Valley: תל אביב תשמש כמרכז ההנדסה שלנו
Valley National Bank רכשה את Bluevine ב־340 מיליון שקל, וסגן נשיא הבנק מבהיר שבכוונתו להפוך את תל אביב למרכז ההנדסה, עם כ־180 אנשי R&D. בראיון הוא גם מעריך ש־AI יחזק את יחס היעילות ב־500 נקודות בסיס, אבל מדגיש: ממהרים להיות סקרנים, לא ממהרים לפעול.

לפני כחודש Valley National Bank השלים רכישה של Bluevine תמורת 340 מיליון שקל — ולפי סגן נשיא הבנק, ראסל בארט, העסקה הזו לא עוסקת רק בטכנולוגיה או בלקוחות. "תל אביב תשמש כמרכז ההנדסה שלנו", הוא אומר, והמשפט הקצר הזה מסביר לאן העסקה הזו הולכת.
בארט (51), סגן נשיא בכיר ומנהל תפעול ראשי בבנק, מגיע בדיוק מהמקום שממנו בונים מהלך כזה: הוא כיהן כ־CIO של Leumi USA, שנרכשה על ידי Valley, ולפני כן בילה 23 שנים ב־BNP Paribas — בתפקידו האחרון כמנהל האסטרטגיה והטרנספורמציה באמריקה. הוא נשוי ואב לשניים, גר בניו ג'רזי ולמד מערכות מידע ניהוליות ב־Binghamton.
"עם AI, העולם כולו משתנה מבפנים"
אינטרנט ומובייל היו, לדברי בארט, בעיקר ערוצים חדשים שהנגישו ללקוחות מוצרים שכבר היו קיימים. AI הוא משהו אחר לגמרי: "אחת ההתפתחויות הטכנולוגיות וההזדמנויות המשמעותיות ביותר שראיתי ב־30 שנות הקריירה שלי". ההשפעה, הוא אומר, תהיה פנימית — על אופן העבודה של הבנק עצמו, לא רק על הממשק עם הלקוח.
ומה זה אומר לבנק כמו Valley, שמתחרה בענקים כמו JPMorgan? בארט נותן את המספרים: בארה"ב יש כ־4,000 בנקים, ו־Valley נמנה עם 30 הבנקים הגדולים במדינה. ביחס ל־JPMorgan הוא מודה מיד — "אנחנו כמובן לא בנק גדול" — אבל טוען שדווקא השחקנים הבינוניים הם הזוכים הגדולים של הגל הזה: "אנחנו הולכים להיות מסוגלים לעשות דברים ש־JPMorgan צריך כיום להוציא עליהם מיליארדי דולרים, ובמקרים רבים לעשות אותם הרבה יותר בזול".
הדוגמה שלו היא פרסונליזציה. לבנות חוויה מותאמת לכל לקוח, הוא אומר, דרש עד היום הרבה מאוד מפתחים והשקעה גדולה. AI אמור להנגיש את היכולת להבין דפוסי התנהגות, העדפות וצרכים — וזו טכנולוגיה שלא תהיה שמורה רק לבנקים שיכולים להרשות לעצמם השקעות של מיליארדי דולרים.
איפה שיש AI, יש בקרות
בנקאות בנויה על אמון, ולבארט יש תשובה די מסודרת לשאלה איפה האמון הזה עלול להישבר. ראשית, גורמים עוינים שישתמשו ב־AI כדי לגנוב מידע או כסף מהלקוחות. שנית — והחלק המעניין יותר — הטעויות של ה־AI עצמו: "הוא מייצר טעויות, ולכן צריך בקרות". המשמעות היא פיקוח גם על מה שקורה בתוך הבנק, לא רק הגנה מבחוץ: "אנחנו צריכים לוודא שאפשר להסביר את ההחלטות שלו ולנטר אותו, כך שהוא לעולם לא יעשה משהו שלא תוכנן לעשות".
העמדה הזו מכתיבה את הקצב: "אנחנו ממהרים להיות סקרנים, אבל לא ממהרים לפעול". בארט מעריך ש־AI יביא לשיפור של כ־500 נקודות בסיס ביחס היעילות של הבנק — 5 נקודות אחוז במדד ההוצאות התפעוליות ביחס להכנסות, וזה מרחק משמעותי גם עבור בנק שעוסק בתחום. לצד זה הוא מדבר במפורש על "העלות של השימוש במודלים ובטוקנים" ועל הרצון להבין "את הסיבה והתוצאה של כל החלטה טכנולוגית".
אז למה דווקא Bluevine?
Bluevine היא לא סטארט־אפ צעיר — החברה קיימת 13 שנה, עם כ־177 אלף לקוחות פעילים של עסקים קטנים וכ־2.1 מיליארד דולר בפיקדונות. מבחינת Valley זו כניסה משמעותית לבנקאות הדיגיטלית לעסקים קטנים בארה"ב, תחום שבו הבנק מאמין שיש לו יתרון תחרותי.
אבל הגיל, מבחינת בארט, הוא בדיוק היתרון: "הם פיתחו אותו, שיפרו אותו והתאימו אותו במשך שנים". הוא מתאר התקרבות טבעית — Bluevine הפכה לחברה שפועלת במידה רבה כמו בנק, אבל שמרה על ה־DNA שלה כחברת טכנולוגיה. "וזה בדיוק מה שאנחנו חושבים שצריך לקרות לבנקים בארה"ב", הוא אומר, "לפעול כבנק, אבל להיות חברת טכנולוגיה כדי לעשות את זה היטב".
מה קורה בתל אביב
הכישרון, אומר בארט, הוא אחד הדברים האטרקטיביים ביותר בעסקה. ב־Bluevine יש כ־180 אנשי R&D, רובם בתל אביב — והאקוסיסטם שבו Valley פועל בישראל הוא די ייחודי לבנק בגודל שלו בארה"ב. "הכישרון שיש כאן הוא לא רק חשוב לנו — הוא קריטי מבחינה אסטרטגית לאופן שבו אנחנו חושבים שנפעל בעתיד", הוא מסביר, ומודה שבכוונתם להרחיב את הפעילות ההנדסית בארץ.
הטכנולוגיה של Bluevine תשנה את Valley לא מעט: חלק גדול מהפיתוח ומההנדסה נעשה עד היום על גבי פלטפורמות של חברות אחרות, ועכשיו הבנק יוכל לבנות יותר בעצמו. הטכנולוגיה תוטמע בפתיחת חשבונות ובגיוס לקוחות — ולא רק בעסקים קטנים — לצד יכולות ניהול סיכונים שמעניינות את בארט במיוחד, כמו מניעת הונאות והלבנת הון. גם הידע של אנשי הדאטה וה־AI בחברה, הוא אומר, רלוונטי לכל Valley.
המסע התחיל בכלל מ־Leumi USA
זו הרכישה הראשונה של Valley בחברה שהפעילות המרכזית שלה בישראל, מתוך כ־22 רכישות שביצע הבנק ב־25 השנים האחרונות. שורשי המהלך נעוצים ברכישת Leumi USA לפני כארבע וחצי שנים: בארט אומר שהיום מבינים בבנק עד כמה ההזדמנויות בישראל משמעותיות, ושבחמש השנים האחרונות הזרימו לאקוסיסטם המקומי כמעט חצי מיליארד דולר.
ולמי שחושבים על הסבב הבא — לא כרגע. "אנחנו בסדר עם רכישות כרגע. אנחנו צריכים לעכל את העסקה הזו", אומר בארט, ומבהיר שאין רכישות מתוכננות לעתיד הנראה לעין. לצד זאת, ל־Valley זרוע הון סיכון אמריקאית עם הון של כ־200 מיליון דולר, שמתוכו כבר הושקע חלק משמעותי.
בארט מסכם את שרשרת הסיבה והתוצאה די יפה, בלי להתכוון: כש־Valley רכשה את Leumi USA, הוא אומר, איש לא דמיין שארבע וחצי שנים אחר כך ירכשו פינטק ישראלי. מי שממהר להיות סקרן כנראה מגלה דברים כאלה קודם.