מהפכת הבינה המלאכותית בצבאות: איך מלחמות אוקראינה וישראל מעצבות את עתיד הטכנולוגיה הביטחונית

מהפכת ה-AI במערכות הצבאיות – לא מה שחשבתם

בעוד תקשורת ההמונים מתמקדת ב"רובוטים קטלניים" אוטונומיים, המהפכה האמיתית של הבינה המלאכותית בטכנולוגיה הצבאית מתרחשת בתחום ניתוח הנתונים ובניית מודלים לחיזוי פעולות אויב. חברות כמו Comand AI הצרפתית ו-Palantir האמריקאית מובילות את החזית, כאשר הן מציגות למערכות הביטחון יכולת להתמודד עם הצפת מידע בקצב חסר תקדים.

שוק התחרות: ארה"ב, אירופה וישראל

• ארה"ב שולטת: פלנטיר, הערכה בשווי 1.7 טריליון דולר (צמיחה של 1,700% משנת 2020), חתמה על חוזה של 10 מיליארד דולר עם הצבא האמריקאי.
• פריחה אירופית: חברות כמו Comand AI וגרמנית Helsing מפתחות פתרונות בעלי "ריבונות טכנולוגית" למדינות אירופה, עם השקעות של עשרות מיליוני אירו.
• המודל הישראלי: צה"ל הציג יכולות מתקדמות לזיהוי מטרות מבוסס AI, כאשר במתקפה ביוני 2024 זוהו מאות יעדים של חמאס וחזבאללה באמצעות מערכות דומות.

לקחים מאוקראינה וגזע – מתקנים שמייצרים מידע

המערכות באוקראינה הפכו לשדה ניסויים מרכזי לחברות ה"מילטק" (טכנולוגיה צבאית). חברת Griselda האוקראינית משתפת פעולה עם Comand AI לפיתוח מערכת עיבוד מידע אוטומטית, אך מתחילה להגן על המידע שלה כנכס אסטרטגי.

בישראל, השימוש ב-AI לזיהוי מטרות הפך לכלי מרכזי - מפקדים דיווחו על נטייה גדולה יותר לאשר פעולות כשהוצגו כהמלצת מערכת ממוחשבת.

אתגרי הליבה: הזיות AI ושאלת האחריות

אחת הסכנות המשמעותיות טמונה ב"הזיות" (Hallucinations) של מערכות AI, כפי שציין הגנרל האמריקאי קוגביל. תעשיות הביטחון נדרשות בין השאר ל:

• פיתוח מנגנוני בקרה לאיתור טעויות אוטומטיות.
• הכשרת מפקדים להבנת מגבלות המערכות.
• הגדרת נהלי אחריות חדשים לפעולות הנגזרות מהמלצות AI.

המירוץ הטכנולוגי רק מתחיל, והשחקנים שיענו על האתגרים הללו יקבעו את פני המלחמות העתידיות.