מנהלים ישראלים מובילים באימוץ AI: סקר KPMG חושף להיטות גבוהה וחששות רגולטוריים

סקר עדכני של KPMG ישראל בקרב מנהלים בכירים מגלה תמונה מובהקת: ישראל מובילה בקצב הרצוי לאימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית בהשוואה למדינות אחרות, אך במקביל קיימים חששות גבוהים יותר מרגולציה מקומית עודפת. יונתן לבנדר, סגן השותף המנהל וראש מערך הייעוץ ב-KPMG ישראל, מדגיש כי התחושה של 'רגולציית יתר' בישראל חזקה, אף שהרגולציה עדיין בתהליך התהוות. "הדנ"א הישראלי של אימוץ טכנולוגיות חזק מאוד, אבל תמיד יהיה רגולטור שיעכב", הוא אומר.

השוואה גלובלית: ישראל רצה קדימה, העולם נזהר

באירופה המצב הפוך – שם מנהלים דווקא מבקשים רגולציה מפורטת יותר וחוששים לפעול ללא הנחיות ברורות. "הם guidance-driven: בנק לא יטמיע דבר ללא אישור המפקח", מסביר לבנדר. בארה"ב התמונה מעורבת – חלקם מחכים להנחיות, חלקם לוקחים סיכונים ורצים קדימה. בישראל, לעומת זאת, הלהיטות גבוהה, אך התחושה היא שהרגולציה תעכב את ההטמעה. לבנדר סבור כי בפועל קשה יהיה לרסן ארגונים מלהטמיע AI עד 'האייג'נט האחרון', אך התפיסה הרגולטורית יוצרת חשש.

הסקר נערך בחודשיים-שלושה האחרונים, ומשקף אווירה אופטימית יחסית בישראל למרות אי-ודאות גאו-פוליטית וכלכלית. בעולם, מתחים כמו אלו סביב טראמפ, מכסים ומתיחות ארה"ב-סין מקשים על החלטות השקעה, אך אף אחד לא מתעלם מ-AI.

אתגר ה-ROI: שנה של הטמעה ללא תשואה ברורה

אחד הממצאים הבולטים: רבים מהמנהלים מדווחים כי גם לאחר שנה של הטמעת AI – כולל רכישת כלים וגיוס מומחים – ה-ROI (החזר על ההשקעה) רחוק מציפיותיהם. "זו נקודת כאב מרכזית החוצה מדינות וסקטורים", מציין לבנדר. הוא מעריך כי גם בעוד שנה יהיה קשה לראות ROI אמיתי ללא גישה מתודולוגית מדויקת: הגדרת מטרות ברורות, בחירת אזורים להתחלה ומדידת תוצאות.

ארגונים מצליחים הם אלה שמזהים בעיה ספציפית שטכנולוגיה יכולה לפתור. "שם הסיכוי ל-ROI גבוה", אומר לבנדר. לעומת זאת, לחץ 'להכניס משהו' ללא תכנון מוביל לאכזבות. KPMG עצמה מציעה ייעוץ hands-on: לא רק מצגות, אלא בניית פתרונות ויישום בתוך הארגון לצד צוותי IT.

ההיסטוריה של KPMG ב-AI: מ-Watson לקוונטום

היכולות הטכנולוגיות של KPMG ישראל התחילו לפני כעשור עם קבוצה מ-IBM שעסקה ב-Watson, אחד הפרויקטים המתקדמים דאז. הקבוצה כללה מפתחים, DevOps ו-QA, ובנתה כלים כחברת טכנולוגיה בתוך גוף ייעוצי. כיום, הפעילות מתמקדת בכתיבה וייצור פתרונות ללקוחות, כולל התמודדות עם שינויי הרגלים ואמון בטכנולוגיה.

לבנדר רואה ב-AI לא בועה, אלא שינוי אמיתי: "הכלים משנים עבודה וממלאים פערים בכוח אדם ובמיומנויות". עם זאת, יש גל הייפ שחברות טכנולוגיה רוכבות עליו. הצעירים בארגון כמהים להתנסות, והפוקוס בעתיד עשוי לעבור לקוונטום. "עוד כמה שנים אולי השאלה אם AI היא בועה תהיה שולית", הוא אומר. KPMG כבר מלווה גופי השקעה בתחום הקוונטום, ומכינה את הקרקע למעבר.

רגולציה ואמון: המכשולים העיקריים

בסקטור הפיננסי ובביקורת, AI יכול להאיץ ניתוח דוחות וזיהוי חריגים, אך רגולטורים מצפים לבקרות אנושיות. דוגמה: דוח של מתחרה שגה בציטוטים בגלל AI. "יהיה צורך בתהליך Trust in AI: בקרות אנושיות ו-reverse engineering", מדגיש לבנדר. הרגולטורים דורשים מעורבות שותפים בדוחות, מה שמאט מיכון מלא.

בישראל, האקו-סיסטם הדינמי מקל על שילוב טכנולוגיה בפירמות ייעוץ. סטודנטים בסטאז' שואלים מיד על AI, רואים בו נכס קריירה. לבנדר ממליץ לדור הצעיר ללמוד להשתמש בטכנולוגיה: "כמעט בכל תפקיד תהיה תלות גוברת ב-AI. מי שלא ילמד – יישאר מאחור".

מסקנות: הזדמנות לאימוץ מהיר ומתודולוגי

הסקר מדגיש כי ישראל יכולה להוביל באימוץ AI, אך חייבת להתגבר על תפיסת רגולציית היתר. לבנדר קורא לגישה מתודולוגית: הגדרת בעיות ספציפיות, מדידת ROI ושילוב hands-on. עם מעבר עתידי לקוונטום, מי שיאמץ עכשיו ירוויח יתרון תחרותי. "אין גוף שיגיד 'אני לא משקיע ב-AI'", הוא מסכם, והטרנד ברור: הטמעה גם ללא ROI מיידי.

בקיצור, הלהיטות הישראלית חזקה, החששות הרגולטוריים מוחשיים, והעתיד מבטיח – מקוונטום ואילך.