עו״ד פז אברכהן: שימוש לא זהיר ב-AI עלול להרוס סטארטאפים
עו״ד פז אברכהן ממשרד גורניצקי מזהירה בראיון שהאימוץ המהיר של AI בסטארטאפים ישראליים יוצר סיכונים משפטיים חמורים — מפגיעה בקניין רוחני ועד לסכנות לפרטיות. לדבריה, משקיעים אמריקאים מחמירים בבדיקות ודורשים מבנים תאגידיים מותאמים, כמו flip לארה״ב, מה שמאלץ חברות להיערך מוקדם כדי לא לפגוע בגיוסים או במכירות עתידיות.

ה-AI מזניק סטארטאפים ישראליים קדימה — אבל גם יוצר שדה מוקשים משפטי שהם עדיין לא מפנימים. בראיון חושפני, עו״ד פז אברכהן ממשרד גורניצקי מסבירה איך טעויות קטנות עכשיו יכולות להתפוצץ בפנים כשמגיעים לעסקאות הגדולות.
אז מה בעצם קרה כאן?
עו״ד אברכהן, שותפה בפרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים בגורניצקי, מתארת מציאות שבה קצב האימוץ של כלי AI בסטארטאפים ישראליים מתקדם הרבה יותר מהר מהרגולציה ומההבנה המשפטית של ההשלכות. ״הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהרגולציה ומהיכולת לצפות את מלוא השלכותיה״, היא אומרת. התוצאה: חברות מוצאות את עצמן חשופות לסיכונים משפטיים מורכבים, החל מפגיעה בפרטיות של לקוחות ועובדים, דרך מחלוקות על בעלות על קניין רוחני שנוצר באמצעות מודלים, ועד לסכנות הנובעות מהטיות וממידע שגוי בתוצרים.
האתגרים: פרטיות, קניין רוחני ובטיחות AI
לפי עו״ד אברכהן, אחד האיומים המרכזיים הוא דליפת מידע רגיש. חברות מזינות למערכות AI סודות מסחריים, נתונים פיננסיים ומידע אישי, לעיתים קרובות בלי בקרה מספקת. ״מודל סגור אינו מבטיח כשלעצמו הגנה על המידע״, היא מזהירה. בנוסף, מתעוררות שאלות קשות לגבי מי הבעלים של קניין רוחני שנוצר באמצעות AI — נושא שמערכת המשפט העולמית עדיין מתקשה להסדיר.
אתגר נוסף הוא בטיחות השימוש (AI Safety). גם כשהתוצאה נראית משכנעת, חשוב לבדוק אם היא נכונה, הוגנת ולא מבוססת על מידע מוטה. עו״ד אברכהן מדגישה שצריך פיקוח אנושי אפקטיבי כדי למנוע הטעיה או החלטות שגויות.
משקיעים מחמירים: הבדיקות נעשות עמוקות יותר
משקיעים, במיוחד אמריקאים, כבר לא מתמקדים רק בשווי החברה. הם בוחנים מקרוב איך חברות משתמשות ב-AI ומה ההשפעה על הקניין הרוחני והחשיפות המשפטיות. ״משקיעים כיום בודקים את ההשלכות על הקניין הרוחני, אבטחת המידע והחשיפות המשפטיות של החברה״, אומרת עו״ד אברכהן. זה מוביל למגמה ברורה: הסכמי ההשקעה הישראליים מתקרבים לסטנדרטים האמריקאיים, עם שימוש גובר במסמכי NVCA ודרישות להגנות משפטיות רחבות יותר.
תופעה נוספת היא הדרישה לבצע flip — כלומר, להפוך חברה ישראלית לחברה-בת של ישות אמריקאית. המשקיעים מעדיפים לפעול במסגרת משפטית מוכרת, ולעיתים חוששים מהשקעה ישירה בשל המציאות הגיאופוליטית. המשמעות: חברות ישראליות צריכות לחשוב מוקדם יותר על המבנה התאגידי שלהן.
ההכנה המוקדמת: ההבדל בין הצלחה לכישלון
עו״ד אברכהן חוזרת על מסר מרכזי: בעיות משפטיות שנראות שוליות בשלבי ההקמה עלולות להפוך למכשול דווקא ברגעים החשובים ביותר בחיי החברה, כמו גיוס הון גדול או אקזיט. בדיקות נאותות (due diligence) בוחנות החלטות שהתקבלו ביום הקמת החברה, ולכן חשוב להיערך מראש לסטנדרטים בינלאומיים.
היא מייעצת לחברות לגבש מדיניות ברורה לשימוש ב-AI, להגדיר אילו סוגי מידע מותר להזין, להסדיר התקשרויות עם ספקים ולתעד הכול. ״המפתח הוא לבנות מערך ניהול סיכונים שמאפשר לחברה ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה, תוך זיהוי החשיפות המשפטיות״, היא אומרת.
שינוי בשוק העבודה: צוותים קטנים יותר, אתגרים חדשים
ה-AI משנה לא רק את המוצרים, אלא גם את מבנה הצוותים. חברות בוחנות מחדש את היקף כוח האדם, תוך שימוש מוגבר בטכנולוגיה ליצירת צוותים קטנים ויעילים. עו״ד אברכהן מציינת שהדרך להתמודד היא לנהל את השינויים באופן אחראי ושקוף, עם תקשורת ברורה לעובדים.
בסופו של דבר, הראיון הזה הוא תזכורת לכך שבעידן ה-AI, עורכי דין הופכים לשחקנים אסטרטגיים בסטארטאפים — אולי אפילו יותר מהארכיטקטים של הקוד.