הלילה שבו ChatGPT שינה הכל: מייסד Verbit מדבר על הרגע שבו הבין שהמודל העסקי שלו מת
תום ליבנה, מייסד Verbit, מתאר את הלילה שבו ChatGPT שינה הכל — ואת הוויכוח עם הדירקטוריון על קיצוץ מיידי של 50% מהעובדים. החברה צנחה משווי 2 מיליארד דולר ל-300 מיליון, והכנסותיה מ-100 מיליון ל-40 מיליון דולר. כיום ליבנה פונה לתחום ה-SPACs עם 172 מיליון דולר.
"פאק פאק פאק": הלילה שבו המציאות השתנתה
את התאריך 30 בנובמבר 2022 תום ליבנה לא ישכח לעולם. באותו לילה, כשמודל השפה ChatGPT של OpenAI עלה לאוויר והפך לתופעה הגלובלית המהירה ביותר בתולדות הטכנולוגיה, ליבנה — המייסד ומנכ"ל חברת התמלול הישראלית Verbit — ישב ער עד השעות הקטנות. "ישבתי ער כל הלילה, לא הלכתי לישון ורק אמרתי 'פאק פאק פאק'. אחרי שקצת התאפסתי על עצמי התחלתי להתקשר לכל אחד מחברי הבורד כדי להגיד להם שחייבים כבר עכשיו לחשוב על שינוי חד בחברה", הוא משחזר בריאיון גלוי לב.
לדבריו, באותו לילה הוא הבין שכל מה שבנה בשנים שקדמו — המודל העסקי, התשתית הטכנולוגית וההון האנושי — פשוט הפך ללא רלוונטי. "כל מה שהיה לנו פשוט לא רלוונטי יותר כשיש AI", הוא אומר בפשטות, אבל הכאב שמאחורי המילים מורגש היטב.
מה עשתה Verbit בעצם?
Verbit נוסדה בנובמבר 2016 על ידי ליבנה, שכיהן כמנכ"ל; ד"ר אריק שלף, ששימש כ-CTO; וקובי בן צבי, שהיה סמנכ"ל הנדסה. החברה פיתחה פלטפורמת תמלול חדשנית ששילבה בין אלגוריתמים אוטומטיים של AI לבין בקרה אנושית. המתמללים האנושיים תיקנו את הטעויות של המערכת, והפידבק שלהם הוזן חזרה למודלי למידת המכונה, כך שאיכות התמלול השתפרה עם הזמן — מודל עסקי חכם שהוכיח את עצמו.
החברה תמכה באנגלית ובספרדית, ושירותיה כוונו בעיקר לארגונים בחינוך, מדיה ומשפט. הרעיון החדשני זעזע את שוק התמלול הידני, והמשקיעים התלהבו. ב-2021, Verbit כבר הייתה יוניקורן עם שווי של 2 מיליארד דולר, גייסה 600 מיליון דולר לאורך חייה והגיעה לקצב הכנסות של כמעט 100 מיליון דולר בשנה.
באותה תקופה החברה העסיקה כ-570 עובדים קבועים, מתוכם כ-200 בישראל, לצד כ-35 אלף מתמללים פרילנסרים ב-120 מדינות. התוכנית השאפתנית הייתה לרכוש 25 חברות תמלול בתוך שלוש שנים ולהפוך אותן לחברות טכנולוגיה כמעט נטולות עובדים אנושיים, עם יעד הכנסות של מיליארד דולר בשנה.
"הבורד של Verbit הם חבורה של פחדנים"
הרגע שבו ChatGPT עלה לאוויר שרטט קו דק, כמעט בלתי נראה, בחייו של ליבנה — הקו בין "ילד הפלא שהקים יוניקורן" לבין "האיש שיוניקורן שלו כמעט קרס". מבחינתו, הכישלון לא היה שלו. "כשעזבתי את Verbit היו להם 150 מיליון דולר במזומן בבנק וכמעט 100 מיליון דולר בהכנסות. היום נשארו 50 מיליון דולר בבנק וההכנסות בקושי 40 מיליון דולר. זו השמדת ערך רצינית. מי שנכשל זה הבורד", הוא קובע.
הבעיה, כפי שליבנה רואה אותה, הייתה פער קטסטרופלי בזמני תגובה. "הבנתי את עוצמת השינוי ממש בלילה ש-ChatGPT עלה לאוויר ואמרתי שחייבים שינוי עמוק: לחתוך בבת אחת 50% מכוח האדם בחברה ולחזור למצב סטארט-אפ, כדי לחפש מוצר חדש שיתאים למציאות החדשה", הוא מספר.
אולם חברי הדירקטוריון, לדבריו, לא השתכנעו. "כל אחד מהם, ללא יוצא מן הכלל, אמר לי 'קודם כל תירגע. נחכה עד סוף הרבעון, נראה איך הכל מתפתח, ואז נקבל החלטות'. ברבעון האחרון של 2022 עוד עמדנו ביעדים והדירקטוריון אמר לי, 'אתה רואה, לא צריך לקבל החלטות פזיזות. אתה סתם פרנואיד'".
אבל הפרנואיד צדק. "תוך כמה שבועות התחלתי להרגיש שהספינה רועדת. הלקוחות באו אליי ושאלו למה להם לשלם על השירות שלנו כשמודל השפה הגדול נותן להם את היכולות הללו בחינם. ברבעון הראשון של 2023 כבר פספסנו את התחזיות ב-20%-30%, ולמרות זאת ישיבת הדירקטוריון לא הוקדמה והתקיימה רק במאי".
ניתוח מהיר מול החלטות איטיות
ליבנה, שכחובש קרבי בסיירת צנחנים בצבא, מתאר את הגישה שרצה לנקוט באמצעות מטאפורה צבאית: "מה שלמדתי בצבא זה שכדי לעצור דימום קודם כל צריך לשים חוסם עורקים. הבעיה הייתה שהדירקטורים חשבו שאם נפטר חצי מהחברה היא לא תשרוד את זה. אמרו 'בוא נתחיל ב-20% ונראה'. וכשראיתי שהבורד לא מאשר את התוכנית שלי לפטר מחצית מהעובדים כדי לשמור על המזומנים ולהתחיל הכל מחדש, הבנתי שאני מנכ"ל מסורס".
הדירקטורים מציגים גרסה שונה של האירועים: "ה-AI זה לא מה שהפיל את Verbit, וגם ברור שאף אחד עוד לא הבין כלום ביום שבו ChatGPT הגיח לאוויר העולם. הסיפור הוא שלחברה כבר היו בעיות אחרות לאחר שהיא עשתה שורה של רכישות, אבל לא ממש ידעה איך לעשות את האינטגרציה ואיך למנף את מה שקנו. הדברים לא עבדו תפעולית ואסטרטגית עוד לפני כניסת ה-AI לאירוע", הם טוענים.
יתרה מכך, הם מתארים את ליבנה כ"מספר סיפורים נהדר, בעיקר אם הסיפור לא מורכב", וטוענים שהוא "לא איש של פרטים ולכן גם לא מנכ"ל לזמני מלחמה, שזה מה שנדרש ממנו באותן שנים". בסופו של דבר, לטענתם, "הדירקטוריון הראה לו את הדלת".
הסכומים שמאחורי הבועה
הסיפור של Verbit משקף את מה שהתרחש בתקופת הבועה של 2021. בנובמבר אותה שנה, חמישה חודשים בלבד לאחר גיוס ששיקף שווי של מיליארד דולר, הצליחה החברה לגייס הון נוסף לפי שווי של 2 מיליארד דולר — הפעם מקרן Third Point Ventures (TPV) של דן לואב ורוב שוורץ. 150 מיליון דולר נכנסו לחברה ועוד 100 מיליון דולר הלכו לעסקת סקנדרי שבה משקיעים ועובדים ותיקים מכרו מניות והתעשרו מאוד.
ליבנה מתאר את הרגע שבו הכל התחיל: "פגשתי את דן לואב בתקופת הקורונה כשהוא הגיע לארץ במטוס הפרטי שלו. נפגשנו לארוחת בוקר במלון נורמן בתל אביב, סיפרתי לו על Verbit והוא מיד אמר שהוא רוצה להשקיע 60 מיליון דולר. אנחנו כבר היינו בסגירת הסבב, אז סיכמנו שניתן לו להשקיע 20 מיליון דולר".
כעבור ארבעה חודשים הסיפור קיבל תפנית נוספת: "ראיתי שלואב מתקשר אליי בזמן שהייתי בישיבת הנהלה. הוא אומר לי: 'תום, הייתה לנו הנפקה מאוד מוצלחת של Sentinel One, ועכשיו, משיקולי תכנון מס, אני חייב לבצע השקעות במיליארד דולר עד סוף השנה. לכן אני רוצה להכפיל פי ארבעה את ההחזקה בוורביט'. שאלתי אותו איזה סכום יש לו בראש והוא עונה '250 מיליון דולר'. זרקתי לו שזה יהיה לפי שווי של 2 מיליארד דולר. יום למחרת קיבלתי את הסכם ההשקעה מ-TPV".
כשנשאל למה לא ביקש 4 מיליארד דולר, ענה בכנות יוצאת דופן: "בכל זאת מדובר בקרן גידור והם טובים במספרים, אבל שנינו ידענו באותה שיחה שוורביט לא שווה גם 2 מיליארד דולר. זו הייתה 2021 ואני עשיתי את התפקיד שלי כמנכ"ל — להביא עוד כסף ולהגדיל את ערך המניה כי זה מה שמצופה ממני".
TPV, אגב, היו מופסדים על ההשקעה כמעט מהרגע הראשון. "80% מהמשקיעים ב-Verbit הרוויחו כסף, ויש קרנות שעשו פי שלושה על ההשקעה", מציין ליבנה. "גם TPV בעצם עדיין לא הפסידו כי הם לא מימשו ויש להם מניות בכורה. אני חושב ש-Verbit עדיין שווה היום 200-300 מיליון דולר, כך שאם מוכרים אותה, הם יקבלו את כל הכסף בחזרה. אני לעומת זאת כבר לא אקבל כלום על ה-7% שלי".
הקריירה אחרי Verbit: תכניות גדולות קדימה
ליבנה אמנם עזב את Verbit בפברואר 2024, אבל הוא לא מתכוון לפרוש. עם מאות מיליוני שקלים בחשבון, הוא חבר לאחרונה ליזם איל וולדמן כדי לגייס 172 מיליון דולר לחברת ספאק בשם Iron Dome (השם, אגב, צפוי להשתנות עקב תלונה מרפאל).
הוא לא חושש מהמוניטין הבעייתי של תחום הספאקים, שבו רוב ההנפקות הישראליות התבררו כאכזבה: "נכון שהמכשיר הזה נוצל לרעה ב-2021, אבל יש כמה דברים שהשתנו מהותית. ארגנתי צוות של רוצחים, של אול סטארס: חוץ ממני ומאיל וולדמן נמצאים בו גם חגי שוורץ מקרן Insight. בנינו רשימה של כל החברות הישראליות עם הכנסות של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה ואנחנו כבר מנהלים מגעים רציניים עם עשר מתוכן. חברות כאלה לא יכולות להנפיק היום בנאסד"ק עד שלא יגיעו להכנסות של יותר מחצי מיליארד דולר. אני רוצה לעשות לפחות עשר עסקאות כאלה בעשור הקרוב".
שיעורים לתעשייה: כשמודלים עסקיים מתים בין לילה
מעבר לסיפור האישי של ליבנה ו-Verbit, ההתמודדות הזו חושפת אמיתות חשובות על תעשיית ההייטק הישראלית בעידן ה-AI. הסיפור מדגים כיצד מודלים עסקיים שלמים יכולים להפוך ללא רלוונטיים במהירות מסחררת — וכמה קריטי זמן התגובה.
כשנשאל אם כל יזם שהצליח לבנות חברה ל-100 מיליון דולר הכנסות, לגייס 600 מיליון דולר ולהגיע לשווי של 2 מיליארד דולר יכול להיחשב כישלון, ליבנה עונה בתוקף: "לפני Verbit הייתי סך הכל עורך דין בינוני, ואילו כיום אני עדיין מקבל פעם בשבוע בקשות לייעוץ. גם עשיתי השקעות אישיות מדהימות, בין היתר ב-Wiz וב-ironSource. איך אפשר להגיד עליי שאני כישלון?"
ליבנה מסכם: "החיים של יזם הם רכבת הרים מטורפת, אבל מאחורי הכותרות על 'כישלון' ו'הצלחה' לא רואים את זה". ועדיין, הוא דוחף קדימה — עם שאיפות להוכיח שמכשיר ה-SPAC יכול לעבוד, ועם תחושת שליחות כלפי ההייטק הישראלי.
הלקח המרכזי מהסיפור הזה ברור: בעידן שבו מודלי בינה מלאכותית גדולים כמו ChatGPT יכולים לערער מודלים עסקיים שלמים בתוך לילה אחד, מהירות תגובה אינה מותרות — היא תנאי הישרדות. והשאלה אם מייסד, מנכ"ל או דירקטוריון יבינו זאת בזמן, יכולה להכריע בין יוניקורן ששורד לבין יוניקורן שקורס.