נלהבות ישראלית לאימוץ AI מול חשש מרגולציה: אשליה או הזדמנות בהייטק?

סקר חדש של KPMG חושף תמונה מרתקת: מנהלים בכירים בישראל רוצים לאמץ טכנולוגיות AI בקצב מהיר יותר מכל מדינה אחרת בעולם. הם רואים ב-AI חלק כמעט מכל תפקיד בארגון, אך חששות מרגולציה מקומית מכבידים עליהם יותר מעמיתיהם הגלובליים. במקביל, דו"ח של רשות החדשנות מציין כי 95% מעובדי ההייטק בישראל כבר משתמשים בכלי AI – נתון שנראה מנצח, אך מומחים מזהירים: זו "אשליה אופטית" שדורשת מנהיגות אמיצה לבניית תרבות הסתגלות.

סקר KPMG: נלהבות ישראלית מול חששות רגולטוריים

ג'ונתן לבנדר, סגן שותף בכיר ומנהל הייעוץ ב-KPMG ישראל, מציין בסקר האחרון כי בישראל יש 'תחושת יתר-רגולציה'. "זה לא בהכרח מדויק, כי הרגולציה עדיין מתגבשת", הוא אומר. "ה-DNA הטכנולוגי הישראלי חזק, אבל תמיד יש רגולטור שמאט, עוצר תהליכים, דורש תשובות או מטיל סנקציות אם לא עושים הכל בדיוק לפי הספר". לבנדר סבור שרגולציה מפורטת עד 'הסוכן האחרון' בכל ארגון תהיה קשה ליישום, ולכן ספק אם היא תעכב באמת. עם זאת, המנהלים מרגישים שהיא תעשה זאת.

באירופה המצב הפוך: "שם חוששים ממחסור בוויסות ומחכים להנחיות ברורות", מסביר לבנדר. בנקים לא יטמיעו דבר ללא אישור מפקח הבנקאות, ויצרניות רכב ממתינות להוראות הרגולטור. בארה"ב זה תערובת: חלק מחכים, חלק רץ קדימה. כולם מתייחסים לסיכונים אחרת.

הסקר גם חושף כאב ראש מרכזי: גם שנה אחרי הטמעת AI בארגונים, מנהלים רבים לא רואים תשואה ברורה על ההשקעה (ROI). "בישראל ובאירופה כאחד אומרים: 'הכנסנו כלים, שכרנו מומחי AI, והתשואה רחוקה מהציפיות'", אומר לבנדר. אף אחד לא ימשוך השקעות ב-AI, בטח לא גופים ציבוריים. אפילו בעוד שנה יהיה קשה לראות ROI ללא גישה מתודולוגית גבוהה. זה מאפיין ארגונים, מגזרים ומדינות כאחד, כשה-ROI נמדד באופק של שנה עד שלוש שנים.

עם זאת, בישראל האווירה אופטימית יותר. הסקר נערך בחודשיים-שלושה האחרונים, והישראלים רואים את אי-הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית, אך מאמינים שהמצב ישתפר. בעולם יש חששות מ-Trump, מכסים, מתחים בין ארה"ב לסין ואי-ודאות בסחר. ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מ-AI. המגמה היא להכניס טכנולוגיות גם אם ה-ROI אינו בשל.

לבנדר מדגיש: אין להאמין ש"הדברים יסתדרו מעצמם". ארגונים מצליחים הם אלה עם תהליך: מנהיגות שיודעת מה היא רוצה, בחירת תחומים מדויקת, מדידת ROI. לעומת זאת, ארגונים שבאים עם "עזרו לנו לנווט ב-AI" ללא מטרה מוגדרת נכשלים. "הכי כיף לעבוד עם מי שאומר: 'מיפינו בעיה ספציפית, טכנולוגיה יכולה לפתור אותה. בואו נראה איך'", הוא אומר. שם הסיכוי ל-ROI אמיתי גבוה.

KPMG ישראל: יישום מעשי של AI

KPMG ישראל לא רק מייעצת – היא בונה ומטמיעה פתרונות AI בשיתוף צוותי ה-IT של הלקוחות. הכל התחיל לפני 10 שנים עם קבוצה מ-IBM שעבדה על Watson, פרויקט מתקדם אז. הקבוצה בנתה כלים כחברת טכנולוגיה בתוך ארגון ייעוץ. בשנים האחרונות הפעילות היא בעיקר יישומית: כתיבת פתרונות ללקוחות. האתגר: שינוי התנהגותי, חוויית משתמש, סגירת פערים בהבנה ושכנוע ב-ROI.

בישראל זה קל יותר בזכות האקוסיסטם. סטודנטים חדשים שואלים מיד על AI: "מה אתם עושים? איפה אתם ממוקמים?" הם רוצים חשיפה לטכנולוגיה כנכס קריירה.

השפעה על עובדים: העברה ולא פיטורים

בארגונים ש-KPMG תומכת בהם, יש שינויים ארגוניים, אך לא פיטורים המוניים. מדובר בשדרוג יכולות טכנולוגיות והעברת עובדים לאזורים חסרי כוח אדם. ידע ארגוני הוא נכס עצום, והחלפת עובד יקרה. בארגונים גדולים עדיין אין שינוי מבני עמוק כתוצאה מ-AI. יש טלטלה בעולם ההייטק: סטארט-אפים שלא מגייסים, חברות בינוניות מצמצמות. אבטלה נמוכה בישראל, ומפוטרים מוצאים עבודה מהר.

"מי שלא לומד להשתמש בטכנולוגיה יישאר מאחור", מזהיר לבנדר. "בכמעט כל תפקיד תהיה תלות גוברת בטכנולוגיה. ללא נכונות ללמוד, קשה לשמור על העבודה".

בביקורת חשבונות, AI נתפס כהזדמנות: אוטומציה של משימות משעממות חוסכת שעות עבודה. עובדים רוצים זאת. שני גורמים מאטים אוטומציה מלאה: רגולטורים הדורשים קיום אנושי, ובניית אמון. דו"ח שגוי של מתחרה בגלל מודל AI מדגים את הצורך בתהליך 'אמון ב-AI': ביקורת אנושית ובדיקת שגיאות.

לבנדר לא רואה ב-AI בועה: יש הייפ מוגזם, אך הכלים משנים עבודה באזורים חסרי כוח אדם. צעירים נלהבים לנסות. בעתיד – קוונטום.

דו"ח רשות החדשנות: 95% משתמשים במודל AI – אשליה אופטית?

אריאל כץ טוען כי הנתון של 95% הוא אשליה מסוכנת. מודל AI אינו 'מכפיל כוח' אלא מגביר דפוסים קיימים: פסיכולוגיה חברתית, ביטחון עצמי. גברים משתמשים במודל AI פי 2 במשימות מורכבות מנשים – לא בגלל יכולת, אלא בגלל 'תסמונת המתחזה' שמתעצמת.

חרדה גבוהה יותר בפריפריה (40% לעומת 24% במרכז): ללא רשת ביטחון, מודל AI נראה איום. מנהלים 'שמרנים אחראים' מגבילים שימוש, מספרים לעצמם שהלקוחות רגישים או שהתוכנה מסובכת. הם מפרגנים לסטארט-אפים צעירים אך טוענים "אצלנו שונה".

זו אשליית שליטה שיוצרת פער אסטרטגי. עובדים משתמשים בכל זאת – 'Shadow AI' מתחת לרדאר, ללא סטנדרטים. במקום ארגון לומד, נוצר ארגון מסתיר.

מסקנה: צורך במנהיגות לבניית תרבות הסתגלות

ישראל מובילה בנלהבות כלפי AI, אך רגולציה, ROI, פערים פנימיים ומנהיגות שמרנית מציבים אתגרים. 95% משתמשים, אך ללא תרבות מקדמת למידה – זה יישאר אשליה. מנהלים חייבים לבחור: לעודד צמיחה או להחזיק באשליית שליטה. AI כבר כאן – השאלה היא אם ננצל אותו נכון.