בינה מלאכותית משנה את השפה שלנו - ואנחנו אפילו לא שמים לב

מחקר חדש מאוניברסיטת פלורידה חושף כיצד מודלי שפה כמו ChatGPT משפיעים על הדיבור הספונטני שלנו - ולא רק על הכתיבה. החוקרים מזהירים: עלולה להיווצר אחידות לשונית שתצמצם את המגוון והיצירתיות האנושית.

איך ערכו את המחקר?

• נותחו 22 מיליון מילים מפודקאסטים לא מתוחזקים (כולל תוכניות כמו Lex Fridman ו-Radiolab)
• השוואה בין תקופות לפני ואחרי השקת ChatGPT (2019-2021 לעומת 2023-2025)
• התמקדות במילים בולטות במודלי שפה כמו delve, meticulous, boast, garner

תגלית מפתיעה: "זחילית לקסיקלית"

החוקרים גילו עלייה חדה בשימוש במילים אופייניות ל-LLMs (Large Language Models) תוך שימור רמת השימוש במילים נרדפות. התופעה קיבלה את השם "Lexical seepage" - חדירה לקסיקלית.

"ייתכן שה-AI ממש מכניס מילים לפה שלנו. חשיפה חוזרת מובילה אנשים להפנים מילים שבאופן טבעי אולי לא היו בוחרים בהן" — פרופ' טום ג'וזק, ראש צוות המחקר

מנגנונים פסיכולוגיים מאחורי התופעה:

• למידה מרומזת (Implicit Learning): אחסון בלתי מודע של ביטויים חוזרים
• הטרמה (Priming): חשיפה למילים ספציפיות מגבירה את הסיכוי לשימוש עתידי בהן

הסכנות: אחידות לשונית ואובדן יצירתיות

• צמצום מגוון דיאלקטים וסלנג אזורי
• הפחתת יצירתיות לשונית לטובת ביטויים "אופטימליים"
• האצת תהליכי שינוי שפה בקצב חסר תקדים

מדעני מחשב כמו מוטי מורביה (מייסד שותף ב-Leo AI) מצביעים על בעיה בסיסית:

"מטרת העל של מודלי AI היא למקסם את התפיסה של איכות - לאו דווקא לעודד גיוון. ללא הכוונה מפורשת, האלגוריתמים עלולים לצמצם את מגוון הביטויים".

הדרך קדימה: עידוד גיוון לשוני

החוקרים מציעים פתרונות אפשריים:

1. פיתוח מטריקות חדשות המדרגות מגוון לשוני (לא רק דיוק)
2. תמרוץ חברות AI לעודד פלטים מגוונים
3. שמירה על קלט אנושי מתמשך במערכי האימון

פרופ' ג'וזק מסייג: "ייתכן שה-AI רק מאיץ מגמות קיימות. נדרש מחקר נוסף כדי להבין את מלוא ההשלכות - בדיוק כפי שלקח שנים להבין את ההשפעות של מדיה חברתית".

השאלה הגדולה: האם נשכיל לשמר את העושר הלשוני האנושי בעידן ה-AI? התשובה תלויה בבחירות הטכנולוגיות והחברתיות שנעשה היום.