ידיעות בינה מלאכותית בנושא RUSSIA
אנליסטים מזהירים מפני התפוצצות בועת ההשקעות ב-AI בשנת 2026, לצד סיכוני אינפלציה, חוב ציבורי ומדיניות ריבית לא יציבה. מחקרים חושפים כי 57% מהמומחים רואים בהיחלשות הענף את האיום העיקרי על השווקים הפיננסיים, עם השפעות אפשריות על מדד S&P 500 והיציבות הפיננסית הגלובלית. גורמים נוספים כוללים מתח גיאופוליטי ומשבר פוטנציאלי באשראי הפרטי.
אנליסטים משווים את חברות תשתיות ה-AI, נביוס (שירותי ענן) ו-Super Micro Computer (חומרת שרתים). נביוס מציגה צמיחה אקספוננציאלית אך עם הפסדים ותלות בגיוס הון, בעוד Supermicro נסחרת במכפילים נמוכים יותר עם צמיחה יציבה. ענף שרתי ה-AI צפוי לצמוח ב-39% לשנה עד 2030, כש-Supermicro נחשבת לבחירה סולידית יותר להשקעה.
מדינות זרות, ובראשן רוסיה, מפיצות סרטוני AI מציאותיים בפלטפורמות מדיה חברתית במטרה לערער את התמיכה המערבית באוקראינה. הסרטונים, שנוצרו בטכנולוגיות מתקדמות כמו Sora 2 של OpenAI, מציגים חיילים אוקראינים מיואשים וחסרי מוטיבציה. למרות מאמצי הפלטפורמות לסנן תוכן, הסרטונים ממשיכים להסתנן ומעוררים חששות להשלכות גיאופוליטיות משמעותיות.
סגן יו"ר Sberbank אלכסנדר ודיאכין טוען כי רוסיה חסינה מבועת AI הודות להשקעות מתונות. הוא משווה את ה-AI לכוח גרעיני ומדגיש את הצורך במודלים לאומיים בתחומים רגישים, ומציע השקעה של 580 מיליארד דולר בתשתיות.
מחקרים חושפים קמפיין דיסאינפורמציה מתוחכם שמופעל ע"י רוסיה בבחירות הקרובות במולדובה. השימוש כולל אתרי חקיינים, אלפי חשבונות מזויפים ב-TikTok, ו-AI ליצירת תוכן שמבקש לערער את השלטון הפרו-אירופאי. מולדובה הגיבה במעצרים, הקמת מרכז נגד דיסאינפורמציה, ושיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל.
ניתוח CBS News מגלה כי עיבודי AI ותגובות אוטומטיות של צ'אטבוטים כמו Grok של X תרמו להפצת מידע שגוי אחרי רצח צ'רלי קירק, כולל זיהוי שגוי של חשוד, עיוות תמונות רשמיות ותיאום כוזב לאירוע. גוגל ו-Perplexity AI הפיקו אף הן תשובות לא מדויקות. המושל קרא לצמצם שימוש ברשתות לנוכח עודף דיסאינפורמציה.