OpenAI בחרה בשיבא: בית החולים הראשון מחוץ לארה״ב

שיתוף הפעולה שמחבר את ענקית ה-AI למערכת הבריאות הישראלית

בית החולים שיבא, דרך מרכז החדשנות ARC שלו, חתם על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם OpenAI שיהפוך אותו לבית החולים הראשון מחוץ לארצות הברית שמקבל גישה למודלי הבריאות הייעודיים של החברה. ההסכם נחתם עם Nate Gross, ראש מחלקת הבריאות של OpenAI, ומשלחת משיבא צפויה לבקר במטה החברה באוגוסט הקרוב לסדרת פגישות עם בכירים.

במרכז שיתוף הפעולה עומד ChatGPT Health, מודל AI רפואי שהושק בינואר ומיועד לרופאים וצוותים קליניים. המערכת מוצפנת ונבנתה כדי לעמוד בדרישות האבטחה של ארגוני בריאות.

מה זה אומר בפועל?

רופאי שיבא יקבלו גישה מוקדמת למודלים החדשים של OpenAI לפני שיהיו זמינים לקהל הרחב. ביום-יום, צוותים רפואיים יוכלו להזין תיאורי מקרה של מטופלים ולקבל תגובות שכוללות ספרות רפואית רלוונטית, מחקרים תומכים, הפניות לעיתונים מדעיים ותאריכי פרסום — הכל כדי לסייע בקבלת החלטות קליניות. הציטוטים מאפשרים לרופאים לאמת באופן עצמאי את הראיות שעומדות בבסיס כל המלצה.

בנוסף, צוותים ייעודיים בשיבא ישתתפו בפיתוח המוצר, יקבלו תובנות על מודלים חדשים במהלך הפיתוח, ישתתפו באירועי הבריאות של OpenAI ויבנו אפליקציות פנימיות מותאמות לפלטפורמה.

פן מעניין נוסף: שיבא תשלב את הפרוטוקולים הקליניים שלה, מסלולי הטיפול והנחיות המוסד ישירות לתוך מודלי OpenAI. זה אומר שהמערכת תוכל לייצר תגובות שמשקפות את הסטנדרטים המאושרים של בית החולים, ובעתיד אולי גם המלצות מותאמות למאפייני האוכלוסייה הישראלית ולסביבת העבודה של הרופאים המקומיים.

מעבר לתמיכה בהחלטות קליניות, הפלטפורמה צפויה לסייע בתהליכים מינהליים ותפעוליים — להפחית עומס תיעוד ולשפר יעילות ברחבי בית החולים.

על מה המומחים מודאגים?

ההסכם מעורר שאלות לא פשוטות סביב פרטיות ואבטחת מידע. בשיחה עם גורמים בתעשיית הבריאות הדיגיטלית, עולה חשש מרכזי: נתונים רגישים של מטופלים עלולים לשמש לאימון מודלים מסחריים של OpenAI ללא הסכמה מפורשת. מעבר לכך, כל שיתוף מידע רפואי עם גורם חיצוני מגדיל את הסיכון לפריצת סייבר.

ההשוואה המתבקשת היא להסכם החיסונים בין ישראל לפייזר בתקופת הקורונה — גם אז ישראל הציעה נכס ייחודי שקשה למצוא במדינות אחרות: מערכת בריאות דיגיטלית, ריכוזית ועשירה במידע. עבור חברות שמפתחות מודלי AI רפואיים, המידע הרפואי הישראלי הוא חומר גלם חיוני — היסטוריה רפואית רציפה, מדגם מייצג של אוכלוסייה מגוונת.

השאלה המשפטית-מוסרית שמתבקשת היא למי באמת שייך המידע הרפואי הזה. מבחינה משפטית, העיקרון הוא שהמידע שייך למטופל — לא לרופא, לקופת החולים, לבית החולים או למדינה. אבל כאשר מועבר מידע אנונימי (לכאורה) לצורך פיתוח מסחרי, הגבולות מיטשטשים.

התמונה הגדולה

שיבא, שפעיל בתחום הבריאות הדיגיטלית כבר שנים דרך ARC (שהוקם ב-2019 על ידי פרופ' יצחק קרייס וד"ר אייל זימליך), כבר מארח טכנולוגיות AI רפואיות כמו Aidoc לניתוח דימות ו-SmartER לחדרי מיון. הכניסה לתוכנית הבריאות של OpenAI ממקמת את בית החולים, ואת ישראל כולה, בחזית ה-AI הרפואי הגלובלי.

OpenAI לא לבד: Anthropic השיקה לאחרונה את Claude for Healthcare ו-Claude for Life Sciences, עם גישה שמכוונת דווקא לצד הבירוקרטי של הארגון הרפואי — אוטומציה של בקשות לאישורים מוקדמים, המרת נתוני מעבדה וניסוח טיוטות לתיקים רפואיים.

המרוץ על מודלי AI רפואיים בשיאו, וישראל — עם מערכת הבריאות הדיגיטלית העשירה שלה — הפכה ליעד מועדף. עכשיו השאלה האמיתית היא האם הציבור הישראלי יקבל את אותן הבטחות שקיפות ופרטיות שקיבל כשהמידע שלו שימש להערכת חיסונים, או שמא הפעם ייאלץ לסמוך על כך ש-Sam Altman ושאר בכירי OpenAI ינהגו בו בזהירות.