הפסד גוגל בבית המשפט: עדות לצורך בדחיפות בעדכון מדיניות תחרות בעידן ה-AI
פסיקת בית משפט נגד גוגל חושפת את הקושי ביישום עקרונות אנטי-טרסט בעידן ה-AI. למרות הכרעה על מונופול, הסעדים ההתנהגותיים נחשבים חלשים. פריצות דרך ב-GenAI שינו את השוק תוך כדי המשפט, אך בקרת תחרות דורשת עדכון רגולטורי פרואקטיבי ומהיר יותר מהליכים משפטיים ארוכים.

פסיקת גוגל והשלכותיה על כלכלת ה-AI העולמית
בפסק דין תקדימי ממאי 2024, קבע בית המשפט המחוזי בארה"ב כי גוגל הפרה את חוק השרמן האנטי-טרסטי ושמרה על מונופול בשוק החיפוש. עם זאת, הסעדים שנקבעו - במקום רפורמות מבניות שהממשלה ביקשה - מציירים תמונה מורכבת של מדיניות תחרות בעידן ה-AI.
רקע: המקרה נגד גוגל
משרד המשפטים האמריקאי הגיש את התביעה ב-2020, וטען כי גוגל יצרה מונופול דרך:
- הסכמי ברירת מחדל בלעדיים עם יצרניות סמארטפונים (כולל תשלום 20 מיליארד דולר לאפל ב-2022)
- שליטה בדפדפן Chrome ומערכת ההפעלה Android
הסעדים: ניצחון או כישלון לתחרות?
השופט עמית מהטה דחה את בקשת הממשלה לרפורמות מבניות (כמו פירוק Chrome) וקבע סעדים התנהגותיים:
- איסור על הסכמי ברירת מחדל בלעדיים
- חובת שיתוף נתוני חיפוש עם מתחרים בתנאים "סבירים מסחרית"
- הקמת ועדת פיקוח טכנית עצמאית
AI משנה את הכללים
השופט ציין כי פריצת הדרך של גנרטיב AI "שינתה את פני המקרה". חשוב להבחין בין שלושה שווקים נפרדים כיום:
- חיפוש מסורתי (גוגל: 89.89% שוק)
- חיפוש AI (תשובות מסוכמות - Gemini ו-ChatGPT עם 78% תעבורה)
- GenAI (כלי דיאלוג כמו Claude ואסטרה של גוגל), שצומח פי 165 מחיפוש מסורתי (אם כי עדיין פחות מ-1% מהתעבורה הכללית)
מגבלות האנטי-טרסט בעידן ה-AI
- קצב טכנולוגי מול קצב משפטי: התיק נמשך 5 שנים (ועדיין בערעורים) - נצח בעולם טכנולוגי
- רפואה שלאחר מעשה: חוק השרמן מתמקד בהתנהגות עבר, לא בקידום תחרות עתידית
- מורכבות טכנולוגית: השופט הודה כי "זה לא בדיוק התחום המומחיות של שופט"
הדרך קדימה: רגולציית AI אג'ילית
מחקר ברוקינגס קורא ל:
- הפיכת מדיניות התחרות ל-פרואקטיבית ולא רק ריאקטיבית
- סטנדרטים התנהגותיים מהירים וגמישים לגישה למשאבי AI קריטיים (נתונים, כוח מחשוב)
- רגולציה מבוססת סיכון שתקדם חדשנות במקום שתחנוק אותה
"האתגר התחרותי של AI נמצא מעבר לראיית כדור הבדולח של כל אדם" - מסכם הדו"ח.