קרן של 20 מיליארד דולר התפרקה תוך 36 שעות
קרן הגידור Situational Awareness של Leopold Aschenbrenner, שהחזירה 439% בחצי שנה וניהלה 20 מיליארד דולר, מכרה את כל תיק המניות הציבוריות שלה לסיטדל של Ken Griffin בתוך 36 שעות בלבד, לאחר הפסדים כבדים מהשקעות ב-AI ומהימור כושל נגד מניות תוכנה.
מי האיש?
Leopold Aschenbrenner הוא אחד הסיפורים המטורפים בוול סטריט בשנים האחרונות. גרמני במקור, הוא התקבל לאוניברסיטת קולומביה בגיל 15, סיים כמצטיין המחזור בגיל 19, הצטרף לצוות ה-superalignment ב-OpenAI ב-2023, ופוטר משם שנה לאחר מכן על רקע טענות להדלפת מידע — טענות שהוא מכחיש.
ב-2024, בלי שום ניסיון קודם במסחר, הוא הקים קרן גידור בשם Situational Awareness. השם, דרך אגב, לקוח ממאמר מניפסט ארוך שפרסם על העתיד של ה-AI — טקסט שעורר עניין רב בתעשייה.
439% בחצי שנה
למה כל כך הרבה אנשים שמו עליו כסף? כי הוא צדק. Aschenbrenner פרסם מאמרים שבהם טען ש-scaling של AI ידרוש בנייה מסיבית של תשתיות: שבבים, זיכרון, מחשוב וכמובן אנרגיה. הוא שם כסף על הטענה הזו — והרבה.
התוצאות? קרן בגובה של כ-20 מיליארד דולר רשמה תשואה של 439% בחצי הראשון של 2026. כן, קראתם נכון. ברבעון השני לבדו, הקרן כמעט שילשה את עצמה. משקיעים מוקדמים כללו את מייסדי Stripe Patrick ו-John Collison, את Nat Friedman — המנכ"ל לשעבר של GitHub, ואת Daniel Gross — עובד Apple לשעבר.
הוא הפך ל"נואסטרדמוס של AI", כפי שכינו אותו בתקשורת הפיננסית. כולם רצו להיות בפנים.
מה השתבש?
אז מה בעצם קרה כאן? איך קרן שמחזירה 439% בחצי שנה מגיעה למצב שהיא מוכרת את כל תיק המניות שלה תוך 36 שעות?
התשובה מורכבת משני כיוונים.
הכיוון הראשון: ההשקעות הארוכות. הקרן הימרה על חברות תשתית AI — יצרניות שבבים, חברות מחשוב. אחת ההחזקות המרכזיות הייתה SK Hynix, יצרנית שבבי זיכרון קוריאנית. בחודש יולי האחרון, מניות ה-AI בכלל ויצרניות השבבים בפרט עברו מימוש חד. מי שקנה במחירים גבוהים התחיל לספוג הפסדים.
הכיוון השני: ההימור הקצר. הקרן החזיקה גם בפוזיציות שורט על חברות תוכנה, כמו Adobe — הימור שהמחירים שלהן ירדו. אבל במקום לרדת, מניות התוכנה דווקא זינקו. זה אומר שהקרן הפסידה משני הכיוונים: גם מהשקעות שירדו, וגם מהימורים נגד מניות שעלו.
במילים פשוטות: leveraged bet חד-כיווני הפך למלכודת דו-כיוונית.
36 השעות הקריטיות
כשההפסדים הצטברו, הברוקרים הראשיים של הקרן — Bank of America, Goldman Sachs ו-JPMorgan Chase — התחילו ללחוץ. הם דרשו מהקרן לעמוד בדרישות ה-margin, או לצמצם פוזיציות בצורה מסודרת.
במקביל, Aschenbrenner פנה למשקיעים הקיימים ולמלווים בניסיון לגייס הון חדש. הוא אף הציע למשקיעים מסוימים לרכוש נכסים מהתיק. אבל זה לא הספיק.
ביום רביעי, 30 ביולי, בשעות הערב המאוחרות, הקרן פרסמה קריאת חירום: היא רוצה למכור יותר מ-10 מיליארד דולר במניות ציבוריות. מהר.
מה שהתחיל כניסיון מכירה הפך למלחמת הצעות מחיר לילית בין גופים גדולים. בשיחת טלפון מאוחרת בלילה, Aschenbrenner בן ה-25 סגר עסקה עם Ken Griffin, המייסד של Citadel — אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם.
סיטדל קנתה את כל תיק המניות הציבוריות של הקרן. המחיר? הנחה משמעותית, כמובן. כשקונים נכסים ממישהו שנואש למכור, המחיר תמיד לטובת הקונה.
מה נשאר?
לפי דיווח ב-TechCrunch, למרות המכירה המסיבית, הקרן עדיין מחזיקה בחלק מההחזקות הפרטיות שלה — כולל מניות ב-Anthropic, אחת מחברות ה-AI המובילות בעולם. זה נכס משמעותי, אבל לא כזה שקל להנזיל מהיום להיום.
שיעורים למשקיעים
Forbes מציע זווית מעניינת: ההצלחה של הקרן לא הייתה תלויה בכך שה-AI יעבוד בטווח הארוך. מה שהספיק זה שה-financing סביב ה-AI ימשיך לזרום. כשזה נעצר — הכל התפרק.
זה שיעור חשוב לכל מי שמשקיע ב-AI. השאלה היא לא רק "האם הטכנולוגיה עובדת" אלא "האם הכסף ממשיך לזרום". וכשה-market sentiment מתהפך, גם קרן עם תשואה של 439% יכולה לקרוס תוך יומיים.
ומה עם הישראליים?
חשוב לציין: אין כאן קשר ישראלי ישיר. Aschenbrenner הוא גרמני, הקרן יושבת בסן פרנסיסקו, והמשקיעים הם אמריקאים ברובם. אבל הסיפור רלוונטי לכל מי שעובד בתעשיית ה-AI הישראלית — כי הוא מראה כמה מהר התנודתיות יכולה לפגוע גם במשקיעים הכי חכמים, וכמה חשוב להבין את הסיכונים של leveraged bets על טרנדים טכנולוגיים.
בשורה התחתונה: Aschenbrenner עדיין מחזיק ב-Anthropic, וסביר להניח שהוא יחזור. אבל הלקח כאן ברור — גם הנואסטרדמוס של ה-AI לא יכול לחזות הכל.