אישור רגולטורי ל-AI בעולם הפיננסי בישראל: אבטחה מובנית

גופים פיננסיים בישראל מקבלים אור ירוק ל-AI עם הגנות רגולטוריות

מסגרת רגולטורית חדשה מאפשרת לבנקים, לחברות ביטוח ולבתי השקעות בישראל לשלב מערכות בינה מלאכותית מתקדמות תוך שמירה על אחריותיות וטובת הלקוחות. ההנחיות הסופיות, שהופקו על ידי צוות בין-משרדי שכלל את בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות התחרות ומשרד המשפטים, מתמודדות עם האתגרים המרכזיים של העידן הטכנולוגי.

פתרון לאתגר 'הקופסה השחורה'

המסגרת פותרת את הדילמה הרגולטורית סביב טכנולוגיות למידה עמוקה (Deep Learning), המקבלות החלטות מדויקות אך לרוב אינן ניתנות לפיענוח מלא. לפי הכללים החדשים:

• גופים פיננסיים יחויבו במתן הסבר כללי על אופן פעולת מערכות ה-AI.
• פטור מהסבר פרטני על החלטות נקודתיות (כגון סירוב למשכנתא או דירוג אשראי) – למעט מקרים בעלי סיכון גבוה במיוחד.
• יצירת איזון בין חדשנות טכנולוגית להגנה על זכויות הצרכן היא חיונית.

אחריות מוחלטת וצמצום סיכונים

הרגולטורים מטילים מערכת בקרה מחמירה:

• אחריות מלאה על נזקים תוטל על הגוף הפיננסי – ללא יכולת להעביר את האחריות לספקי הטכנולוגיה.
• איסור מוחלט על סעיפים בחוזים המגבילים אחריות במקרה של כשל טכנולוגי.
• דרישה לשקיפות שיווקית וצמצום תופעת ה-"AI Washing" (הצגת יתר של יכולות בינה מלאכותית).

מניעת ריכוזיות טכנולוגית

הנחיות נוספות מתייחסות לשוק התחרותי:

• התרעה מפני סכנת מונופולים – גופים קטנים עלולים להיפגע מחסמי כניסה טכנולוגיים.
• המלצה לבדיקת מנגנונים למניעת ריכוז כוח בידי ספקי AI בודדים במערכת הבנקאית.
• דרישה למִשְׁמָלוּת AI סדירה (AI Governance) הכוללת מדיניות ניהול סיכונים ומעקב שוטף.

המסגרת החדשה משקפת הכרה בחשיבות הקדמה הטכנולוגית לצד הצבת גדרות הגנה רוחביות – מה שעשוי להוות מודל גם למדינות נוספות.