הטכנולוגיה שאיתרה חטופים בעזה תסרוק נוסעים בנתב״ג

42 סטארטאפים הגישו, שלושה נבחרו

רשות שדות התעופה הכריזה היום (שני) על הזוכים בתוכנית Runway 26 — פיילוט שמאפשר לסטארטאפים לפתח ולבדוק את המוצרים שלהם בתוך נתב״ג עצמו, בסביבה הפעילה של שדה התעופה. מתוך 42 חברות שהתמודדו, נבחרו שלוש.

בתחום הביטחון זכתה Corsight AI, שהציעה מערכת לסריקה ולזיהוי פנים ברחבי השדה. בטכנולוגיה של החברה השתמש צה״ל אחרי 7 באוקטובר כדי לאתר חטופים ולעצור מבוקשים בעזה — פרט שממחיש את מידת הבשלות של המערכת.

המטרה בנתב״ג אינה בהכרח לזהות מיהו האדם, אלא קודם כול לאתר אותו בתוך ההמון. ברש״ת מאמינים שפתרון כזה יכול לתת מענה לצרכים תפעוליים — למשל איתור נוסע שאיבד ילד או כבודה — ובמקרים מטרידים יותר, כמו זיהוי אדם שהשאיר חפץ חשוד או ביצע עבירה בשדה.

בתחום הבטיחות זכתה Airvrix, שמפתחת מערכת המשלבת פרוטוקולים ודיווחים בזמן אמת לצורך תחקור תעופה. השילוב בין הנהלים שמגדירים מה אמור לקרות לבין תמונת מצב בפועל — גובה המטוס, זוויות, תפקוד הטייסים או הפקחים — מאפשר לזהות אי-התאמות ולבצע תחקור באופן שוטף, כדי למנוע מראש תקלות.

בתחום הסייבר זכתה Salvador Technologies, שמפתחת פתרונות לארגונים להתאוששות ממתקפות סייבר דרך גיבוי מלא של המערכות, בנפרד מהן. הגיבוי מאפשר ״לשכפל״ מערכות שנפגעו ולחזור לפעילות מלאה של תשתיות קריטיות שאינן יכולות להפסיק לעבוד — כמו שדה תעופה.

למה זה דווקא רלוונטי כאן

ברש״ת מכירים היטב את מתקפות הסייבר התכופות שמתרחשות בשדות תעופה בעולם — בקיץ האחרון התרחשה מתקפה כזאת בשלושה שדות תעופה בבריטניה, ושיבשה את מערך התעופה. בישראל, שבה שדה תעופה אחד מפעיל את הרוב המכריע של הטיסות, מתקפה כזאת עלולה לשתק את כל התעופה במדינה. זו הסיבה שהפתרון של Salvador מעניין את הרשות לא פחות מהטכנולוגיות האחרות.

הכסף, וההזדמנות

״דירגנו פתרונות על בסיס בשלות המוצר, הערך שלו, מורכבות היישום וכמובן חדשנות״, אומר רפי פלד, ראש אגף החדשנות ברש״ת. ״ביקשנו הצעות משישה תחומים: חוויית נוסע, סייבר, תפעול, בטיחות, ביטחון ומסחר, עם אתגר נפרד לאוטומציה שטרם סוכם. עם מגוון כזה תמיד קשה לבחור, אבל נבחרו חברות שאנחנו מאמינים שיש סיכוי גבוה שהפיתוחים שלהן יצליחו ושהן יטמיעו אותם בנתב״ג״.

התמיכה הכספית צנועה יחסית: החזר הוצאות של עד 50 אלף שקל, בתוספת הוצאות תשתית רלוונטיות לפיילוט. אבל לפי פלד, השווי האמיתי הוא אחר — הזדמנות שלא קיימת בישראל: לבצע פיילוט ולבדוק מוצר בשטח חי של שדה תעופה פעיל. ״זו קפיצת המדרגה שהן זקוקות לה כדי להפוך את הרעיון למוצר פעיל״, הוא אומר, ״או יותר נכון, אינטרס משותף שלנו שהפתרונות האלה קודם כול יעבדו כאן״.

מה עם הנוסעים?

״נכון שכל אחד מהפיתוחים הנבחרים משפיע על הנוסעים. מבחינתנו, בטיחות נמדדת באפס בעיות״, אומר פלד. ״אבל הטכנולוגיות נמצאות בפיתוח וביישום, והן לא אמורות להשפיע ביום-יום על הנוסעים. אפשר לבצע את הפעילות מאחורי הקלעים. רק בשלב הניסוי זה יכול להשפיע, והעיתוי ייבחר בהתאם״.

ההשפעה על הנוסעים היא רק חלק מהתמונה. לכל אחד מהפיתוחים יש גם סיכונים. מעקב ביומטרי רציף אחר נוסעים מעלה שאלות של פרטיות, שמירת מידע, אבטחת מאגרי הזיהוי וטעויות בזיהוי — שעלולות להוביל לחשד שווא או לפגיעה באדם הלא נכון. מערכת התחקור מחייבת אמינות מלאה של הנתונים והפרוטוקולים, שכן התרעה שגויה או ניתוח חלקי של אירוע תעופתי עלולים להוביל למסקנות מוטעות. ולפי פלד, אגף החדשנות יידרש לבחון כל אחת מהחברות הזוכות גם מבחינת בטיחות וסיווג, ולעמוד ברגולציה ובהנחיות בטיחות ותעופה.

המודל עובד גם בחו״ל

הניסיון בעולם מלמד שתוכניות חדשנות בנמלי תעופה כבר הניבו תוצאות מעשיות. בנמל התעופה פיומיצ׳ינו ברומא נבחנה טכנולוגיה של Outsight, המשתמשת בחיישני LiDAR תלת-ממדיים וב-AI כדי לנתח תנועת נוסעים בזמן אמת; אחרי ניסוי מוצלח בביקורת הגבולות הוכרז באפריל 2026 על הרחבה כמעט לכל אזורי הנוסעים. בגלזגו זכתה Hello Lamp Post בחוזה רב-שנתי עם קבוצת שדות התעופה AGS, ובאתונה סייעה התוכנית לחברת Clio Muse להגיע לשיתופי פעולה בינלאומיים.

הערך האמיתי של תוכניות כאלה, אם כך, אינו רק שיפור השירות והתפעול — הוא יצירת לקוח ראשון לסטארטאפ, ופתיחת דלת לשווקים בחו״ל. ברש״ת כבר שוקלים להפוך את Runway 26 לתוכנית דו-שנתית, ואולי להוסיף אתגר אוטומציה לייעול הכניסה והיציאה של נוסעים.

ואם הכול יעבוד, הנוסע בנתב״ג ירגיש את זה בעיקר בכך שמצלמה תזהה אותו עוד לפני שהוא בכלל ימצא את הדרכון.