AI כנשק סודי של הודו נגד גרעון מסחרי ומכסים אמריקאים?

הודו מול אתגרי גירעון מסחרי ומכסים: AI כפתרון אסטרטגי

הודו מתמודדת עם גירעון בחשבון השוטף (CAD) שהיגיע ל-23.3 מיליארד דולר בסוף 2023, בעיקר עקב ייבוא נפט, אלקטרוניקה וזהב. במקביל, מכסים אמריקאים על מוצרים כמו פלדה וטקסטיל מגבילים את יכולת היצוא. אך להודו יש יתרון בלתי צפוי: עודף בסחר בשירותים, שהגיע לכ-150 מיליארד דולר ב-2023 מתוכנת IT ופיתוח.

הפוטנציאל של AI לייצוא דיגיטלי

על פי ניתוח ב-Hindustan Times, הודו יכולה לנצל את 5 מיליון המפתחים שלה — הקהילה הגדולה בעולם מחוץ לארה"ב — כדי לבנות אפליקציות AI לתחומים כמו:

• בריאות: מערכות דיאגנוסטיקה מבוססות AI, כלי טלרפואה לתקשורת רב-לשונית.
• אבטחה: פלטפורמות ניתוח וידאו לניהול קהלים וזיהוי פשיעה.
• לוגיסטיקה: פתרונות SaaS לייעול שרשראות אספקה גלובליות.

היתרון: שירותים דיגיטליים אינם תלויים במכסים ואפשר להגדיל אותם ללא עלויות ייצוא משמעותיות. על אף הצורך בייבוא שבבי GPU (5-10 מיליארד דולר), ההערכה היא שכל דולר שיושקע בחומרה יניב רווחי יצוא של פי 2.5-3 בעזרת אפליקציות AI.

השפעות גלובליות: גם על שוק התעסוקה

דיון ב-Fox Business עם ריצ'רד ברנשטיין מצביע על תופעה מקבילה: AI ומכסים משפיעים לרעה על גיוס עובדים בתעשיות מסורתיות. בעוד שהודו פונה ל-AI ככלי כלכלי, השינויים הטכנולוגיים והסחר יוצרים אתגרים בשוק העובדים הגלובלי.

סיכום האסטרטגיה ההודית

במקום להתחרות בייצור המוצרי של סין או בסבסוד שבבים כמו ארה"ב, הודו מתמקדת בייצוא פתרונות דיגיטליים כתשובה לגירעון המסחרי. המדיניות פשוטה: לאזן ייבוא סחורות פיזיות עם יצוא שירותים מתוחכמים — ולהיעשות ל"מוח" הכלכלה הגלובלית, לא רק "מפעל".