הסופר Simbarashe Kundizeza מכחיש: ״אני כתבתי את הסיפור, לא ה־AI״
סיפור קצר זימבבואי זכה ב־10,000 דולר בפרס Caine Prize, אבל תוכנת זיהוי AI קבעה שהוא כמעט כולו נוצר בידי AI — והסופר מכחיש. הפרס כעת בבדיקה, היו״ר מפקפקת בכלים עצמם, והוויכוח עובר לשאלה אם כותבים שחורים סופגים את ההאשמות האלה יותר מאחרים.
חמישה ימים בלבד אחרי ש־"The Blue Fighter" הוכרז כזוכה בפרס Caine Prize היוקרתי לכתיבה אפריקאית, פורסם ב־The Atlantic מאמר שכותרתו "עוד זוכה פרס ספרותי כנראה נכתב ב־AI". המחברת — הסופרת והעיתונאית Vauhini Vara — הכניסה את הסיפור לתוכנת זיהוי בשם Pangram, וזו קבעה שהוא כמעט כולו נוצר בידי AI. החריג היחיד היה אפיגרף מתוך שיר שטרם פורסם של המשוררת הדרום־אפריקאית Vangile Gantsho.
Simbarashe Kundizeza, הסופר הזימבבואי שחתום על הסיפור, לא שתק: "כדי למנוע ספק, אני כתבתי את 'The Blue Fighter'. לא השתמשתי בבינה מלאכותית יוצרת כדי לכתוב אותו. זו יצירה שלי לחלוטין", הוא כתב ב־X. בריאיון ל־AP הוא הוסיף שהסיפור, שעוסק בקשרי משפחה ובקושי הכלכלי, שאוב מחייו שלו: "חלקים מהסיפור, כולל הדמויות והסביבה, לקוחים מאירועים בחיי", ותיאר אותו כ"סיפור אישי מאוד על קריסה כלכלית וקשרי משפחה" בזימבבואה.
מה הבדיקה הזו בעצם בודקת?
Vara לא הסתמכה רק על הכלי. היא כתבה שבקריאה שלה בלטו מאפיינים מוכרים של כתיבת AI — מבנה "לא X, אלא Y", שפע של מטפורות ואפוריזמים שטוחים — וסיכמה: "הטעם הוא סובייקטיבי, אבל תסמכו עליי, הסיפור הזה גרוע". היא גם הזכירה סיפור קודם של Kundizeza מ־2021, שונה בטון ובסגנון.
התשובה שלו: "לרמוז שסופר לא יכול לכתוב בסגנונות שונים, או להשתפר משמעותית אחרי חמש שנים ויותר, זו אי־הבנה מהותית של מלאכת הכתיבה".
מה קורה עם הפרס?
ה־Caine Prize, פרס של 10,000 דולר (לא סכום שמחליף משרה בסטארטאפ, אבל אחד הפרסים היוקרתיים ביותר לסופרים אפריקאים), לא נשלל. הוועד הודיע שהוא בוחן את ההאשמות בגישה ממוקדת אדם, "כך שכותבים יקבלו תמיכה וליווי לאורך התהליך".
יו״ר הפרס, Ellah Wakatama, אמרה בתוכנית Front Row של ה־BBC: "אני לא נגד AI, אבל אני נגד שימוש בו כבורר סופי — לא משנה מה The Atlantic אומרת, כי הם כבר הכריזו על הזוכה שלנו כרמאי בלי לבדוק כמו שצריך". והוסיפה: "אני לא מרוצה שעבודתם של כותבים — ובמקרה הזה במיוחד כותבים שחורים — תהווה את שדה הניסוי עבור משהו שבעיקרו עודנו גס".
הטיה נגד כותבים שחורים?
המקרה אינו מבודד: ביולי Jamir Nazir זכה בפרס של Commonwealth Foundation, למרות טענות ברשתות לסימנים "ברורים" של כתיבת AI, ובחודש שעבר ספרו של Thélyson Orélien הורד מרשימת פרס Goncourt בעקבות האשמה אנונימית ברשת. הקולקטיב Radical Books Collective דיבר על "רדיפות דיגיטליות" נגד כותבים שחורים. הבלשן Nhlandla Duba מאוניברסיטת Pretoria דווקא תמך ב־Kundizeza: "הסיפור הזה נשמע אנושי. הספרות הזימבבואית חיה".
Kundizeza עצמו אמר ל־AP שצריך להפעיל את הטכנולוגיה באחריות, "כדי שהיא לא תשמש ליצירת הטיה נגד מקומיים שכותבים על החוויות והתרבויות שלהם".
בצד הטכני: Vara הסתמכה על מחקר שלפיו false positives נדירים, כולל בקרב כותבים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם, וגם על מאמר שעבר ביקורת עמיתים ומצא "דיוק גבוה" — אבל הודתה שיש מעט יחסית מחקר צד שלישי על הכלים האלה. Pangram, נזכיר, היא בעצמה מבוססת AI.