דניאל שרייבר: בינה מלאכותית לא תציל את האקלים לבדה

נניח לרגע שבינה מלאכותית כללית (AGI) כבר כאן – מודל AI שיכול לשכפל כל יכולת אנושית. האם זה אומר שמשבר האקלים פתור? אם תשאלו את דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל לשעבר של BreezoMeter ומייסד לימונייד (Lemonade), התשובה חד-משמעית: לא.

במאמר דעה שפרסם לאחרונה תחת הכותרת "The Aliens Are Coming", שרייבר טוען שהציפייה ש-AGI יפתור לבדו את משבר האקלים היא אשליה מסוכנת. לדבריו, משבר האקלים אינו בעיה אלגוריתמית או דיגיטלית – הוא מתרחש בעולם הפיזי: במפעלים, ברשתות חשמל, בשדות חקלאיים ובתהליכים פוליטיים. AI מבוסס על נתונים קיימים ונתוני עבר, אך פריצות דרך אמיתיות דורשות חשיבה יצירתית בין-דיסציפלינרית שרק בני אדם מסוגלים להוביל.

מהניסיון של BreezoMeter: איך עושים את זה?

כדוגמה, שרייבר מזכיר את BreezoMeter, החברה שהוא ייסד. כשהקימו אותה כדי לחזות זיהום אוויר בזמן אמת, מומחים מובילים בעולם קבעו חד-משמעית: "זה בלתי אפשרי מבחינה מדעית". ההצלחה הגיעה דווקא משילוב יצירתי של הנדסת סביבה, פיזיקה, הנדסת תוכנה ויזמות – חיבור בין עולמות ש-AI לבדו לא היה מצליח לייצר. BreezoMeter נרכשה על ידי גוגל ב-2022, מה שמראה על הערך של גישה רב-תחומית.

הלקח ממגפת הקורונה: בני אדם יצרו את הבעיה

שרייבר מציין אירוע מכונן: בתחילת מגפת הקורונה, כששליש מאוכלוסיית העולם נכנסה לסגרים, תחנות ניטור זיהום אוויר הראו צניחה דרמטית. זה הוכיח שמשבר האקלים אינו כוח עליון – הוא תוצר ישיר של מערכות, בחירות והתנהגות אנושית. אם בני אדם יצרו את הבעיה, רק בני אדם – עם חזון, מנהיגות ויזמות – יוכלו לפתור אותה.

AI הוא קו-פיילוט, לא הטייס

אז מה בעצם קרה כאן? שרייבר לא שולל את ה-AI; הוא טוען שהוא יהיה כלי עוצמתי ליזמים – יאיץ מחקרים, ינתח מידע ויסייע באופטימיזציה. אבל AI אינו חש תשוקה לעולם ירוק, אינו יכול לשכנע רגולטור שמרן או לרדת לשטח החקלאי. הוא קו-פיילוט, לא הטייס. הפתרונות יגיעו מיזמיות ויזמים בשר ודם שישלבו מומחיות מקצועית, חשיבה רב-תחומית וכלי AI מתקדמים.

בסופו של דבר, אולי החייזרים באים, אבל הם צריכים עזרה אנושית כדי לנווט בעולם הפיזי.