תביעה של 110 מיליון שקל נגד AIG נדחתה בגלל טעויות AI
תביעה ייצוגית בסך 110 מיליון שקל נגד AIG נדחתה, לאחר שהתבססה על טעויות של מודל AI. AIG טענה שהמבקש פירש לא נכון את החוק. השופטת מתחה ביקורת על הכנת בקשת האישור, וציינה שהיא נערכה מבלי לבדוק את כל ההוראות הרלוונטיות – מה שמדגיש את הסיכונים בשימוש לא זהיר בבינה מלאכותית בתחום הביטוח.

תביעה ייצוגית בסך 110 מיליון שקל נגד חברת הביטוח AIG נדחתה – אחרי שהתברר שהתבססה על טעויות של מודל AI. אז מה בעצם קרה כאן? המבקש טען ש-AIG הפרה הוראות חוק בנוגע לזמני המתנה בתביעות, בהתבסס על נתונים שהופקו ממערכת בינה מלאכותית. אבל בבית המשפט AIG הגיבה בתקיפות.
AIG, באמצעות עורכי הדין גד טיכו ועדי שמש בלט ממשרד כספי ושות׳, טענה שפרשנות המבקש לחוק שגויה מיסודה. לטענתם, הוראות הממונה על שוק ההון מתירות חריגה מזמני המתנה בשיעור של 10%–15% מכלל הפניות בממוצע שנתי – ו-AIG עמדה בדרישות אלה לאורך כל התקופה. עוד נטען שהתביעה נשענה על נתונים אישיים וסובייקטיביים של המבקש, שנאספו במשך חודשים ספורים, בעוד שהחוק מחייב בדיקה לפי ממוצע שנתי.
השופטת לא חסכה ביקורת. היא ציינה שבקשת האישור נערכה "לכאורה כלאחר יד", מבלי שנבחנו כלל ההוראות הרלוונטיות. "לו היו נבחנות", כתבה, "לא היה בהן כדי לתמוך בטיעון המבקש". זה מקרה קלאסי שבו שימוש לא זהיר ב-AI להפקת ראיות יכול להוביל למבוכה משפטית.
למי מכם שעובד בתחום ה-AI או הביטוח, הסיפור הזה מדגיש אתגר מוכר: מודלים של בינה מלאכותית יכולים לייצר תובנות מהירות, אבל הם לא תמיד מבינים את הניואנסים החוקיים או הרגולטוריים. כאן, ה-AI כנראה סיפק נתונים שגויים או נתונים שהוצאו מהקשרם, מה שהוביל לתביעה חלשה.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה, אבל הלקח ברור: בעולם שבו AI נכנס לכל תחום, כולל ביטוח, צריך לשלב אותו עם בדיקה אנושית מעמיקה – במיוחד כשמדובר בסכומים גדולים ובהשלכות משפטיות. אחרת, אפשר למצוא את עצמך עם תביעה של 110 מיליון שקל שהתבררה כחלשה.