכלת. הפערים בגילים ובקבוצות חברתיות מצביעים על צורך דחוף בתוכניות חינוך דיגיטליות ממוקדות – לא כדי לעצור את הטכנולוגיה, אלא כדי להפוך את המשתמשים שלנו לביקורתיים, בטוחים ומועצמים. כי לשאול את ה-AI שאלה זה קל. לדעת אם התשובה נכונה – זה כבר עניין אחר לגמרי.