ידיעות בינה מלאכותית בנושא ATTACK
דוח של Google Threat Intelligence Group חושף שתוקפים משתמשים ב-AI אוטונומי לגניבת אלפי אישורי כניסה בפחות מ-6 שעות. הם מסתירים קוד זדוני באמצעות הטמעת סכמות של כלי נשק ביולוגיים וגרעיניים בהערות הקוד, כדי לעקוף סורקי בינה מלאכותית — מה שמגביר את הסיכונים לארגונים.
Elastic השיקה את Alert Zero, מוצר מבוסס AI לסינון התראות במרכזי אבטחת מידע. המערכת חוקרת איומים באופן אוטומטי ומשאירה לאנליסטים רק איומים מאומתים. ב-Elastic מזהירים גם: מודלי AI קנייניים הם המלכודת הבאה של נעילת ספקים — ומציעים ארכיטקטורה פתוחה במקום.
מאמר דעה טוען שהסכנה העיקרית של AI בסייבר היא לא באינטליגנציה, אלא בעקביות שמאפשרת לבצע תקיפות חוזרות בקנה מידה ובקצב על-אנושיים. המאמר קורא למעבר לעדכוני אבטחה תכופים ולהתמקדות בהתנהגות במקום בחתימות, ומסביר איך זה משפיע על צוותי אבטחה ותעשיית ההיי-טק הישראלית.
דוח 2026 של CrowdStrike חושף שמערכות AI הפכו למטרה ישירה למתקפות, והתנהגויות המופעלות באמצעות AI מייצרות פי 2.5 יותר התרעות זדוניות מאירועים אנושיים. 88% מהפגיעויות מנוצלות תוך 48 שעות, וקבוצות סיניות תוקפות אפילו מהר יותר. בנוסף, מתקפות שרשרת האספקה ב-npm גוברות, ו-Vishing זינק ב-134%.
חוקרי Sysdig מתעדים את מתקפת הכופרה האוטונומית הראשונה בעולם: סוכן AI בשם Jadepuffer ניהל את כל שלבי התקיפה לבד — מזיהוי החולשה ב-Langflow דרך גניבת הרשאות והצפנת מסד ייצור, עם יכולת תיקון שגיאות תוך 31 שניות. בן אדם עדיין בחר את הקורבן וסיפק את התשתיות, אבל הביצוע הטכני היה כולו מכונה. מומחים מזהירים: המחיר של תקיפות כאלה צולל כלפי מטה.
חוקרים מאימפריאל קולג' לונדון פיתחו מודל AI בשם CardioKG, המנתח סריקות לב ומאגרי מידע רפואיים כדי לנבא סיכונים למחלות לב ולזהות תרופות קיימות לשימוש חדש. המודל זיהה תרופות לדלקת מפרקים וסוכרת כמועילות פוטנציאלית, ומציע כיוונים לרפואה מותאמת אישית.
Massive Attack הסירו את המוזיקה שלהם מספוטיפיי במחאה על השקעות CEO דניאל אק בחברת ההגנה Helsing המתמחה ב-AI צבאי. ההחלטה הוכרזה במקביל להצטרפותם לקמפיין No Music for Genocide החוסם מוזיקה בישראל. ספוטיפיי והלסינג הכחישו מעורבות בעזה, תוך הדגשת המיקוד באוקראינה. גל המחאות מעורר דיון אתי בתעשיית הטכנולוגיה.
