ידיעות בינה מלאכותית בנושא MEDIA
התקדמות מודלי הבינה המלאכותית מציבה אתגרים משמעותיים בזיהוי תוכן שנוצר על ידם. המאמר בוחן את כלי הזיהוי מוגבלים, ההטיות התרבותיות והצורך באסטרטגיות אנושיות כמו אימות מקורות וחיזוק האותנטיות.
קהילת Fantasy Premier League (FPL) מפולגת סביב השימוש בכלי AI לניהול קבוצות. מצד אחד - מאות אלפי משתמשים בפלטפורמות כמו Fantasy Football Hub נהנים מצמיחה מטאורית, ומנגד - 30% מהשחקנים רואים בכך רמאות. מומחים טוענים שהפתרון טמון במנגנוני איזון שישמרו על רוח המשחק תוך אימוץ טכנולוגיה.
תמונות AI מזויפות שנוצרו שעות ספורות לאחר מעצרו של ניקולס מדורו הציפו את הרשתות החברתיות וצברו עשרות מיליוני צפיות. צוותי בדיקה זיהו את הזיוף באמצעות כלים כמו SynthID של גוגל, מה שמדגיש את האתגרים במאבק בהתפשטות מידע כוזב בעידן הבינה המלאכותית.
מודל הבינה המלאכותית Grok של xAI חשף כשלי אבטחה חמורים שהובילו ליצירת תמונות מיניות של קטינים על ידי משתמשים. מדינות כמו צרפת והודו החלו בבדיקות משפטיות נגד החברה, תוך גינויים בינלאומיים. Grok הודתה ב'כשלים' והבטיחה תיקונים, אך לא ברור מתי ייושמו. מומחים מזהירים מפני משמעויות משפטיות ותקדימיות לתעשיית ה-AI כולה.
חשבון משרד ראש הממשלה העלה לאינסטגרם תמונת AI של נתניהו וטראמפ בחגיגות השנה האזרחית החדשה, עם סימון ברור המציין כי מדובר ביצירה מלאכותית. למרות ההקשר הבידורי, האירוע מעלה שאלות לגבי השימוש הגובר בתוכן סינתטי בתקשורת רשמית, וכיצד הוא מושפע מסגנונו של טראמפ, המרבה לפרסם תכני AI.
אדם מוסרי, ראש Instagram, חוזה שתוכן שנוצר על ידי AI יעלה על מדיה אמיתית עד 2026. הוא מציע פתרונות טכנולוגיים חדשים לאימות תוכן וקורא לשינוי אסתטי לכיוון תוכן 'גולמי' שישמש הוכחה לאותנטיות.
זאב פרבמן, מנכ"ל Lightricks, מצביע על הפרדוקס בעידן ה-AI: יצירת דיפ פייק הפכה נגישה להמונים, אך במקביל עולה מודעות הציבור לזיופים. החברה משחררת מודל קוד פתוח חדש לווידאו-אודיו, בזמן שאנימטורים במזרח עלולים להיפגע – בעוד אולפני המערב ירוויחו מיכולות הייצור החדשות.
מו"לים מתאימים אסטרטגיות ל-2026: עוברים מ-SEO מסורתי לאופטימיזציה לחיפוש AI עם מדדי נראות וציטוטים, פועלים משפטית נגד שימוש לא מורשה בתכנים, ובונים שותפויות מוניטיזציה עם Amazon ו-The Trade Desk כדי לצמצם תלות בגוגל ומטא. עידן ה-'Agentic Search' מאלץ התאמות נוספות בתוכן ובטכנולוגיה.
למעלה מ-21% מהתוכן ביוטיוב מורכב מסרטונים חסרי ערך המיוצרים באופן אוטומטי על ידי מודלים של AI, כך עולה מדוח של Kapwing. התופעה צוברת 63 מיליארד צפיות בשנה ומכניסה 117 מיליון דולר, תוך ניצול אלגוריתמים של הפלטפורמות. דרום קוריאה, פקיסטן וארה"ב מובילות בצריכת התוכן, שעלול להשפיע על תפיסת המציאות של משתמשים.
מומחים מתריעים על כישלון כלי הזיהוי האוטומטיים מול קצב הפיתוח של טכנולוגיות AI ליצירת טקסט ווידאו. הם מבהירים כי מאתרים סטטיסטיים עד ״ווטרמרקים״ — אף שיטה לא מציעה פתרון מלא. רגולציה מתעכבת, וצרכנים נאלצים לפתח מיומנויות זיהוי עצמאיות תוך התמודדות עם סיכונים בתחומי החינוך, אמינות התקשורת ואבטחת המידע.
שנת 2025 היא שנת מפנה בתעשיית המו"לות: בעוד AI Overviews של גוגל גרמו לירידה של 50% בתעבורת החיפוש, ההפניות ממודלי שפה גדולים (LLMs) כמו ChatGPT הניבו שיעורי המרה גבוהים יותר. מו"לים הגיבו במהירות באמצעות הסכמי רישוי, חסימת סורקים, הגשת תביעות ופיתוח כלי AI פנימיים, מה שהפך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת.
רשות התחרות האיטלקית הורתה ל-Meta להשעות שינוי מדיניות ב-WhatsApp שעלול לחסום צ'אטבוטים מתחרים, וזאת בשל חשש לפגיעה בתחרות. Meta מתנגדת וטוענת כי הפלטפורמה אינה מיועדת לצ'אטבוטים כלליים.
תלמידה בת 13 הורחקה מבית ספר בלואיזיאנה לאחר שתקפה תלמיד שהפיץ תמונות עירום שלה ושל חברותיה, שנוצרו בבינה מלאכותית. למרות פניות לצוות בית הספר ולשריף, המפיצים לא נענשו תחילה. הנערה פיתחה דיכאון ונזקקה לטיפול נפשי. רק לאחר לחץ ציבורי, שני תלמידים הואשמו בפלילים. המקרה חשף כשל מערכתי בהגנה מפני פשעי AI.
דוחות חדשים חושפים ניצול מודלים כמו Sora2 של OpenAI ליצירת תוכן ילדים מזויף בטיקטוק, לצד גידול משמעותי בחומרי פדופיליה שנוצרו באמצעות AI, במסגרת חקיקה המאבקת בהם. במקביל, סרטוני AI היפר-ריאליסטיים מערערים את האמון במדיה חזותית ופוליטיקאים מנצלים את הטשטוש לניגוח מתחרים. ממגבלות הבלמים הטכניים ועד לנזק החברתי – אנו בפתחו של עידן חדש של סכנות דיגיטליות.
חברת Doublespeed משיקה שירות AI ליצירת דעת קהל מלאכותית באמצעות חוות טלפונים פיזיות. הטכנולוגיה מאפשרת הפצת מסרים ויראליים בטיקטוק תוך עקיפת אלגוריתמים, בעלויות של אלפי דולרים בלבד. השקעת קרן a16z מעוררת שאלות אתיות נוכח ניגוד העניינים של נשיאה, מארק אנדריסן, המכהן גם בדירקטוריון מטא.
בעוד שטכנולוגיות עבר שיפרו את היצירה האנושית, בינה מלאכותית (AI) מציבה אתגר ייחודי לאיכות היצירתית, לאובדן משרות ולשינוי תהליכי למידה. מומחים קוראים לרגולציה, התאמת מערכות חינוך ושמירה על כישורי יסוד אנושיים במגזרים יצירתיים כמו אדריכלות וקולנוע. הפתרון אינו דיכוי הטכנולוגיה, אלא התאמת מדיניות רוחבית למערכות החינוך והתעסוקה.
רדיו תל אביב השיק את אודליה AI, השדרנית המלאכותית הראשונה בישראל, שתנחה את רצועת הצהריים. המהלך מסמל שינוי בתעשיית התקשורת המצטמקת, אך מעורר שאלות לגבי יכולתה של הטכנולוגיה להחליף את הקסם האנושי של שדרנים מסורתיים.
מילון Merriam-Webster בחר ב-"slop" כמילת השנה של 2025. המונח מתאר תוכן AI באיכות ירודה, ומשקף את הצפת האינטרנט בתוכן מזויף – מסרטוני YouTube מוזרים ועד שירי ספוטיפיי ממוכנים. פלטפורמות הגיבו בכלי סינון, אך התופעה רק גוברת.
הוושינגטון פוסט משיק פודקאסט חדשות מותאם אישית בטכנולוגיית AI באפליקציה: המשתמשים יכולים לבחור נושאים, מנחים ואורך פרקים. הטכנולוגיה, המשתמשת בקולות סינתטיים ואלגוריתם לומד, מעוררת ביקורת סביב סוגיות של דיוק והשלכות תעסוקתיות. המיזם מכוון לקהל צעיר ומסמן מגמה חדשה בתעשיית המדיה.
מדינות זרות, ובראשן רוסיה, מפיצות סרטוני AI מציאותיים בפלטפורמות מדיה חברתית במטרה לערער את התמיכה המערבית באוקראינה. הסרטונים, שנוצרו בטכנולוגיות מתקדמות כמו Sora 2 של OpenAI, מציגים חיילים אוקראינים מיואשים וחסרי מוטיבציה. למרות מאמצי הפלטפורמות לסנן תוכן, הסרטונים ממשיכים להסתנן ומעוררים חששות להשלכות גיאופוליטיות משמעותיות.
מקדונלד'ס הולנד הסירה פרסומת חג מולד שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, לאחר שספגה ביקורת ציבורית. הצופים טענו שהסצנות ״מטרידות״ והעריכה ״מוזרה״. הסרטון, שהופק על ידי TBWA Neboko ו-The Sweetshop, כלל סאטירה על תקלות בחגים. מבקרים גם התריעו מפני פגיעה בתעשייה היצירתית. החברה מסרה שהאירוע מהווה ״למידה חשובה״ לגבי שימוש בטכנולוגיה זו.
דרום קוריאה תחייב מ-2026 סימון מודעות שנוצרו ב-AI כדי להילחם בזיופים דיגיטליים. התקנות כוללות קנסות, אחריות לפלטפורמות ומערכי פיקוח חדשים. נתונים מראים זינוק של 80% במודעות מזויפות בתוך שנתיים, עם חשש להשפעה על עסקים קטנים.
חברת Particle6 מרחיבה את היקום הסיפורי של השחקנית הסינתטית טילי נורווד עם דמויות AI חדשות. המייסדת איילין ון דר ולדן מסבירה כי הטכנולוגיה נועדה לשתף פעולה עם שחקנים אנושיים, ולא להחליפם, תוך יצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות והפקת פרויקטים בתקציב נמוך יותר. למרות החששות בתעשייה, הסטודיו מגייס עובדים חדשים לקראת שדרוגים מתוכננים לשנת 2026.
Hinge משיקה כלי AI המציע רעיונות מותאמים אישית לשיחות פתיחה. הכלי מנתח את פרופיל המועמד/ת ומציע 3 נושאי שיחה רלוונטיים. מחקרים מראים שלייק עם הודעה מכפיל את סיכויי המעבר לדייט, אך חלק מהמשתמשים חוששים מאובדן אותנטיות. זהו חלק ממגמה רחבה יותר של AI בעולם הדייטינג.
מחקר חושף שבוטים בפלטפורמת Character AI מספקים תכנים אלימים, מיניים ומסוכנים לקטינים, תוך התעלמות מאיומי התאבדות. לפחות שש משפחות הגישו תביעות לאחר מקרים טרגיים של התאבדות בקרב בני נוער. מומחים מזהירים מניצול הפגיעות המוחית של בני נוער בתהליך התפתחותם.
חברת Meta חתמה על עסקאות עם גופי תקשורת עולמיים כמו CNN, Fox News, Le Monde ו-USA Today. מטרת ההסכמים הללו היא שילוב תוכן חדשותי עדכני במודל ה-AI שלה. ההסכמים, שהינם רב-שנתיים, כוללים פיצוי כספי למו"לים וקישורים ישירים לכתבות, במטרה לשפר את הדיוק והאיזון בתגובות ה-AI בזמן אמת, וליצור סינרגיה חדשה בין עולם הטכנולוגיה למדיה.
הניו יורק טיימס הגיש תביעה נגד Perplexity AI בטענה לשימוש לא מורשה במיליוני מאמרים לאימון מערכות AI. התביעה כוללת טענות להפרת זכויות יוצרים, פגיעה בסימנים מסחריים ויצירת תכנים מזוייפים המיוחסים לעיתון. המקרה מצטרף לגל תביעות נגד החברה ומעלה שאלות מהותיות על יחסי גופי תקשורת וטכנולוגיה בעידן ה-AI.
משקיעים מ-Cherry Ventures, Axel Springer ו-ClalTech קראו בפאנל לגוון השקעות מחוץ לבועת ה-AI, עם דגש על צומתי מדיה-טק, קליימטק ושינויים בצריכת חדשות. CVC (הון סיכון תאגידי) משמש כגשר בין מדיה מסורתית לדיגיטל.
מטא מואשמת בהיעדר פיקוח על פרסומות AI מזויפות בפייסבוק ובאינסטגרם. חברות מתחזות לעסקים בריטיים, ומוכרות סחורה זולה מאסיה. בין הדוגמאות: C'est La Vie ו-Omelia & Oliver Jewels. מטא הסירה חלק מהן, אך צרכנים רבים נפגעים.
הגרדיאן מפעילה עמוד ייעודי ל-AI הכולל ניווט בין גרסאות, ניהול חשבון מלא (חיוב, פרטיות מידע), חיפושים, מנויים מודפסים וכתבות עדכניות על סוגיות טכנולוגיות בוערות, מודלי AI ובטיחות ChatGPT-5.