מנכ״ל EY ישראל: ״יכול להיות שאנחנו בבועת AI״
מנכ״ל EY ישראל, נעם קנטי, מזהיר: ״יכול להיות שאנחנו בבועת AI״. ההייטק הישראלי התפתח מ״סטארט-אפ ניישן״ לתעשייה בוגרת, עם גידול מ-2–3 מיליארד ל-16–18 מיליארד דולר בשנה, אך 80–90% מהמימון זר, בעיקר אמריקאי. שער החליפין מאיים על התחרותיות, והטק מהווה 40% מהמסים.
בועת AI? מנכ״ל EY ישראל טוען שאולי אנחנו כבר בפנים. נעם קנטי, מנכ״ל משותף של EY ישראל, מלווה כ-80% משוק ההייטק המקומי ומדבר על שינוי עמוק בתעשייה. בשיחה עם דן קצ'נובסקי הוא חושף נתונים מעניינים על המקום שבו אנחנו נמצאים.
אז מה בעצם קרה פה? שוק ההייטק הישראלי התבגר משמעותית. אם עד לפני 10 שנים נכנסו לשוק 2–3 מיליארד דולר בשנה בהשקעות פרטיות, בשנים האחרונות הסכום קפץ ל-16–18 מיליארד דולר. מדובר בגידול של פי 6–7, מה שמשקף את המעבר מסטארט-אפים קטנים לחברות בשלבי צמיחה שונים – חלקן פרטיות עם הכנסות מעל 100 מיליון דולר, ואפילו חברות ציבוריות.
הגידול הזה יוצר גם אתגרים. קרנות הון סיכון פועלות תחת תאריך תפוגה, ובנקודה מסוימת צריכות להחזיר כסף למשקיעים המוסדיים שלהן. מספר החברות שמגיעות לבשלותן גדל, אבל שוק ההנפקות עדיין לא עומד בקצב הזה כדי לספק מענה לכל המלאי הגדול של חברות פרטיות בוגרות.
ומי באמת מממן את ההייטק? אחת הנקודות המפתיעות שקנטי מציג היא שיותר מ-80%, אפילו למעלה מ-90%, מהכסף הוא זר ולא ישראלי. ההשתתפות של הגופים המוסדיים הישראלים מוגבלת יחסית, בעוד שהרוב המכריע של ההון מגיע מחו״ל – ומתוכו 70–80% הוא כסף אמריקאי. ״התלות של הטק הישראלי בארצות הברית היא עצומה״, מוסיף קנטי. הכסף הזה נכנס דרך קרנות אמריקאיות גדולות עם שותפים בישראל, או דרך גופים מוסדיים זרים שמשקיעים בקרנות ישראליות.
קנטי, שנשלח בשנת 1997 לעמק הסיליקון מטעם EY, רואה בבינה המלאכותית את המהפכה הבאה, אך עם סיכון אמיתי. ״בהחלט יכול להיות שאנחנו נמצאים בבועה של AI״, הוא אומר, ומזכיר את הדפוס שחזר על עצמו בכל מהפכה טכנולוגית קודמת – כולל התפוצצות בועת הדוט-קום שאותה חווה בעצמו ב-2000.
ה-AI כבר משנה את אופן העבודה בחברות טכנולוגיה – מסייע בניתוח כמויות מידע עצומות ואף מתחיל להחליף חלק מהתפקידים המסורתיים בתחום ניתוח הנתונים. עם זאת, קנטי מדגיש שהטכנולוגיה אינה מחליפה את ההבנה העסקית והאנושית. ״יש הבדל גדול בין לדעת דברים לבין להיכנס לחדר ולדעת להתאים את הפתרון לאנשים הספציפיים״, הוא מסביר.
מעבר לבינה המלאכותית, קנטי מצביע על שער החליפין כאיום ממשי על התחרותיות של ההייטק הישראלי. התחזקות השקל מול הדולר מייקרת את עלות כוח האדם המקומי ומשפיעה על החלטות לגבי מיקום הפיתוח בחברות רב-לאומיות. ״הפגיעה של שער החליפין היא עצומה״, הוא אומר, ומזכיר שהטק מהווה כיום קרוב ל-40% מהמסים המשולמים בישראל ומשפיע ישירות על ענפים כמו הנדל״ן.
״אני אדם אופטימי״, מבהיר קנטי, ״ואני חושב שמהפכת הטכנולוגיה מביאה איתה יכולות שלא היו קיימות קודם לכן.״ הוא מקשר את האופטימיות לאופי היזמי של הישראלים, ש״תמיד ידעו לזהות הזדמנויות ולמצוא פתרונות, גם בתקופות של אי-ודאות.״ אז אם ה-AI יתפוצץ כמו הדוט-קום, עם 80% מהכסף זר, ישראל תהיה פגיעה. אבל אם יש משהו שלמדנו, הישראלים תמיד ימצאו את הדבר הבא – גם אם זה ייקח קצת זמן.