האם תואר ראשון עדיין נחוץ בעולם של AI?

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק בשוק העבודה, עולה השאלה המרכזית: האם תואר אוניברסיטאי ראשון נותר חיוני להצלחה מקצועית? פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן ומומחה מוביל להתמודדות עם טרור, ביצע ניסוי מרתק שחושף את הפוטנציאל העצום של AI. סטארטאפיסט, בוגר האוניברסיטה, פנה אליו בהצעה: לאמן מודל AI על כל ספריו של גנור, ולאחר מכן לאפשר למודל לענות על שאלות מורכבות בתחום הטרור – בקולו, באנגלית ובסגנונו. גנור קיבל את האתגר ובחן את התוצאות מקרוב.

הניסוי: AI לומדת את ספרי מומחה

הניסוי התמקד בספרים שכתב פרופ' גנור לאורך 30 שנות קריירה כראש המכון למדיניות נגד טרור וכדיקאן בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. המודל הוכשר על תוכן הספרים, שמתמקדים באסטרטגיות מאבק בטרור. לאחר האימון, מודל ה-AI נדרש לענות על שאלות מורכבות בתחום, כאילו הוא גנור עצמו. התשובות ניתנו בקולו של גנור, באנגלית שוטפת ובהתלהבות דומה לשלו.

גנור תיאר את החוויה: "אני מקשיב לבינה המלאכותית והיא מדברת בקול שלי וכמעט עם ההתלהבות שלי". הוא נשאל לתת ציון למערכת, וענה בהתלהבות: "110". מדוע 110 ולא 100? "כי 100 זו לא חוכמה – התשובות היו מדויקות ומבוססות על הטענות שלי, אז ברור שאני משוכנע. אבל למה 110? כי האנגלית של הבועז שלכם הייתה הרבה יותר טובה מהאנגלית שלי".

הניסוי מדגים כיצד מודל AI יכול להגיע לרמה של מומחה אקדמי בתחום ספציפי. הרעיון שמודל AI יכול ללמוד תחום תוכן מורכב כמו מדיניות נגד טרור, ולהרצות עליו ברמה אקדמית, עלול לזעזע אנשי אקדמיה ותיקים. אך גנור רואה בכך הזדמנות ולא איום.

השלכות על האקדמיה: איסורים מול עידוד

אוניברסיטאות רבות מתקשות להתמודד עם כניסת ה-AI לחיי היומיום. רבות אוסרות על סטודנטים להשתמש בכלים כמו ChatGPT בכתיבת עבודות, ומי שנתפס – עבודתו נפסלת. אולם, גנור מציין פרדוקס: חוקרים ומרצים רבים משתמשים ב-AI לכתיבת מאמרים ולתכנון מחקרים. "מה תעשה כשתצטרך יום אחד לשפוט עבודת דוקטורט שנכתבה בעזרת AI?"

לגנור אין התלבטויות. הוא רואה ב-AI חלק בלתי נפרד מהחיים, ומאמין שלא רק שיש לאפשר לסטודנטים להשתמש בו, אלא לעודד זאת. "תפקידה של האוניברסיטה הוא להכין את התלמידים לעולם העבודה החדש, עולם שבו מי שידע להשתמש נכון ב-AI הוא זה שיתקדם בעבודה בעוד האחרים יוחלפו על ידי AI ויפוטרו". גישה זו הופכת את רייכמן לאוונגרד אקדמי, בניגוד לאוניברסיטאות ותיקות.

חזון גנור: 20 עמודי משימות לעידן AI

כשמונה לנשיא לפני כשנתיים, גנור נכנס לנעליו של פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד האוניברסיטה. הוא עבר בכל בית ספר ומכון, נפגש עם אנשי סגל, רשם תובנות ב-40 מחברות, סיכם ל-650 עמודים ותמצת ל-20 עמודי חזון. השורה הראשונה: "להעביר את אוניברסיטת רייכמן מעידן טרום מהפכת ה-AI לעידן ה-AI".

עידן ה-AI מבלבל. יכולות כמו ChatGPT הדהימו ב-2022, אך הזינוק נראה מאט. יש הייפ מצד חברות AI שמבטיחות עליונות על בני אדם, ומנגד "דומרים" שחוששים מהחלפת עובדים מוחלטת. גנור מבין את הצורך בהכשרת כישורים מתאימים לבוגרים.

אוניברסיטת רייכמן, כמוסד פרטי ומעשי, מתמקדת בתחומים מבוקשים כמו מדעי המחשב, פסיכולוגיה, משפטים וממשל. שכר הלימוד גבוה, אך הבוגרים מקבלים מסלול קריירה. בעידן AI, מקצועות כמו משפטים עלולים להפוך ללא מבוקשים, שכן AI מצטיינת באיתור תקדימים.

"שוק התעסוקה כפי שאני מבין אותו הולך להשתנות דרסטית, וזה מחייב את ההשכלה הגבוהה להשתנות כדי להתאים את עצמה", אומר גנור. "האוניברסיטאות הממשלתיות יכולות להרשות לעצמן להיות לא רלוונטיות שלוש או ארבע שנים... אני, כאוניברסיטה לא ממשלתית, לא יכול להרשות לעצמי להיות לא רלוונטי... לכן אני חייב להיות אוונגרד אקדמי".

חליפה אישית לבוגרים: כישורים מעבר למקצוע

כדי לשמור על רלוונטיות, גנור מבקש לשנות את ההכשרה. בוגרי רייכמן יקבלו "חליפה אישית" – סט כישורים ייחודי, הכולל ידע כללי, ציונות, אתיקה ופילוסופיה. "אני רוצה שהבוגר שלי יהיה שונה מהבוגר של אוניברסיטת תל אביב או של בר אילן או העברית".

הוא מדגיש "למידה לאורך החיים", מעבר לתואר ראשון, להתמודדות עם שינויים תכופים בעבודה ושינויים אקספוננציאליים ב-AI. "זו טעות לחשוב ש-AI היא שינוי חד פעמי... כשתתאים את עצמך, היא כבר תהיה חמש שנים קדימה".

קורסי חובה חדשים לכל סטודנט

למערכת הלימודים לתואר ראשון נוספו ארבעה קורסי חובה:

• ציונות מודרנית: "יש אנשים בממשלה שסבורים שזה לא חשוב... אבל זה סופר חשוב".
• מנהיגות ויזמות: "הסיבה שסטודנטים באים ללמוד פה ולשלם שכר לימוד גבוה היא כי הם מאמינים שכאן הם יקבלו את הכלים הטובים ביותר".
• אתגרי המאה ה-21: כולל בעיות אקלים, אמת ושקר.
• שוק התעסוקה ומהפכת הבינה המלאכותית: חשיבה ביקורתית ואנליטית.

רייכמן מביאה כוכבים כמו אהרן ברק, דן מרידור, בני בגין, נתן שרנסקי ומנכ"לים מובילים. לימודי AI בשיתוף Google.

גנור משווה לקורסי תושב"ע בבר אילן: "המגנה כרטה שלי זה להוציא את הבוגר שלי עם כלים שאני מאמין שהם יותר טובים לשוק התעסוקה".

יוזמות פרקטיות: חברה וירטואלית וקוביה הונגרית

"חברה וירטואלית" – מודל חברה המנוהלת על ידי AI, שבה סטודנטים מתנסים בתחומם: פיתוח קוד, ייעוץ משפטי, ניהול כוח אדם, דוברות וקשרי ממשל. "אני רוצה שהסטודנט שלי שיהיה מועמד למשרת ג'וניור - יהיה ג'וניור פלוס".

"הקוביה ההונגרית" – תוכנית לימודים מותאמת אישית, פרישה לאורך שנים עם עבודה. גנור יושב עם מעסיקים ואנשי אקדמיה לבניית תוכניות.

"מעניין אם המעסיקים אכן יתנו משקל... אני מודה שאני צריך לשכנע את הסטודנטים בזה, ואת המעסיקים לא פחות".

אתגרי שוק העבודה: ג'וניורים מול AI

בוגרי משפטים מתקשים להתמחות כי AI מאתרת תקדימים. בוגרי מדעי המחשב מתקשים במשרות ג'וניור כי ותיקים מחליפים צוותים ב-AI. "יום אחד אולי יהיה עורך דין AI שישטח טענות בפני שופט AI".

גנור מאמין שתואר ראשון נחוץ להעלאת תקרת הזכוכית: "ההבדל הוא בתקרת הזכוכית שלהם, ביכולת ההתקדמות בקריירה, המעברים הקוגניטיביים, חשיבה ביקורתית".

רקע אישי של גנור: מדריכת טיס למכון ICT

פרופ' גנור, בן 64, יליד תל אביב, הוא דור שביעי בארץ מצד אביו. למד בגימנסיה הרצליה, ניסה קורס טיס והגיע לחיל המודיעין. למד מדעי המדינה בירושלים, תואר שני ודוקטורט בתל אביב ובירושלים. שירת כעוזר ליועץ ללוחמה בטרור תחת רבין, ופוטר על ידי נתניהו.

הקים את המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT) עם שבתי שביט, בשיתוף רייכמן. המכון הפך מודל גלובלי לאחר אירועי 11/9.

הכשרה לחשיבה ביקורתית עם AI

בקורס "דילמות בקבלת החלטות בלוחמה בטרור", סטודנטים בונים פרומפט ל-GPT על תרחיש (כמו תקיפה באיראן), מקבלים 5 אלטרנטיבות, מוסיפים 2 משלהם ומסבירים בכיתה. "מי שמתנגד לכך שסטודנטים יכתבו עבודות עם AI לא מבין איפה הוא חי. סטודנט שיודע לפתור בעיות לבד, היכולות שלו יהיו תמיד פחותות מסטודנט שיודע לעבוד עם AI".

עתיד מדעי הרוח בעידן AI

מסלולים כמו מדעי הרוח נסגרים, אך גנור צופה: "מסלולים שנסגרים... הם דווקא בדיוק אלה שהמעסיקים יחפשו. למה? כי זה מה שמאמן את הבינה האנושית. הביקוש אליהם הולך לגדול יותר מבעבר".

תחרות מול קורסים קצרים

רייכמן מציעה גם קורסים קצרים כמו "גוגל רייכמן" להייטק. תואר ראשון נותן יתרון ארוך טווח. "לכאורה אין הבדל בנקודת הכניסה... ההבדל הוא בתקרת הזכוכית".

ב-2025, מקומה של האקדמיה כמוקד ידע אינו ברור. מתחרים: קורסים קצרים ולימודים אונליין. רייכמן, הממומנת משכר לימוד, מתמקדת בביקוש אך רואה ערך במדעי הרוח.

מסקנה: תואר ראשון בעידן AI – כן, אבל מותאם

הניסוי של גנור מוכיח ש-AI יכולה להתקרב למומחיות אנושית, אך אוניברסיטאות חייבות להשתנות. רייכמן מובילה עם חזון גנור: עידוד AI, כישורים ייחודיים ולמידה מתמשכת. תואר ראשון נותר חיוני – לא כידע גולמי, אלא כחליפה אישית להתמודדות עם עולם משתנה.