ניסיתי שבוע עם AI כמנהל החיים החברתיים שלי - ואלו התובנות

כשמסרתי את החיים החברתיים שלי לידי בינה מלאכותית

עשיתי מה שכל חובב טכנולוגיה שוקל: העברתי את ניהול החיים החברתיים שלי לידי ChatGPT למשך שבוע שלם. החל משליחת הודעות לחברים, דרך בחירת מסעדות ועד לשילובי לבוש - הבינה המלאכותית קיבלה החלטות בשמי.

איך זה עבד?
התהליך התבסס על תכונת הסוכן האוטונומי של OpenAI היכולה:

• לתכנן אירועים
• לשלוח הודעות
• לאסוף מידע בזמן אמת
• להציע המלצות אישיות

הטובים, הרעים והמוזרים

הצלחות בולטות:

• קביעת תוכניות סוף שבוע בתוך שניות
• בחירת חולצה נועזת שהביאה מחמאות רבות
• מיקוד במה שחשוב: זמן איכות עם חברים במקום תכנון לוגיסטי

כשלונות מביכים:

• בחירת מסעדה "מדורגת גבוה" שהייתה מלאה בתיירים
• תגובות אוטומטיות מדי בהודעות
• תחושה של "עמק מוזרות" מסוים

תובנות מפתיעות

בניגוד לחששות הראשוניים, המעניין לא היה מה ה-AI עשה - אלא מה שהניסוי חשף על ההרגלים שלי:

1. נטייה לדחות תשובות להודעות
2. היצמדות ל-3 מסעדות מוכרות
3. חוסר ביטחון בבחירות אופנה

הבינה המלאכותית הפכה למעין מראה לפעולות האוטומטיות שלי. היא לא החליפה את האנושיות - דווקא שיחררה אותה. כשהלוגיסטיקה נוהלה ע"י אלגוריתם, נותר לי יותר מרחב נפשי לחייך, לצחוק מהטעויות, ולחוות את הכאוס המנעים של מפגשים חברתיים.

"הטעויות של ה-AI הפכו להזדמנויות לחיבור אמיתי - צחקנו עליהן יחד והמצאנו פתרונות על המקום"

האם אמשיך להשתמש?

אף שלא אאפשר ל-AI לנהל את חיי החברתיים לצמיתות, הניסוי הוכיח שטכנולוגיה יכולה:

• להפחית עומס מנטלי
• לחשוף דפוסי התנהגות
• לפתוח פתח להרפתקאות קטנות

השורה התחתונה: ה-AI לא הפך אותי לרובוט - דווקא הדגיש מהו בעצם להיות אנושי בחברה.