עלות מלחמת 1,000 הימים: חצי טריליון שקל ויותר

מאז אוקטובר 2023, ישראל נמצאת במערכה צבאית מתמשכת שעלותה התקציבית חסרת תקדים. לפי סיכומי החשב הכללי באוצר, העלות התקציבית של מלחמות ישראל מאוקטובר 2023 עד תחילת 2026 מגיעה ל-231 מיליארד שקל. התחזית לאוקטובר 2026 צופה כי הסכום הכולל יגיע ליותר מ-300 מיליארד שקל — וזאת רק ההוצאה הישירה.

אולם התמונה המלאה גדולה בהרבה. הסקירה המיוחדת של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על ישראל, שפורסמה לאחרונה — סקירה שלילית יותר מהטיוטה המוקדמת מלפני חודשיים — מעריכה את אובדן ההכנסה הלאומית בשל המלחמה בעוד 9% מהתוצר, כ-200 מיליארד שקל נוספים. אם מצרפים את שני המספרים, המחיר הכולל של מלחמת אלף הימים נאמד בחצי טריליון שקל לפחות — רבע מהתוצר המקומי השנתי של ישראל.

תקציב הביטחון שובר שיאים

תקציב מערכת הביטחון ל-2026, כפי שהוא מופיע בדוחות האוצר וכולל את הסיוע האמריקאי ואת שירותי הביון, מסתכם כבר ב-170 מיליארד שקל — לעומת 165.5 מיליארד שקל ב-2024. מעבר לכך, צה"ל פנה בהולה לממשלה בבקשה להוסיף לתקציבו עוד 40 מיליארד שקל לפחות.

הדרישות התקציביות הללו שוברות שיאים, אבל נתקלות בהתנגדות מקצועית. בדיונים האחרונים הצליחו שני בכירים חדשים באוצר — הממונה על התקציבים תא"ל (במיל') מהרן פרוזנפר והחשבת הכללית מיכל עבאדי-בואינג'ו — למנוע את אישור מרבית הדרישה. שניהם נכנסו לתפקידיהם בתחילת 2026, ושניהם מכירים היטב את תקציבי הביטחון. בראש דאגותיהם עומד עתידה של ישראל כמדינה צומחת ומשגשגת.

מה כן אושר? שחרור של 12 מיליארד שקל מהרזרבה התקציבית הקיימת, שיועדה מראש למטרה ביטחונית, ובהמשך עוד 3 מיליארד שקל מרזרבות סמויות אחרות. סכומים משמעותיים, אבל לא הרסניים מבחינה כלכלית.

אזהרת קרן המטבע: ישראל מתקרבת לקצה

קרן המטבע הבינלאומית מתריעה בצורה ברורה: כלכלת ישראל מגיעה לקצה יכולתה לממן מלחמות והוצאות ביטחוניות בסדרי גודל כאלה בלי להידרדר למשבר. "הוצאות ביטחוניות גבוהות לאורך זמן", נכתב בסקירה, "מסכנות השקעות בהון פיזי ואנושי ומגבירות דווקא את החולשות הבסיסיות של כלכלת ישראל".

אחד הנתונים המדאיגים ביותר בסקירה הוא שהתוצר לנפש בישראל לא התקרב בעשור האחרון לתוצר לנפש במדינות OECD מפותחות — אלא התרחק מהן, בניגוד לטענות שהשמיעו לאחרונה שרי הממשלה וראשה.

קרן המטבע מציעה לצמצם את הגירעון התקציבי ל-2.5% מהתוצר המקומי — יעד שאפתני מאוד בהתחשב בכך שהגירעון החזוי ל-2026 עומד על 6.3% מהתוצר. לשם השגת יעד זה, מעלים כלכלני הקרן רעיונות להכבדת נטל המסים בכ-40 מיליארד שקל בשנה, כולל העלאת מע"מ וביטול הקלות והנחות רבות.

אולם גם בכך לא די. צה"ל לא יוכל להסתדר במסגרת התקציבית הנוכחית כל עוד הוא נדרש להילחם בכל החזיתות, ללא גיוס רבבות חרדים וללא התקדמות מדינית שתעצור את הלחימה. המשק הישראלי כולו לא יסתדר בלי ריסון חד בהוצאות מערכת הביטחון. אלו, לפי הניתוח, האזהרות שצריכות לעמוד בראש סדר היום הציבורי.

הברירה הגורלית: אימפריה צבאית או כלכלה חזקה?

עלויות צבאיות בסדרי גודל כאלה כבדות אפילו על כלכלות מערביות מפותחות. לישראל אין פריווילגיה להתעלם מהן. השאלה שעומדת לפתחה של החברה הישראלית אינה טכנית — היא קיומית: האם המדינה יכולה להמשיך ולקיים הוצאות ביטחוניות של רבע מהתוצר השנתי, או שהמחיר הכלכלי יכרסם בכוחה של המדינה מבפנים?

מהפכת AI והאוניברסיטה: עתיד ההשכלה הגבוהה

במקביל לשאלות הכלכליות, שאלה אחרת מטרידה את עולם ההשכלה הגבוהה: האם מהפכת הבינה המלאכותית תחסל את האוניברסיטאות כפי שאנו מכירים אותן?

האוניברסיטה הפתוחה, שחגגה 50 שנה להקמתה, מציעה נקודת מבט מעניינת על השאלה הזו. המוסד, שהוקם ב-1976 ברמת אביב כדי להנגיש השכלה גבוהה לכל, מונה כיום כ-50,000 סטודנטים לתארים ראשון ושני בעשרות קורסים.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' ליאו קורי, מתמטיקאי והיסטוריון של המדעים, מסביר כי המוסד מוביל כיום במספר הבוגרים השנתי במדעי המחשב — הישג שהוא מייחס להרכב הלומדים הייחודי: משרתות ומשרתים ביחידות טכנולוגיה של צה"ל, עובדים בחברות הייטק, נשים חרדיות (מספרן הוכפל מאז 2018), ואף תלמידי תיכון.

באשר לשאלת ה-AI, פרופ' קורי טוען כי האוניברסיטה הפתוחה אינה נלחמת בטכנולוגיה אלא מאמצת אותה: בינה מלאכותית משולבת כמעט בכל קורס, ובחודשים האחרונים אף נפתח מסלול לתואר שני במערכות בינה חכמות. עם זאת, נשמרת מסורת אקדמית קפדנית — המבחנים עדיין נערכים בכיתות, עם נייר ועט.

השילוב הזה של חדשנות טכנולוגית עם שמירה על סטנדרטים אקדמיים גבוהים עשוי להציע מודל לשאר מוסדות ההשכלה הגבוהה: לא לבטל את המוסד האקדמי, אלא להשתנות מבפנים. השאלה הגדולה היא אם מוסדות אחרים יצליחו לבצע את ההתאמה הזו באותה מהירות שבה הטכנולוגיה משתנה.