הליכוד אחראי ל-70% מתכני ה-AI בבחירות
פרויקט "זה ב-AI" של האוניברסיטה הפתוחה גילה ש-13% מתכני הפוליטיקאים במערכת הבחירות הנוכחית נוצרו באמצעות בינה מלאכותית. הליכוד מוביל עם כ-70% מהתכנים הללו, בעיקר בגלל הפריימריז הפנימיים. שיא השימוש: כ-20% מהתכנים ביום שישי האחרון נוצרו באמצעות AI.
פרויקט חדש של האוניברסיטה הפתוחה סרק 8,611 פוסטים שפרסמו מפלגות ופוליטיקאים מאז 28 ביולי — וגילה שה-AI כבר מוטמע עמוק במערכת הבחירות. 1,107 מהם, כ-13%, נוצרו לפחות חלקית באמצעות בינה מלאכותית. ולמי, אתם יכולים לנחש, יש את היד הכי קלה על כפתור ה־generate?
הפריימריז עושים את שלהם
הליכוד אחראי ל-773 מתכני ה-AI שזוהו — כ-70% מכלל התכנים. זה לא באמת מפתיע כשמביאים בחשבון את הפריימריז הפנימיים: מתמודדים שמחפשים לבלוט, עם תקציבים מוגבלים, מגלים שה-AI הוא כלי יעיל ומהיר ליצירת תעמולה. ארבעת הפוליטיקאים שמשתמשים הכי הרבה ב-AI הם כולם מהליכוד — כל אחד מהם פרסם יותר תכני AI מכל פוליטיקאי ממפלגה אחרת.
בראש הרשימה: אריאל קלנר, עם 179 פרסומים שמבוססים על AI — לבדו 16% מכלל תכני ה-AI במערכת. אחריו חנוך מילביצקי (79), דודי אמסלם (66) ואביחי בוארון (61). ראש הממשלה נתניהו עצמו פרסם 20 פריטי AI מאז 28 ביולי, כ-16% מכלל הפרסומים שלו.
פייסבוק מובילה, סרטונים שולטים
הפלטפורמה עם הכי הרבה תכני AI היא פייסבוק (32%), אחריה אינסטגרם (30%), X (20%) וטיקטוק (18%). 76% מהתכנים הם סרטונים, והיתר תמונות. השיא היומי עד כה נרשם ביום שישי האחרון: 138 תכני AI, שהיוו 19.8% מכלל הפוסטים באותו יום — עלייה חדה מ-3.4% בלבד ב-28 ביולי. המגמה ברורה: השימוש ב-AI מזנק ככל שהבחירות מתקרבות.
איך מגלים את זה?
הפרויקט, שנקרא "זה ב-AI" ונוהל על ידי פרופ' ענת בן-דוד, פועל בכמה שלבים. קודם כול בודקים אם המפרסם עצמו צירף גילוי נאות (כפי שוועדת הבחירות חייבה), אם הפלטפורמה סימנה את התוכן, או אם יש עליו סימן מים של כלי ה-AI. אם אף אחד מהסימנים האלה לא קיים, התכנים עוברים דרך מערכות זיהוי אוטומטיות — והחלטתן מאושרת על ידי צוות אנושי.
המימון הגיע ממרכז שמגר למשפט דיגיטלי ומרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, עם תמיכה טכנולוגית של החברה הישראלית Bright Data, שמספקת את הכלים לאיסוף התכנים מהפלטפורמות.
הבעיה האמיתית: תכנים היברידיים
הנתון של 13% לא מספר את כל הסיפור. הרבה מהתכנים הם לא סרטון AI מלא מההתחלה ועד הסוף, אלא ערבוב: סרטון אותנטי עם גרפיקות AI, תמונה אמיתית שעברה עריכה ב-AI, ריאיון קיים ששובץ בקונטקסט חדש.
פרופ' בן-דוד מבהירה שהפרויקט מסמן כל דבר שיש בו רכיב AI, בניגוד לוועדת הבחירות שחייבה סימון רק של תכנים בעלי "נחזות עמוקה". "אנחנו לא סלקטיביים במה שאנחנו מעלים, אנחנו מסתכלים על כולם", היא אומרת. "רוב התכנים מיוצרים כמדיה היברידית, ולא כסרטוני AI מלאים."
הרי אם נתניהו מפרסם סרטון שכולל קטעי ריאיון אותנטיים אבל הגרפיקות המאיימות נוספו ב-AI — איך המצביע הממוצע מפריד בין השניים?
מה הלאה?
המגמה ברורה: פשטות ומהירות השימוש בכלי AI ימשיכו להאיץ את קצב החדירה בשבועות הקרובים. הפרויקט לא מביע עמדה שיפוטית על התוכן — הוא רק מתויג ומנגיש מידע. אבל השאלה שעומדת באוויר היא לא אם ה-AI ימשיך לחדור למערכת הבחירות, אלא אם למצביעים יש את הכלים להתמודד עם מה שהם רואים. בסופו של דבר, מישהו צריך להחליט אם התמונה שהוא רואה באינסטגרם שווה את הקול שלו בקלפי.