75 אלף שירי AI ביום: התעשייה דורשת תוויות חובה
קואליציה של גופי מוזיקה גדולים, בהם RIAA ו-Grammy, מציעה תוויות חובה לשירים שנוצרו ב-AI בסטרימינג — בעקבות שיטפון יומי של עשרות אלפי שירים אוטומטיים. ההצעה כוללת שתי רמות סימון: שירים שנוצרו כולם ב-AI, ושירים שבהם AI שימש ככלי עזר בלבד.
אם יצא לכם לשוטט לאחרונה בפלייליסטים אקראיים ב-Deezer או Spotify, כנראה נתקלתם בזה בלי לדעת: שירים שנוצרו על ידי מודל AI, חלקם ברמה נמוכה, מציפים את הפלטפורמות בקצב מסחרר. כעת, קואליציה של גופי מוזיקה גדולים מנסה לעשות לזה סוף — או לפחות להוסיף שקיפות.
מה קרה פה?
בשבוע שעבר הודיעו כמה מגופי המוזיקה החזקים בעולם — בהם RIAA (איגוד חברות התקליטים האמריקאי), IFPI (הפדרציה הבינלאומית לתעשיית ההקלטות), האקדמיה לאמנויות ההקלטה (הגוף מאחורי פרסי Grammy), ו-SAG-AFTRA — על הצעה לשתי תוויות חובה שישויכו לשירים בסטרימינג.
התווית הראשונה, באותיות גדולות "AI" על רקע שחור, מיועדת לשירים שנוצרו רובם ככולם על ידי בינה מלאכותית — למשל כאלה שנוצרו מטקסט פרומפט בלבד. השנייה, באותיות קטנות "ai" על רקע לבן, תסמן שירים שבהם בני אדם עיקר היצירה, אבל נעשה שימוש ב-AI לאלמנטים ביטויים מסוימים.
הרעיון מזכיר את תוויות "הביטויים המפורשים" שנוספו לאלבומים לפני יותר מ-30 שנה — אותו עיקרון, עידן חדש.
אז למה עכשיו?
כי השיטפון הפך לבלתי נסבל. Deezer, שירות סטרימינג צרפתי, פרסם באפריל שמדי יום עולים למערכת שלו עד 75 אלף שירים שנוצרו על ידי AI — כמעט מחצית מכמות ההעלאות היומית הכוללת. רובם, לפי החברה, הם "slop" ברמה נמוכה שאף אחד לא מאזין להם. אבל הם מזהמים את הקטלוג ומקשים על אמנים אמיתיים.
והנתון הזה הוא רק קצה הקרחון. בשנת 2024 התפוצץ ברשת שיר עם קולות AI שמחקים את Drake ו-The Weeknd, ומיליוני מאזינים חשבו בטעות שמדובר בשיר אנושי לחלוטין. מוזיקה שנוצרה ב-AI קשה הרבה יותר לזיהוי מתמונות AI — המטא-דאטה דינמי ומשתנה, מה שמאפשר לאלגוריתמים ולמשתמשים אנושיים להחמיץ את זה בקלות.
מה קורה עכשיו בשטח?
נכון להיום, Spotify ו-Apple Music מציעות אמצעי שקיפות וולונטריים בלבד. Spotify השיקה לאחרונה אפשרות שבה אמנים יכולים לפרט שימוש ב-AI בקרדיטים של שיר, ו-Apple Music הוסיפה "תגיות שקיפות" אופציונליות. אבל אלה לא חובה — והאכיפה תלויה באמנים עצמם.
Spotify, מצדה, כבר מזהה את הפוטנציאל המסחרי: מוקדם יותר השנה היא השיקה פיצ'ר למשתמשי Premium שמאפשר יצירת רמיקסים ב-AI לשירים של אמנים משתתפים, כחלק משיתוף פעולה עם Universal Music Group. מתוך זה נולד גם "מדיניות ההתחזות" שדורשת הסכמה של אמן לפני פרסום שיר עם קול AI שמחקה אותו.
התוויות החדשות, אם יאומצו, יהיו חובה. עדיין לא ברור מה יקרה אם אמן או לייבל ינסו לעקוף אותן.
מי יישם את זה?
זו שאלת מיליון הדולר. Digital Media Association, שמייצגת פלטפורמות טכנולוגיות, פרסמה הצהרה שמדברת על חשיבות ה-metadata — אבל גם רומזת שהאחריות צריכה לזרום "מכל היוצרים" דרך כל שרשרת האספקה. בתרגום חופשי: אנחנו הפלטפורמות, תביאו לנו את המידע ונטפל בזה.
ההערכה היא שהמו"מ בין חברות התקליטים לפלטפורמות יימשך. מה שברור הוא ש-75 אלף שירים ביום זה לא מצב שיכול להחזיק בלי רגולציה — פנימית או חיצונית.
השיר האקראי הבא שאתם שומעים? אולי הגיע הזמן לשאול מי באמת יצר אותו.